מגזין

"מועדון ארוחת הערב"

מגזין10 באוקטובר 2019    11 דקות
1

ירידות תלולות, קפיצות מעל סלעים ענקיים ושעות ארוכות בשטח, בכל תנאי מזג אוויר > תכירו את חברי "מועדון ארוחת הערב" ממיתר, קבוצה של רוכבי אופנועי אינדורו שנפגשים כל שבוע לרכב יחד ומזמן הפכו למשפחה

"מועדון ארוחת הערב"
צילומים: באדיבות "מועדון ארוחת הערב"

הזמן: יום שישי בצהריים, המקום: תחנת הדלק בכניסה למיתר. יישוב הווילות היוקרתי הופך לתחנת מפגש של רוכבי אופנועי אינדורו. הקבוצה של הבוקר בדיוק סיימה את שעות הרכיבה שלה והקבוצה של הצהריים מגיעה להכנות אחרונות לפני הפורקן השבועי על האופנוע. ישנם רוכבים כמובן, שמשתתפים בשתי הקבוצות, מהבוקר ועד הערב.

החבר'ה מתעדכנים ביום יום, משוויצים בחידושים האחרונים של האופנוע שלהם, מתדלקים ויוצאים לשטח. "אין רכיבה שדומה לרכיבה אחרת", הם אומרים. "כל רכיבה היא עולם ומלואו".

בשטח, הם יפגשו מסלולים קשים, שעליהם ינסו להתגבר, יעלו על סלעים ענקיים, יחתמו קילומטרים רבים של עליות תלולות וירידות מהירות ובעיקר, ירכבו ביחד. הם עושים את זה בכל סוף שבוע. לפעמים הם גם יוזמים טיולים בצפון ואפילו ברומניה ביקרו לאחרונה ובזמן שאתם קוראים שורות אלה, הם בעוד גיחה של המועדון לצפון הארץ.

 

"חייב את זה לנפש"

במשך שנים ספורט מוטורי לא היה חוקי בישראל, אבל "משוגעים" לדבר אף פעם לא היה חסר במדינה. בתוך כל השיגעון הזה, ובמיוחד לאחר שגם המדינה הבינה בסוף את מה שבעולם הפנימו מזמן, הקהילה הלכה וגדלה. ובתוך הקהילה של הספורט המוטורי, ככל הנראה שקהילת האינדורו היא הגדולה מכולן במדינה. היא צמחה מתוך הרוכבים, החלומות ומתוך רצון שעוד "משוגעים" יחוו את הטירוף הזה שנקרא אינדורו.

אינדורו. צמח מתוך הקהילה

 

"האינדורו כולל בתוכו מגוון של רכיבות, כשהרוב העיקרי זה תנאי שטח מורכבים", מסביר רון זלצר, בן 34, אדריכל ביום ורוכב מושבע בסופי שבוע. "הרעיון הוא לאתגר את עצמך ואת האופנוע למקסימום שאתה יכול, אם זה בסיבולת ברכיבה ארוכה, לעלות איזה עלייה קשה או לצלוח מקטע מסוים. אנחנו לוקחים את השטח כמו שהוא ומנסים לאתגר את עצמנו", אומר זלצר.

כשמדברים על "משוגעים" לדבר, כנראה שמתחת להגדרה תמצאו תמונה שלו, שכן זלצר גר בכלל במרכז ו"למזלו" יש לו משפחה פה במחוזותינו, אז הוא משתדל להגיע פעם בשבועיים ו"להחתים שעון" במועדון. "אני רוכב מגיל 15 ואני גר במרכז היום, לא תמיד היה לי עם מי לרכב", הוא מספר.

זלצר." זה חלק ממני ומה-DNA שלי"

 

"היום יש במועדון כמעט 80 איש ותמיד יש פרטנרים לרכיבה. יש פה מגוון של חבר'ה, מגילאי ה-20 ועד 50 פלוס. הרכיבה בשבילי זה אוויר, שלווה, התנתקות. אתה כל היום בלחץ של החיים, עבודה, ילדים והתעסקויות ופה אף אחד לא מדבר איתך על זה. אתה בא ורוכב", לדבריו. "אני עם ילדים, אז יש פה את הסבתא, ואשתי לפעמים מגיעה איתי ולפעמים אני נותן לה גם חופש. זה WIN WIN", הוא אומר בחיוך. "ככה היא הכירה אותי, זה חלק ממני ומה-DNA שלי כי אני בא ממשפחה כזאת, אז היא צריכה לקבל את זה".

אביו של זלצר היה רוכב בעצמו, ונהרג על אופנוע. "זה די קירב אותי ואחרי כמה שנים שלא רכבתי, החלטתי שאני חייב את זה לנפש שלי", הוא מספר. "למשפחה שלי היה קצת קשה, אבל בשבילי היום זו גם סוג של תזכורת וככה אני שומר על קשר איתו".

אבל אין חששות? זה לא ספורט מסוכן?

"כל אחד עושה את חישוב הסיכונים שלו. חלק מההוויי פה הוא שאנחנו לא מכריחים אף אחד. יש מסלול ואם מישהו לא מסוגל, תמיד יש עוד דרך. אנחנו לא משאירים אף אחד מאחור ותמיד עוזרים. כמובן שאנחנו מנסים לאתגר אחד את השני, אבל בסוף זו אחריות אישית של כל אחד".

המטר הראשון

"זה לא ספורט מסוכן בכלל, אם אתה רוכב אחראי", אומר אורי סוגבקר מבאר שבע שהסיפור שלו עם האופנוע התחיל, איך לא, בהתרסקות. "במטר הראשון שעליתי על האופנוע, התרסקתי בתוך הקיר, אבל עליתי שוב והתחלתי ללמוד", מספר סוגבקר שמלאו לו 49 בדיוק באותו היום.

אורי סוגבקר. "אני אוהב את החבר'ה האלה"

 

"אני הכי מבוגר פה. כולם פה ילדים טובים, אנשי בית וכמעט כולם יכולים להיות פה ילדים שלי. אין שום מקום אחר שהייתי רוצה להיות בו, מאשר פה, ביום ההולדת שלי", הוא קובע. "אני אוהב את הטבע, אני אוהב את הספורט המוטורי בכלל, אופנועים בפרט, והכי חשוב, אני אוהב את החבר'ה האלה".

סוגבקר הוא זקן השבט ב"מועדון ארוחת הערב", אליו הגיע לפני כשנה בהמלצת זלצר. "הקשר עם החברים פה, זה משהו שלא היה לי", הוא מספר. "התחלתי לרכב בתקופה שבה לא היה וואצאפ והייתי רוכב לבד וזה מבאס. היום יש קבוצה שיש להם את אותה אהבה לטבע ולמוטורי וזה ספורט מטורף. ביום שבת יש לי תחביב לא פחות טוב, אני מטיס דאונים בשדה תימן, אבל בימי שישי אני רוכב. כל יום שישי".

הספורט המוטורי זו האהבה הראשונה שלו, "זה הכל בשבילי", לדבריו. "זה מפגשים עם החבר'ה, הטבע, הטכניקה, הנוף והתגברות על מכשולים. זה משחרר לי את כל הסטרסים של כל השבוע. אני מנהל בית דירות וזה קשוח ולא קל וביום שישי אתה פורק את כל האגרסיות שמצטברות". סוגבקר הוא רווק ומצהיר: "אם הייתי נשוי, הייתי יכול ליהנות מכל הצעצועים האלה"?

"מועדון ארוחת הערב"

 

למה אתה עושה את זה? מה גורם לך לבוא כל שבוע?

"קודם כל זה מאוד אינטנסיבי מבחינה פיזית. בספורט הזה כל הגוף עובד ויש שרירים שלא ידעת שקיימים אצלך עד שלא התחלת עם הספורט הזה. צריך קואורדינציה וזה ספורט שתמיד יש לאן לגדול. זה מאתגר ואתה צריך להיות שם כדי להבין מה זה. מעבר לזה, זה המועדון. אם מישהו צריך עבודה, כולם עוזרים. מישהו צריך חלק לאופנוע, כולם שמים יד. בכל פעם שמישהו צריך עזרה, כולם תומכים אחד בשני. אנחנו מדברים גם באמצע שבוע וזה מזמן כבר הפך ליותר ממפגש בסוף השבוע. זו חווית חובה".

מקומץ למשפחה

"המועדון עצמו קיים מ-2018, זה התחיל מקבוצה של אנשים מהישוב שהתחלנו לרכב בגיל צעיר ועם הזמן, אתה מתאהב בזה, גדל ופוגש עוד אנשים בשטח עם האהבה הזו", מספר מתן בן חמו, בן 25 ממיתר.

"אנחנו אוהבים את האדמה הזו ומצאנו מכנה משותף וזה כל כך כיף. התחלנו את זה כדי להוסיף כמה שיותר רוכבים, להעלות את הרמה של כולם ופשוט לעשות את מה שאתה אוהב, עם כמה שיותר אנשים. פעם היינו ארבעה אנשים ואם אחד היה מבטל לך, זה היה מבאס. היום אנחנו רק שולחים הודעה ויש עם מי לרכב כל סוף שבוע".

"להניע את האופנוע, לתדלק ולצאת לדרך". בן חמו

 

בן חמו, שעובד בפנצ'רייה המשפחתית בבאר שבע, חולם לבנות אופנועים בהתאמה אישית יום אחד ומספר כי המועדון הפך למשפחה השנייה שלו. "אנחנו התחלנו כקומץ עם זיקה לאופנועי שטח וגדלנו להיות משפחה גדולה", הוא אומר. "פעם הספורט המוטורי לא היה חוקי בארץ ולא הייתה אליו מודעות. היו נמכרים כ-80 כלים בשנה. היום יש מודעות, יש מרוצים, תחרויות מטעם המדינה ועוד. כיף לראות את זה קורה".

הוא עצמו התחיל בנהיגת שטח עם טרקטורונים, "תמיד אהבתי טיולי שטח ואבא שלי ג'יפאי בנשמה. הוא חיבר אותי לזה, אבל כשגדלתי חיפשתי יותר אדרנלין וג'יפים זה לא אופנוע. אני חושב שהספורט הזה הוא פורקן. אתה לומד על עצמך, על הכלי ואיך לאהוב את השטח, כל פעם בצורה אחרת. אני גר פה במיתר, ככה שבשבילי זה להניע את האופנוע, לתדלק ולצאת לדרך".

אושר שאפשר לקנות

אחד ממקימי המועדון הוא אמיר רוזן ממיתר. "הקמנו את הקבוצה הזאת, אני ועוד שני חברים כדי לתת אופציה", הוא מספר. "רצינו בסיס ותשתית לחבר'ה שאולי אין להם עם מי לרכב, או שלא מספיק טובים ורוצים קבוצה שתקבל אותם בלי קשר לרמה, וגם להעלות את המודעות לתחום. רצינו גם להיות קבוצה שהיא יותר 'נקייה', שמאוד מקפידה על מיגון ומאוד אכפת לה מהסביבה ומהטבע ולא פוגעת בסביבה. אנשים שרוצים ליהנות ממשהו, מבלי שזה יבוא על חשבון מישהו או משהו אחר. אנחנו לא ניכנס לשמורות טבע, לא נשאיר את הזבל שלנו אחרינו ולא נהפוך את הרכיבות למסיבה שבה שותים. זה נטו לבוא ולפרוק לחץ אישי מהשבוע וליהנות מהאופנוע ומאחד מהשני. יש לנו חוקים ונהלים מאוד ברורים".

"יש לנו חוקים ונהלים מאוד ברורים". רוזן

 

לדבריו, "כל מי שמצטרף, נכנס למשפחה. טיולים, גיחות לחו"ל וכל מה שהוא צריך. לעולם לא נסגור את המועדון בפני אף אחד ונקבל את כולם באהבה. אנשים שלא נשארו איתנו זה אנשים שאמרנו להם בצורה מאוד מכובדת שהם לא יכולים להמשיך איתנו כי הם לא מיישרים קו אחד עם הדברים שאנחנו משדרים ורוצים לעשות בתחום הזה".

רוזן מספר גם על מפגשים שיוצאים מגבולות השטח בימי שישי. "היינו לא מזמן ברומניה שבוע שלם, נסענו כמה פעמים לצפון עם עגלות ונפגשנו עם חבר'ה מהצפון שהובילו אותנו שם, כמו שאנחנו מובילים אותם פה כשהם מגיעים לדרום. אנחנו כל הזמן מתכננים טיסות או פעילויות מיוחדות בכל מיני מקומות בעולם שרוכבים בהם. אין אצלנו תחושה של הוא גדול, מבוגר או קטן, או ההוא מרוויח יותר וזה מרוויח פחות, כולנו שווים ובאים ליהנות, להתפרק מהשבוע ולהיות חלק מההוויי, שהוא מעבר לאופנועים. מעבר לזה, אנחנו עושים שיתופי פעולה עם חברות של אופנועים, עם חבר'ה שפתחו חנויות בדרום, שדואגים לנו למחירים מיוחדים כי התחום הזה בארץ הוא מאוד יקר".

ברגעים אלה ממש. בטיול בצפון | צילום: באדיבות "מועדון ארוחת הערב"

 

עד כמה יקר?

"אופנוע זה הכסף הקטן. יש ביטוח, טיפולים, ציוד מיגון, תחזוקה שוטפת ובלאי. אבל אושר לפעמים קונים בכסף ואת האושר הזה אפשר לקנות".

ערב טוב

"יש בארץ כבר תחרויות, יש גם ליגה וזה ספורט שתפס תאוצה בזמן האחרון", מספר זלצר, "לראייה אפשר לראות שאנחנו כמועדון גדלים כל הזמן ומצטרפים עוד חבר'ה. הספורט הזה מביא משהו אחר".

ואם חשבתם שזה מועדון לגברים בלבד, אז תופתעו לדעת ש"במועדון ארוחת הערב" יש גם נשים. בינתיים אפשר לברך על שתיים כאלה, אבל כאמור מדובר בקהילה שמתרחבת כל הזמן.

לא מועדון לגברים בלבד

 

"אשתי גם יודעת… סליחה, חברה שלי", מעיד בן חמו. "אמרתי לה שלפי דעתי החלום הוא משאית עם אופנוע לי ולאשתי, שני אופנועים קטנים לילדים, כי אפשר להוציא רישיון ספורט לילד בגיל 8 ולהגיע למקום יפה כזה כמו יער קק"ל, להכין שקשוקה וליהנות עם האישה והילדים. זאת שבת מושלמת".

נשאלת השאלה, למה קראתם למועדון, "מועדון ארוחת הערב"?

רוזן: "זה התחיל מזה, שהיינו מגיעים לשעות מטורפות בשטח והיינו סוגרים את היום בארוחת ערב".

זלצר: "אני הגעתי אחרי שהיה כבר את השם הזה, אבל אולי כי לא בטוח שיגיעו לארוחת הערב ואם יגיעו, יהיו גמורים"

בן חמו: "לפני ארבע שנים היינו יוצאים מהבוקר עד הערב. היו לנו ימים כאלה שאמא הייתה מתקשרת ביום שישי ושואלת 'מתן חמוד, איפה אתה? לא אכלת'. אני אומר לה שאני בשטח והיא מפחדת שאני אפספס את ארוחת הערב. לפעמים גם הייתי לוקח סנדוויץ' בתיק רק כדי להרגיע אותה".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה

  • גיל אהרוני
    טיולים בישראל

    מסלול נוסף שיכול להיות כיפי ומיוחד לחובבי אקסטרים וטיולים הוא עין פרת אשר במדבר יהודה.
    https://bit.ly/2kYIvEH