מגזין

לזכרה של סליאור ז"ל

מגזין3 באוקטובר 2019    3 דקות
0

מתוך האבל הכבד על פטירתה של בתה, טובה אמזלג מצאה את הכוחות לעשות טוב לחיילי צה"ל. מאז היא מקפידה לתרום לסניף יחד למען החייל ורואה את בנה סוגר את המעגל של ביתה סליאור באותה היחידה

לזכרה של סליאור ז"ל
סליאור ז"ל | צילומים: באדיבות המשפחה

לפני קצת יותר משבוע הייתה אמורה סליאור  אמזלג ז"ל לחגוג את יום הולדתה ה-24. מאז שאיבדה אותה, אימה של סליאור, טובה אמזלג, עולה לקברה יום יום, אבל ביום ההולדת, מגיעה גם המשפחה הקרובה, "אנחנו מביאים בלונים ויושבים שם", היא מספרת. "אני זוכרת אותה מחייכת, חיוך שלא יורד מהפנים. היא הייתה ילדה טובה. אין ילדים כמוה".

במקומה

סליאור ז"ל התגייסה לצה"ל במרץ 2014 עם מוטיבציה גבוהה לשרת כלוחמת, היא נאבקה כדי להתגייס בהתנדבות לקרבי, למרות שנלחמה באנורקסיה, ולדברי המשפחה תמיד אמרה שהיא תיתן הכול כדי להגן על המדינה. אלא שבמקרה העצוב הזה, לטענת אמזלג, המדינה כשלה להגן עליה וסליאור, מצאה עצמה נאבקת בצה"ל.

טובה אמזלג. "היא רואה אותי"

"הילדה הייתה הילדה הכי טובה בעולם, זו ילדה שאהבה חיות, שהייתה לה נתינה אינסופית", מספרת טובה אמזלג. "היא נלחמה בשביל להגיע לקרבי. היא נלחמה ברזון ועלתה במשקל כדי שיקבלו אותה והיא לא הגיעה ללשכת הגיוס עד שהיא עלתה במשקל".

לדברי האם, היום בו התקבלה לקרקל, היה אחד המאושרים בחייה, "אבל אז היא התחילה להרגיש קשיים בצבא ולא הייתה אוזן קשבת. היה לה מקרה קשה עם המפקד, היא ברחה הביתה בראש השנה וכחצי שנה אחרי זה, בצאת כיפור, היא התאבדה. שבוע אחרי שהיא התאבדה, קיבלתי מכתב מקבילות החיילים, שהתלונה שלי הייתה מוצדקת".

דווקא אז, טובה, שכעסה מאוד כלפי המפקד שלטענת המשפחה הוביל להתאבדותה, עשתה סוויץ' ולמרות שעד היום היא נלחמת שהצדק ייצא לאור, היא החליטה לעזור לחיילים. "לא עשיתי את הדברים האלה לפני כן", היא מספרת. "לפני שסליאור התאבדה, עזרתי למשפחות נזקקות, אבל אחרי המקרה, אני לא יכולה שלא לעזור לחיילים. אין מצב שלא יהיה לחייל מה לאכול או מה ללבוש, אני הראשונה לעזור לו. את מה שסליאור לא הצליחה לעשות, אני עושה במקומה", היא אומרת.

בשקט

על העזרה הזו, סיפרה ציפורה חלפון, מסניף באר שבע של האגודה למען החייל. "האמא המדהימה שלה (של סליאור ז"ל) החליטה להנציח אותה בדרך מיוחדת", כתבה חלפון.

"בכל שבוע היא מחבקת את החיילים בבסיסים, בפינוקים מיוחדים על חשבונה, לזכרה של בתה המלאכית. זהו סיפור על אצילות נפש אמיתית. של אמא ומשפחה שבחרו להתמודד עם האובדן הקשה של בת אהובה. בדרך של נתינה", היא סיכמה.

"את מה שסליאור לא הצליחה לעשות, אני עושה במקומה"

"אני עוד לא התאוששתי מהמוות", מספרת אמזלג. "מאז שהילדה נפטרה, אני לא עובדת, אני בטיפולים עד עכשיו, לוקחת תרופות יומיומיות. לא התאוששתי. מה שקצת מחייה לי את הנשמה, זו העזרה הזו שאני נותנת לחיילים וחמש שנים עשיתי את זה בשקט".

לדבריה, "סאלי, כשהייתה בחוץ, הייתה מוציאה חיות מתחת לרכבים והייתה לה נתינה רבה לאנשים. זאת הדרך שלי להנציח אותה. מצד אחד כואב לי בלב שסאלי לא זוכה לראות את זה, מצד שני אני אוהבת את החיילים והם לא קשורים לאסון שקרה לי. סאלי נותנת לי כוחות לעזור כי אני יודעת שאם היא הייתה בחיים היא הייתה איתי, עוזרת גם. אני הולכת כל יום לקבר, זה עשר דקות מהבית שלי ואני לא צריכה לספר לה כלום, אני בטוחה שהיא רואה אותי. אני יודעת שהיא איתי. זה בראש שלי, אני לא יכולה להתעלם מחיילים. כשאני יכולה, אני קונה דברים והאגודה למען החייל מגיעה ולוקחת ממני. לאבד ילד זה הכי גרוע שיש, אין למה להשוות את זה. הורים לא אמורים לקבור ילדים. כל עוד אני יכולה, אני אמשיך לחבק את החיילים ואני לא עושה את זה כדי שיראו וישמעו, אני עושה את זה בשקט. אני אלוהים וסליאור".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה