מגזין

הסרט שלהם

מגזין20 בנובמבר 2019    6 דקות
0

אחרי תקופה ארוכה, במהלכה נראה היה לתושבי באר שבע שכבר לא ייפתח לעולם, נפתח השבוע מתחם הסינמה סיטי בבאר שבע. כל הבדיחות נזרקו הציגה, הספקנים פינו את מקומם לחולמים וכל המעורבים בדבר בטוחים שבתוך זמן קצר, ישתנו הרגלי הבילוי בעיר

הסרט שלהם
משה אדרי ויגאל דמרי | צילום: אושר בן שטרית

כמו לכל פרויקט גדול וגרנדיוזי בישראל בכלל ובבאר שבע בפרט, דרוש משוגע. במקרה של הסינמה סיטי היה צורך בשניים. מצד אחד היה זה לאון אדרי, יזם, מפיק קולנוע ואיש עסקים ישראלי שגדל וצמח בדימונה, ומצד שני הקבלן ויזם הנדל"ן יגאל דמרי. וכמו כל פרויקט גרנדיוזי – יודעים איך הוא מתחיל, אבל לא יודעים איך יסתיים. השבוע כאמור הוא נפתח רשמית כמתחם הבילוי הגדול ביותר בישראל, עם 3 קומות, 50 אלף מ"ר והשקעה של 550 מיליון שקל.

לאון ז"ל נפטר לפני כשנה וחצי ולא הספיק לראות, את מה שמגדיר אחיו, משה אדרי מבכירי תעשיית הקולנוע הישראלית ויושב ראש דירקטוריון חברת NMC, כפרויקט חייו.

פתיחת הסינמה סיטי | צילום: רפי דלויה

"לאון היה איש של חזון, וזה היה פרויקט חייו. מההתחלה הוא רצה לעשות את המתחם הכי גדול בנגב, כי גדלנו פה, רצינו להחזיר לנגב. הוא אמר שאם הוא עושה משהו פה, אז זה יהיה הכי גדול שיש", הוא אומר. בנו של לאון ז"ל, אבי אדרי סיפר כי אביו תמיד רצה להחזיר למקום שעיצב אותו: "יש כמה סוגים של אנשים בעולם, כאלה שעובדים מהלב, מהראש ומהבטן. אבא שלי עבד גם מהלב, מהבטן ומהנשמה. כל דבר שעשה היה מאמונה. הוא בא מדימונה, לא למד באוניברסיטה, הוא בנה את עצמו. בסוף שנות ה-70 עזב לאזור המרכז אבל תמיד דימונה והנגב היו אצלו בלב. כל השנים הוא רצה לעשות משהו. אם זה בתי הקולנוע בדימונה שפועלים על חשבוננו, הוא תמיד רצה לעשות למען תושבי הנגב".

ואז, לפני 7 שנים, פנה לאון ז"ל לדמרי לעבודה משותפת; "הוא פנה אליי ואמר שהוא רוצה להקים פה את הסינמה סיטי. לי היה פה את המתחם שהיה מיועד להיות שוק מקורה. התחלנו בכמה פגישות והלכנו על זה. נוצרה משפחתיות. מצאנו פתרונות ביחד. זה הפך להיות מעבר לביזנס".

דמרי מודה שבתחילת הדרך, הוא כלל לא הבין לאן לאון רוצה לקחת את המתחם. "כשהתחיל הקשר ברמה הרעיונית ובחזון של לאון, זה לא היה הגיוני. הייתי אומר לו על מה הוא מפנטז? היו לנו המון ויכוחים. הוא רצה לעשות רצפה צבעונית עם תקרה כתומה. אני הגעתי ואמרתי לפועלים לפרק הכל. לאון אמר לי, חכה, תסמוך עליי, אל תדאג. באיזשהו שלב התרגלתי. במבחן התוצאה לאון צדק בהכל. דברים שבתחילת התהליך אתה אומר שלא נראים טוב, בסוף הופכים להיות משהו שאתה לא מוצא בשום מקום אחר".

סינמה סיטי | צילום: עידן אסלן

גם אייל אדרי, בנו של לאון שנקרא לדגל מפורטוגל לאחר שאביו חלה, מספר על אדם עם חזון, שקשה היה להגיד לו לא. "אני תמיד אומר ליגאל שהוא מזכיר לי את אבא שלי. בגלל זה אני מתייחס אליו כמו לאבא שלי, גם אם בתור שותף אני מרגיש שאני לא יכול להתווכח איתו כמו שעם אבא שלי לא התווכחתי. היה לו חזון", הוא אומר. אבי אדרי הוסיף: "כשמישהו רואה חתיכת בטון, לאון היה רואה לונה פארק. הוא אמר שפה זה המקום שאני אחזיר חזרה לתושבי הנגב, חזרה למקום ממנו יצאתי. 90 אחוז מהאנשים, כולל אני, אמרנו מי יבוא להשקיע בזה. הוא אמר שכסף לא מעניין אותו, הוא אמר 'אני איש הנגב, אני רוצה שזה יקום פה' והוא נלחם על זה. לאורך כל התהליך, גם כשהוא חלה, הוא החליט שפה הוא ישים את החותם האחרון שלו. זה המקום האחרון שהוא בנה והסתובב בו. אפילו שבוע לפני מותו הוא עוד היה פה וחילק הוראות. הכל היה 100 אחוז מהחזון שלו. זו אמונה אמיתית", דמרי סיכם. "אני מסתכל על לאון ורואה את עצמי. אנחנו שני משוגעים. אני, כמי שחי פה, אמנם בונה בכל ישראל, אבל יש לי פינה חמה בלב לנגב. מה לא אמרו על המתחם. אמרו שלא יצליח, שלא יהיו שכירויות. אני אמרתי שלא משנה מה, אנחנו בונים את זה. את הרוב עשינו בלי ליווי בנקאי, הבאנו כסף מהבית. אמרו שאנחנו משוגעים, אבל רק עם משוגעים המדינה נבנית".

אז הסינמה סיטי הוא קודם כל סגירת מעגל…

אבי: "זו לחלוטין סגירת מעגל שלו. המקום לא היה קם ונולד בלעדיו. אם הוא לא היה נלחם בכל כוחותיו זה לא היה קורה. זה גם יום עצוב כי הוא לא יכול להיות פה. אבל לאון לא היה איש עצוב, ואנחנו שמחים בשבילו שזה קרה. אנחנו צריכים להמשיך את הדרך שלו, אנחנו צריכים לקחת את זה קדימה"

אייל: "לאון תמיד אמר שאנחנו התחלנו בדרום והפרויקט האחרון שלו היה בדרום. זו סגירת מעגל. לאון אמר שהוא רוצה לתת לתושבי הדרום את הכי טוב".

הכל התחיל מקולנוע "גיל"

במהלך הפתיחה החגיגית, הציג משה אדרי תמונה שלו ושל אחיו הגדול לאון בבית הקולנוע גיל בדימונה. בתמונה, משנת 1963, נראים השניים אל מול גלגלי המקרן שהקרין באותם הימים את הסרטים.

"הכל התחיל בקולנוע קטן בדימונה, קולנוע 'גיל'. לאון עבד שם ואני הייתי מגיע לעזור לו. אבא שלי בכלל לא היה בתעשייה, הוא היה בכלל קונדיטור. אנחנו אהבנו את הקולנוע, התחברנו לקולנוע, הגשמנו ועשינו את כל מה שחלמנו. זה היה החלום של לאון, הוא רצה לחזור דרום עם פרויקט חייו, וככה הוא סיים את חייו וחבל שלא הספיק לראות אותו. בגלל זה ההתרגשות היא מאוד גדולה ובשבילי היא סגירת מעגל".

הכל התחיל בקולנוע קטן בדימונה. משה אדרי עם אחיו הגדול לאון | צילום: אלבום אישי

ומבית הקולנוע הקטן בדימונה, חזרתם עם המתחם הכי גדול שבניתם בישראל עם השקעה של יותר מחצי מיליארד שקל…

אבי: "כשמתעסקים עם אנשים של חזון וחלום אין גבולות, יש תהליכים. לא החלטנו לעשות הכי גדול. זה פשוט קרה. זה לקח חמש שנים ו-50 אלף מטר בחמש שנים זה בגבולות שאפשר במדינת ישראל. לאון גם חלה, וכשהקטר חולה אז זה לוקח יותר זמן. לאון היה מנהל את המקום מבית החולים, כשהוא היה בטיפולים כימותרפיים הוא הרים טלפון מה לעשות. הדברים גדלו תוך כדי. כל מי שיסתובב פה יגיד, לא ראיתי דבר כזה בישראל, גם בעולם. הכל פה באיכות הכי גבוהה שיש, ולכן זה עלה הרבה מאוד כסף".

משה: "הוא עשה את לאס וגאס פה. אתה רואה את העוצמות של המקום. אני בעצמי לא הבנתי למה צריך את הגובה הזה. אבל זה היה החזון שלו. מכל זווית שמסתכלים, אתה רואה את החזון שלו. הוא נתן פה את נשמתו".

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע"

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה