בפרק א' – "עיקרי הצעת התקציב ויעדים מרכזיים" צוין בתת סעיף "פיתוח מערך התחבורה הציבורית", בסעיף "תחבורה יבשתית" – פיתוח תשתיות תחבורה", ש"במסגרת התקציב הנוכחי, יוקצו תקציבים משמעותיים לפיתוח תשתית תחבורה ציבורית, בדגש על הקמת מערכות הסעת המונים בשלושת המטרופולינים הגדולים". במלים אחרות, לפי משרד התחבורה יש רק 3 מטרופולינים גדולים: תל אביב, ירושלים וחיפה.

בין הפרויקטים שייצאו לביצוע נרשמו הפרויקטים הבאים, שהיקפם הכולל כ-64.1 מיליארד שקלים, אך אף לא אחד מהם באזור הנגב (שלא לדבר על מטרופולין באר שבע, שכאמור כלל איננו קיים מבחינת משרד התחבורה…): "הוספת 2 קווי רכבת קלה נוספים בתל אביב (הקו הסגול והקו הירוק) שהיקפם התקציבי נאמד בכ-29 מיליארד שקלים, 2 קווי רכבת קלה נוספים בירושלים (קו ירוק וקו כחול) שהיקפם התקציבי נאמד בכ-18.5 מיליארד שקלים, קו רכבת קלה נצרת – חיפה
בהיקף של כ-5.9 מיליארד שקלים וכן הארכה והרחבה של פרויקט המטרונית במטרופולין חיפה בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקלים. לצד אלו מתוכנן הקמתו של קו רכבת כבדה בתוואי אלטרנטיבי לקו החוף המכונה 'המסילה המזרחית' (מחדרה
ללוד – י.ס.ד) בהיקף של כ-8.1 מיליארד שקלים. נוסף לכך, יחל קידומו של השלב הבא במערכת הסעת ההמונים במטרופולין דן – תכנון וקידום מערכת מטרו".

בהצעת התקציב נכתב "מעבר לגידול בתקציבי התחבורה הציבורית המתוארים, ניתנה עדיפות לתחבורה הציבורית גם בתקציב פיתוח הכבישים. במסגרת תוכנית החומש של חברת 'נתיבי ישראל' הוקצו כ-3.3 מיליארד שקלים לטובת נתיבי תחבורה ציבורית בכבישים בעלי עומסי תנועה גבוהים, שיאפשרו קיצור משמעותי של זמני הנסיעה בתחבורה הציבורית ושירות טוב יותר למשתמשים בה. בנוסף, מקודמים פרויקטי נתיבים מהירים נוספים לתל אביב, כולל חניוני 'חנה וסע' בשפיים ובראשון לציון בהיקף של כ-5 מיליארד שקלים. במסגרת התקציב לשנת 2019 נכללת גם תוכנית ליצירת רצף צירי העדפה במטרופולין ירושלים וכן ציר תחבורה ציבורית מורחבת בשדרת הקריה בתל אביב". שוב, ללא אזכור של פרויקטים באזור הנגב ומטרופולין באר שבע.

"נגישות גבוהה למטרופולין תל אביב"

בתת סעיף "פיתוח מערך הכבישים" נכתב: "תוכניות הפיתוח בתשתיות כבישים נקבעות ברובן בתכניות רב שנתיות, חברת נתיבי ישראל פועלת במסגרת תוכנית החומש לשנים 2017 – 2021, כמו כן נקבעו תוכניות רב שנתיות לשנים 2018 – 2021 לחברת 'כביש חוצה ישראל' ולמטרופולין ירושלים, כמפורט להלן. תוכניות הפיתוח ארוכות הטווח מאפשרות יציבות לחברות הביצוע כמו גם לשוק המקומי והבינלאומי לגבי הפרויקטים המבוצעים בשנים הקרובות. תיאום מועדי תוכניות הפיתוח של חברות הביצוע השונות יאפשר את בניית התוכנית האסטרטגית לכלל הדרכים בישראל, תוך סנכרון בין הכבישים במטרופולינים, בינעירוניים ותשתיות התחבורה הציבורית".

בתת סעיף "נתיבים מהירים, נתיבי העדפה ורכב רב נוסעים", בסעיף "התוכנית הכלכלית 2019" נכתב: "פרויקט הנתיב המהיר בכביש מס' 1 מירושלים כולל נתיב באורך של כ-7.5 ק"מ, המיועד לאפשר כניסה מהירה למשתמשי התחבורה הציבורית ולנוסעים ברכב רב נוסעים. בנוסף, כולל הפרויקט חניון 'חנה וסע'" לכלי רכב "פרטיים בהיקף של כ-2,000 מקומות חנייה ומערך היסעים בין החניון לבין מרכזי הערים תל אביב ורמת גן. הפרויקט מאפשר נגישות גבוהה למטרופולין תל אביב, תוך צמצום הנסועה במרכזי הגודש. לפי סקרים ובדיקות שנערכו בקרב משתמשי הנתיב המהיר לתל אביב, נמצא שמספר" כלי הרכב "בהם 3 נוסעים ומעלה בנתיב המהיר גבוה פי 2 מהממוצע במטרופולין גוש דן".

הרחבת שירות משמעותית באשכולות השומרון, פרוזדור ירושלים ובית שמש

בפרק ד' "השינויים המרכזיים בהצעת התקציב" נכתב בתת סעיף "פיתוח כבישים" שבסעיף "פירוט השינויים המרכזיים בהצעת התקציב – הרשאה להתחייב", ש"במסגרת התקציב הנוכחי יוקצו תקציבים לפיתוח תשתית כבישים בדגש על נתיבים מהירים ונתיבי העדפה לתחבורה ציבורית. בין הפרויקטים שיחל ביצועם ב-2019: הקמת מחלף גבעת כוח בחיבור בין כבישים 444, 461 ו-65 כ-200 מיליוני שקלים; הארכה של כביש 'חוצה ישראל' לכיוון דרום ממחלף שוקת עד נבטים כ-688 מיליוני שקלים; כביש מספר 46 גבעת כוח טייסים כ-500 מיליוני שקלים; הכביש האמריקאי במזרח ירושלים כ-215 מיליוני שקלים; הפרדה מפלסית בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים כ-950 מיליוני שקלים; הכפלת כביש 60 בקטע שבין אלעזר לצומת רוזמרין, כולל הקמת נת"צ מתחלף לאורך תוואי המנהרות כ-850 מיליוני שקלים; מחלף בייט לחיבור בין כביש 16 העתידי לכביש בגין ולרחוב בייט כ-500 מיליוני שקלים; הפרדה מפלסית במפגש מסילת הרכבת עם כביש 44 כ-365 מיליוני שקלים".

צמצום הפעילות יביא לעומס גדול | צילום: באדיבות מטרופולין

בתת סעיף "הפעלת תחבורה ציבורית – תקציב התמיכות בתחבורה הציבורית" נרשם לגבי "שירות אוטובוסים", ש"במהלך שנת 2019 צפויה הרחבת שירות משמעותית באשכולות השומרון, פרוזדור ירושלים ובית שמש. השירות יבוצע באמצעות מפעילים שיזכו במכרזים להפעלת קווי השירות". ואילו באשר ל"שירות רכבתי", נכתב: "במהלך שנת 2019 צפויה הפעלה מלאה של קו הרכבת החשמלי הראשון בארץ מירושלים להרצלייה, ובסוף השנה צפויה השלמת חיבור מסילת 531 למסילת החוף".

2.308 מיליארד שקלים בלבד לנגב

ואילו בפרק ז' "הסבר מפורט של התקציב" נכתב בסעיף "תחבורה ציבורית והסעת המונים", ש"מיועדת לתקצוב תכנון והקמת מערכות הסעת המונים במטרופולינים, וכן להקמת מערכות שונות לשיפור רמת השירות בתחבורה הציבורית לרבות שילוט חדש בתחנות התחבורה הציבורית, מערכות למתן מידע בזמן אמת לנוסעים בתחנות, הקמת מרכז מידע לתחבורה ציבורית וכו'".

כל 9 "הפרויקטים העיקריים המתוקצבים בשנת 2019" באותה תוכנית אינם מאזור הנגב ומטרופולין באר שבע: "קו הרכבת הקלה הראשון בגוש דן – הקו האדום" (באורך 22 ק"מ מבת ים לפתח תקווה), "הקו הירוק והקו הסגול בגוש דן", "המטרונית בחיפה" (הכולל ביצוע הארכה מזרחה עד נשר כחלק מתוכנית הארכות ושלוחות "המטרונית" לצפון ולמזרח ולדרום והקמת שלוחות על רכס הכרמל ובשכונת נווה שאנן בחיפה בהיקף כולל של כ-2.6 מיליארד שקלים), "רכבל בחיפה" (בהיקף של 290 מיליון שקלים), "רק"ל (רכבת קלה) נצרת – חיפה", "המשך עבודות הארכת הקו האדום בירושלים" (בהיקף של כ-2.5 מיליארד שקלים), "עבודות הקו הירוק בירושלים" (בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקלים), "פרויקט כניסה לעיר ירושלים" (בהיקף של כ-1.23 מיליארד שקלים) ו"מערכות הסעת המונים".

לפרויקט הענק הזה במטרופולין תל אביב יש תקציב במשרד התחבורה. עבודות בפרויקט הרכבת הקלה בתל אביב | צילום: מרק ישראל סלם "ג'רוזלם פוסט"

בסעיף "כבישים בין עירוניים" רשומים 48 פרויקטים, בהם עתידה פעילות הפיתוח בתחום להתמקד השנה, שהיקפם הכספי הכולל עומד על 15.7 מיליארד שקלים. 9 פרויקטים נמצאים בנגב, אך בעיקר באזור הנגב הצפוני והמערבי (באזור המכונה "עוטף עזה"), כאשר ההשקעה באותם 9 פרויקטים עומדת על 2.308 מיליארד שקלים בלבד.

בסעיף "כבישים עירוניים" נרשם ש"עיקרי הנושאים שבמסגרת תוכנית זו כוללים את תוכניות הפיתוח למטרופולין לירושלים וכן סלי פרויקטים", כאשר פרויקטים אמורים להתבצע גם בנתיבי איילון. ואילו בסעיף "נתיבי תחבורה ציבורית" מופיעה עיקר רשימת פרויקטים ונושאים, גם במטרופולינים של תל אביב וירושלים, אך לא באזור הנגב ומטרופולין באר שבע.

"מונעים מהציבור תחבורה ציבורית נגישה"

בחודש שעבר נודע כי חברת מטרופולין תצמצם את פעילותו של קו 380 הנוסע בין תל- אביב לבאר שבע. בין הימים שני עד רביעי הופסקה פעילותו של הקו לחלוטין, בעוד שבימים ראשון וחמישי יופעל הקו במתכונת מצומצמת מהרגיל. תושבים רבים הביעו זעם על ההחלטות וציינו כי צמצום הפעילות יביא לעומס גדול על יתר הקווים ועל הרכבת, שגם כך עמוסה בנוסעים. אחד מהם אמר ל"שבע" כי, "פשוט מנתקים אותנו ממרכז הארץ. מצמצמים קווים בעוד שבמרכז יש מגוון גדול. הקווים הבין עירוניים גם כך עמוסים בנוסעים וחיילים, כך גם הרכבת, כאילו שלאף אחד לא אכפת מתושבי הנגב".

בתגובה להחלטה פנה ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' במכתב לשר התחבורה, ח"כ בצלאל סמוטריץ' בבקשה לבטל את ההחלטה לצמצם באופן משמעותי את תדירות הנסיעה של קו 380, בין תל-אביב-יפו לבאר שבע.

במכתב ששלח ציין ראש העירייה: " מדובר בקו הכרחי לתושבי הנגב והדרום, אשר נותנים את אמונם בתחבורה הציבורית ורבים מהם מסתמכים עליו בהגעה ובחזרה ממקום עבודתם או מגוריהם. תמוהה בעיניי העובדה כי מעודדים את הציבור להעדיף תחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי, אך בד בבד מונעים ממנו תחבורה ציבורית נגישה, זמינה ונוחה. אודה לך על ביטול ההחלטה".

בתשובה לשאילתה על הצעת התקציב של משרד התחבורה, דובר משרד התחבורה אבנר עובדיה מסר בתגובה כי "המשרד מקדם

פרוייקטים תחבורתיים בכל רחבי הארץ, תוך מתן דגש מיוחד על הפריפריה, ובכללם זה גם הפריפריה הדרומית, הכוללת את מטרופולין באר שבע. משרד התחבורה מקדם תוכניות פיתוח נרחבות למטרופולין באר שבע, והנחה את חברת 'נתיבי איילון' לגבש תוכנית אסטרטגית לתחבורה ציבורית במטרופולין. מדובר בהקמת מערכת תחבורה ציבורית היררכית ואינטגרטיבית שנועדה לשרת את כל תושבי המטרופולין הדרומי של ישראל עד לשנת 2050. במסגרת התוכנית, ייבחנו פרויקטים תחבורתיים רחבי היקף התואמים את הצרכים של המטרופולין. בנוסף, מקדם המשרד הקמת מסילות לרכבות מהירות שיסעו במהירות של 250 קמ"ש מתל אביב לבאר שבע שיקשרו את המטרופולינים".

מעיריית באר שבע נמסר: "אנו פועלים מול משרד התחבורה בדרישה לתגבר את הקווים הבין עירוניים מבאר שבע ואליה. ראש העיר שוחח עם השר גם בנושא קו 380, גם מול מנכ"ל רכבת ישראל וגם מול אגף התקציבים באוצר. לצערנו מרבית הסוגיות ממתינות לפתרון מצד הממשלה החדשה. אנו נמשיך ונפעל ביתר שאת על מנת שממשלת ישראל תספק את שירותי התחבורה הראויים והמתאימים לצרכי העיר והנגב, לאור התפתחות באר שבע כמטרופולין".