מגזין

שיר לשירה תמה

מגזין15 באוגוסט 2019    4 דקות
0

בשבוע שעבר הוקרן ב-yes סרטה של שיר חורי אבו "שירה תמה", שכבר גרף פרסים ומחמאות בתעשייה. היוצרת הצעירה מספרת על תהליך היצירה והחלומות הקולנועיים לעיר באר שבע

שיר לשירה תמה
שיר חורי אבו | צילום: אריאל הפרון

רק לפני כשנה סרטה של שיר חורי אבו, בת ה-28, היה עוד פרויקט גמר שהוגש במסגרת התואר לקולנוע במכללת ספיר. השבוע, הוא הוא כבר הוקרן לראשונה בטלוויזיה, ב'יס דוקו', אחרי שהספיק לככב ב-2018 בפסטיבל קולנוע דרום (שם זכה בפרס העריכה), בפסטיבל חיפה ובדוקו אביב לפני כחודשיים, שם זכתה במקום הראשון בקטגוריית סרטי סטודנטים. והיא בכלל לא ידעה שייצא מזה סרט.

זה מקובל?

"לפני כשלוש שנים ישבתי במוצאי שבת מול הטלוויזיה ואמרו שם שאמור להיות פינוי בעמונה", משחזרת אבו. "באותו רגע משהו אמר לי בואי ניסע לשם, זה יכול להיות ממש מעניין והחלטתי לעשות את זה. למחרת קמתי ונסעתי". אבו הייתה אז סטודנטית בשנה השלישית שלה לתואר.

"כשאתה מגיע ליישוב שאמור להיות בו פינוי, יש הרבה בתים פתוחים כאלה, שאתה יכול להיות בהם יום שלם, מבלי לדעת מי בעל הבית. זה מקובל", היא מספרת. "הייתי אצל משפחת ניזרי שזו משפחה מאוד מקובלת ביישוב והרבה אנשים היו שם. כשנכנסתי לבית, ראיתי את שירה תמה, היו לה תלתלים זהובים ומאוד קשה לפספס אותה. ניגשתי אליה והתחלנו לדבר ובגלל שהייתי דתייה ואני למדתי באולפנה, משהו בבית הזה הזכיר לי את הילדות שלי ואת המקום ממנו הגעתי, כי היום אני חילונית".

שירה תמה | צילום: אסתר להמן

 

אבו מצאה את עצמה מבלה בבית משפחת ניזרי. "הבנתי שאני צריכה לצלם סרט", היא אומרת. "באותו היום דחו את הפינוי בשלושה חודשים, ככה שהיה לי זמן לצלם לפני הפינוי".

התוצאה הייתה סרט דוקו מרתק, אודות הימים שלפני הפינוי והפינוי עצמו, הכל מנקודת מבטה של ילדה מתבגרת ושמה שירה תמה. סרט על ילדה שמנהלת את מאבק חייה, על מנת להציל את ביתה ובתוך 30 דקות מתועדות, נפרדת ממנו, כמו גם מהילדות שלה.

בין לבין

"אני תמיד הייתי במקום של בין ובין", מספרת אבו. "בין העולם החילוני לעולם הדתי ובפינוי עמונה הייתה לי הזדמנות לחוות משהו שלא חוויתי בילדות שלי. זו הפעם הראשונה שעברתי פינוי. כשהתחלתי לצלם, זה היה במטרה שאולי ייצא מזה סרט, אבל לא חשבתי שזה יהיה סרט הגמר שלי".

שיר חרי אבו עם שירה תמה | צילום: עצמי

 

מה את עושה בימים אלה?

"היום אני נציגת שירות ותוך כדי אני עובדת על כמה סרטים חדשים. בעולם הזה של הקולנוע זה או שאתה עובד בתעשייה או שאתה חלק מהתעשייה ואז אין לך זמן ליצור בעצמך. בחרתי במסלול הזה שאעבוד בעבודה זמנית כרגע, ותוך כדי אפתח את הסרטים שלי".

ומה בעתיד?

צילום: אסתר להמן

"באוקטובר אני מתחילה תואר שני בינלאומי באוניברסיטת תל אביב, שבו מביאים סטודנטים לקולנוע מחו"ל. כמו כן, אני ועוד כמה חברים רוצים לפתח את התחום התרבותי-הקולנועי בבאר שבע ואנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים לחשוף את האזור לקולנוע שהוא לא רק קולנוע הוליוודי. זה החזון לעתיד. להישאר פה, לפתח סרטים ואת התרבות הקולנועית. אני חושבת שהכל קורה כאן ויש לנו הרבה מה לתת. החלום שלי זה להקים בית תרבות של סרטים בבאר שבע ולהיות יוצרת של סרטים. זה חלום שמאוד קשה להגשים".

הפרסים ועכשיו ההקרנה בטלוויזיה, מה זה אומר מבחינתך? הכרה כלשהי?

"זה מקצוע שעובד על פי פידבק של הקהל, של האנשים שעובדים בתעשייה, וזה מאוד נעים לקבל פידבקים. אני זוכרת שבפסטיבל חיפה מישהי נעמדה בסוף הסרט ואמרה שעמונה שייכת לאדמה של פלסטינאים ושמלכתחילה לא צריך לתת במה לאנשים כאלה. אני הבנתי בסוף שהמטרה שלי בסרט זה להביא לאנשים את השיח הזה. שאנשים יסתכלו על שירה תמה כילדה, דמות אנושית, ולא מתנחלת מנוער גבעות, שכל מה שמעניין אותה זה לפגוע בצד השני. בסוף שמאלנים שרואים את הסרט הזה בטוחים שהוא ימני וימניים שרואים את הסרט בטוחים שהוא שמאלני. נראה לי שהמורכבות הזו, כשבן אדם מציב מראה מול עצמו, בסוף כל מי שרואה את הסרט מרגיש משהו. הוא רואה את שירה תמה בדרך אנושית יותר ובדרך הזאת אנחנו יכולים ליצור שיח".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה