מגזין

ילד הפלא של המוזיקה האנדלוסית

מגזין23 באוקטובר 2019    8 דקות
0

יצחק אלון (9) בנו של הזמר והפייטן הבאר שבעי חיים אלון נחשב לכישרון מבטיח בתחום השירה > בראיון חשיפה ראשון לעיתון "שבע" מספר האב הגאה כיצד גילה את הכישרון של בנו כבר כשיצחק היה בן 3

ילד הפלא של המוזיקה האנדלוסית
כישרון מבטיח. יצחק אלון בלבוש תואם לסגנון המוזיקה | צילום: "אילן הצלם החרדי"
>

למרות גילו הצעיר מאוד (9 שנים בסך הכל), מדברים ברחוב הדתי והחרדי בבאר שבע והנגב רבות על הכישרון הנדיר של יצחק אלון בתחום המוזיקה האנדלוסית והפיוטים של בני עדות ספרד.

בפגישה עם הזמר הצעיר והמיוחד, מתגלה ילד ביישן במיוחד, אם כי לא לגבי ייעודו בחיים (פרטים בהמשך…), אבל אביו הזמר והפייטן הידוע חיים אלון (37) מפצה על כך כשהוא מספר על השתלשלות העניינים שהובילה להקמת הצמד, הכולל אותו ואת בנו, ילד הפלא.

"לתופף על סירים"

הכישרון של יצחק, לפי קורות חייו של אביו, מגיע גם במקרה שלו מהבית והמשפחה, כפי שחיים מתאר: "משחר ילדותי, התחלתי להימשך לשירה ולפיוט ולכל מה שקשור לחזנות. זה מגיע מאוד, מאוד מהבית; המשפחה שלנו מאוד אהבה את המוזיקה הזו, גדלנו בבית עליה, וזה מה ששמענו, כולל שירה מרוקאית ברמת שפת אם אפילו. כבר כשהייתי בגיל 6, 7, מאוד אהבתי להחזיק כל מיני כלים בבית, ולתופף על סירים. לקראת גיל 12, התחלתי לקרוא את התורה ועליית 'מפטיר' בשבתות בבתי כנסת, וללמד ילדים לבר מצווה, למרות שהייתי יותר קטן מהם בגיל. לאחר מכן, לקראת גיל 17, לקחתי את נושא המוזיקה בצורה יותר רצינית, ולמדתי ושקדתי עליה יומם ולילה, בנוסף לשעות הלימוד בישיבה אצל הרב בנימין בצרי זצ"ל".

להשריש את המוזיקה האנדלוסית. עם המורה הדגול לשירה האנדלוסית רבי חיים ביטון | צילום: "אילן הצלם החרדי"

 

איפה השתלמת על המוזיקה האנדלוסית?

"למדתי בכל מיני חוגים וגם המון בכוחות עצמי, מקצבים וחומרים, את כל תורת המקאמים (מלשון מקום, מוטיב במוזיקה או סולם מוזיקלי) ושירת 'הבקשות': השירה ששרים בלילות שבת החורף מפרשת 'בראשית' ועד פרשת 'זכור'; קמים לפנות בוקר, ונפגשים בבתי כנסיות. ביהדות מרוקו, עד היום נוהגים לעשות את זה, ומתחילים ב'בקשות' לקראת 4 בבוקר. אז, גם מדברים על כל הפיוטים שצריכים להיות בשבת הקרובה, ומסכמים את פרשת השבוע של אותה שבת שהולכת להיות. לאחר כל פיוט, ישנה גם קסידה (מעין סיפור), שאחת המוכרות שבהן שנהפכה בן רגע ללהיט עולמי היא 'יפה ותמה', אותה שרים בפרשת 'בשלח'. אגב, למדתי גם שירה אנדלוסית ושירה מצרית".

"להשריש את המוזיקה"

את הניסיון המוזיקלי המשמעותי הראשון שלו רכש חיים בתזמורת ייחודית בתחום: "בגיל 19, 20, נכנסתי להיות סולן בתזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד (באותם ימים, הייתה רק תזמורת אנדלוסית אחת…), גם כאחד מחברי המקהלה. עשינו סיבובים בכל רחבי הארץ, לצד סולנים מאוד גדולים ומוכרים. מבחינתי, זה היה סוג של הגשמת חלום, לעלות לבמה עם הרכב של 50 נגנים בערך. במקביל, עברתי הכשרה במשך כשנתיים ב'קהילות שרות', גוף שעובד ומכשיר בכל מיני סגנונות מוזיקה בכל מיני עדות, במרכז 'תרבות עמים לנוער' שבירושלים. כל מה שרציתי, ואני רוצה גם כיום, זה להמשיך ללמד ולהשריש את המוזיקה פה בארץ לכל מיני קבוצות מבוגרים".

ממשיך לשיר. חיים אלון | צילום: "אילן הצלם החרדי"

 

ומה עשית בתום הלימודים?

"מיד לאחר מכן (זה היה לפני כ-15 שנה), יצאתי ללמד קבוצות מבוגרים וצעירים ברחבי הארץ. בין לבין, לימדתי בתי ספר יסודיים ועל יסודיים בכל הארץ מטעם משרד החינוך שירים ושורשים; נגענו עם התלמידים שלי בכל סגנונות המוזיקה, תיאורטית ובמקצבים המעשיים. במשך כל הזמן הזה, בחיים לא הפסקתי ללמוד בעצמי, ועד היום אני לומד ולומד עוד ועוד את המוזיקה המדהימה הזאת. ותמיד הופעתי בכל מיני שמחות ואירועים".

"מחזיק כלי הקשה"

מזה תקופה לא מבוטלת, חיים איננו מופיע עוד רק לבד: "בשנים האחרונות, מתלווה אליי להופעות בני הקטן שהוא תגלית מבטיחה, כישרון וילד פלא מה שנקרא. אני מעביר לו את כל הניסיון שלי בללמד. כבר כשיצחק היה בגיל 3, גיליתי שהוא מחזיק כלי הקשה, ומתחיל לשיר ולזמזם. לפני כשנתיים, הוא התחיל להצטרף אליי להופעות שלי, והוצאנו באחרונה 'מחרוזת צדיקים' מאוד מושקעת. אני משריש ליצחק את המוזיקה הנפלאה הזאת, עם פיוטים וקטעי תפילה. מדי פעם, אנחנו גם עושים כל מיני התנדבויות בבתי אבות ופנימיות של נוער חוסה, וכמובן מנסים בכל הכוח להשריש את המוזיקה המיוחדת הזו לדור הנוכחי, כדי שהיא לא תישכח".

ואני מבין שלא רק מבוגרים מתעניינים בה?

"נכון, יש גם דרישה וביקוש גדולים מאוד למוזיקה האנדלוסית מנערים שרוצים לדעת וללמוד ולהרחיב את הידע שלהם עליה וגם מצד נגנים שלא באים מהתחום הזה. מהאהבה הפנימית הגדולה שיש לי למוזיקה האנדלוסית, אני נותן כל מה שאני יכול לתרום. ואנו מקיימים גם מופעים של שירה חסידית וים תיכונית, בשילובים מעניינים ביחד. אני נהנה מזה, ומרגיש תחושת סיפוק גדולה מאוד. כפי שציינתי קודם, אני מאוד רוצה להשריש את המוזיקה הזו כמה שיותר, כדי שהיא לא תיעלם לעולם. זה חלום חיי".

בתחילת דרכו. הילד חיים אלון מפגין את כישרונו | צילום: באדיבות חיים אלון

"לגרום לאנשים לחיוך"

וחיים ממשיך באותו כיוון: "אני ממש מרגיש סיפוק שהמוזיקה הזו התפתחה כל כך במדינה, גם בפיוטים ובשירת 'הבקשות'. יש הכרה גדולה במוזיקה האנדלוסית, ונערכים חוגים רבים בתחום בכל רחבי הארץ. כמו שאמרתי, אני אוהב מאוד את המוזיקה הזו, והיא ממלאת אותי בשמחה. הכיף הענק זה לגרום לאנשים לחיוך על הפנים, עם שיר ישן מלפני 100 שנה, שמחזיר אותם לילדות שלהם; אין סיפוק ואושר יותר גדולים מאלה, במיוחד כשמדובר בילד בן 9 ששר במרוקאית שיר ישן מאוד".

וגם אתה הצלחת לעשות את זה, ולא רק בארץ…

"כן, כשהייתי נער, יצאנו לטיול משפחתי לפריז, והגענו למגדל אייפל. תוך כדי הליכה בגלות שם, אני שומע כמה נגני רחוב שיושבים ומנגנים מוזיקה ערבית ומרוקאית. איכשהו אחד מקרובי המשפחה שלי אמר להם שגם אני שר שירים כאלה, ופתאום אני מוצא את עצמי יושב באמצע בתור נער, ושר את כל השירים במרוקאית ובערבית. ודווקא שם במדינה אירופית כמו צרפת. ואז, כל הרחבה הצרפתית התמלאה בכל מיני תיירים, גם ערבים אבל גם לא ערבים; זו הייתה חוויה גדולה".

ומתברר לפי חיים, שמה שאנחנו מכירים היום כ"מוזיקה אנדלוסית" הוא רק חלק מהמגוון העשיר שהיה לסוג המוזיקה הזה לפני מאות שנים: "המוזיקה האנדלוסית, לפני שעברה מספרד למרוקו, הייתה בעלת 24 תסדירים (סוג של מחרוזות מוזיקליות שבנויות מ-5 סוגי מקצבים, מהכבד אל הקל); לכל שעה משעות היממה היה את התסדיר שלה, שנקרא נובה. אולם, במהלך המעבר שלה, הרבה נובות (תסדירים) אבדו להן ונשכחו, היות שלא הייתה אז טכנולוגיה כמו היום של להקליט את המוזיקה, ונשארו פחות מחצי מהנובות. יש גם פיוטים בעברית בסגנון הזה ששרים עד היום ותוכניות רדיו העוסקות במוזיקה האנדלוסית ובפיוט".

אוהב "לשחק כדורגל"

יצחק כאמור הוא ילד ביישן משהו (טוב, אפשר להבין אותו; אחרי הכל, מדובר במפגש ראשון שלו עם התקשורת… – י.ס.ד). הוא מדרג את עצמו בתמציתיות כתלמיד "טוב" בתלמוד התורה המקומי "באר יצחק". על השאלה מה רוצה יצחק להיות כשיהיה גדול, הוא משיב באופן נחרץ: "בחור ישיבה", אבל "גם זמר בסגנון הזה של המוזיקה האנדלוסית". וכשיצחק לא שר או מפייט (או לומד לעשות זאת…) או שוקד על לימודי הקודש שלו בתלמוד התורה, הוא אוהב (כמו כל ילד כמעט…) פשוט "לשחק כדורגל"…

והאבא הנרגש מוסיף: "אנו עובדים בימים אלה על עוד כמה דברים מעניינים, ביחד ולחוד. בראש השנה וביום הכיפורים יצחק עוזר לי מאוד, וגם בתפילות הימים הנוראים. יש גם דיבור לגביו עם כמה מפיקים מאוד גדולים מהתחום החרדי דווקא. יצחק משקיע, ולומד גם פיתוח קול. יש לו חוש קצב אדיר, והוא כבר הופיע בבמות גדולות; בחול המועד פסח יצחק נתן הופעה בהיכל התרבות בבאר שבע לצד האמן הענק מייק קרוצ'י וסולנים אחרים ידועי שם".

לצד סולנים גדולים. יצחק אלון עם מייק קרוצ'י | צילום: "אילן הצלם החרדי"

ולסיום, מסכם חיים: "אבא שלי גם דחף אותי המון ללמוד את המוזיקה הזו, ודרכו אני יודע מה בדיוק אני שר; אני יכול לשיר שעות במרוקאית או בערבית, ואני יודע בדיוק מה אומרת כל מילה, ככה שהשירה יוצאת 100 אחוז מהלב (דרך אגב, אני שר גם בטוניסאית…). ואני עושה אותו דבר עם יצחק, ומלמד אותו את הפירוש של כל השירים".

כתבות נוספות במגזין

0

מפקד כלא נפחא, אסיר של החיים

גונדר משנה גבריאל מירלשווילי איבד לפני כ-7 שנים את אחיו מיכאל בתאונת פגע וברח. הנהג, שהורשע בהפקרתו היה שכן שלו לשעבר וישב 3.5 שנים בכלא > מאז נוספה לחייו של מירלשווילי מטרה נוספת מלבד השירות בשב"ס: להרתיע, לזעזע ולהעלות למודעות את המלחמה בתאונות הדרכים

מגזין21 בנובמבר 2019    10 דקות
0

בנעלי בית | מנהיג "מתוך הערכה"

לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי, שהשבוע עורך את שבוע היזמות הבינלאומי

מגזין21 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה