מגזין

בנעלי בית | שיק ושוק

מגזין1 באוגוסט 2019    3 דקות
0

אבינועם מימון, מנכ"ל ובעלים של חברת "תבליני מימון" ויו"ר נציגות סוחרי השוק העירוני בבאר שבע

בנעלי בית | שיק ושוק
צילום: באדיבות אבינועם מימון

גיל: 58

סטאטוס: נשוי + 4 + 2 נכדים

מה החוויה המכוננת של חייך?

"החוויה הראשונה (המשמחת) הייתה הולדת בתי הבכורה אירן, שהייתי שותף מלא בתהליך לידתה, וזכיתי להוציאה לאוויר העולם. והחיים מתמלאים בבת אחת באושר אינסופי. והחוויה השנייה (המצערת) קרתה 3 חודשים אחריה, פטירת אבי טני ז"ל, בפתאומיות ולצערי בזרועותיי, כשכל הניסיונות להחיותו עלו בתוהו. כבן זקונים מ-9 אחים הייתי מאוד קשור אליו (ב"חבל הטבור", כהגדרת אחיי). הייתי שותף לקטיעת חיים, והחיים מתרוקנים בבת אחת בעצב אינסופי. מי שלא עובר זאת, לא מבין מה זה לאבד אבא, בגיל מאוד צעיר (26)".

מה אנשים לא יודעים עליך?

"אני מצטייר כאדם מאוד חזק, עם שריון חיצוני וחסין מפגיעות, ובשפת הרחוב לא עושה חשבון לכלום, אבל בפנים אני אדם מאוד רגיש, לוקח המון ללב, ונפגע בקלות. ויש לי את הפינות השקטות שלי במוזיקה (אני יכול ללכת להתבודד, ולנגן בגיטרה שעות בלי הפסקה, בסוג של תרפיה) במקביל לפעילויות ספורט (הרבה מאוד שנים עסקתי באמנויות לחימה, קצת יותר אגרסיבי ומצריך דרך, עקשנות והתמדה); 2 קצוות".

מה מביך אותך?

"כשנותנים לי מחמאות וטעויות שאני עושה ואין לי אפשרות לתקן".

איזה תכונות היית מוסיף לעצמך?

"אולי לקחת את הדברים יותר בקלות עם אפשרות לסלוח ולמחול מהר יותר".

יש מקום שבו לא יראו אותך לעולם?

"לא הייתי רוצה להיות במקום שאנשים נפגעים וניזוקים בו; אני מאוד אוהב אנשים".

היכן היית רוצה לבלות את החופשה שלך?

"בטבע הפראי והטבעי, כפי שנולד האדם; אדמה, שמיים, עצים וים".

מה הסרט האחרון שראית?

"'מלון מומביי', על ההתקפה הרצחנית של ארגונים אסלאמיים קיצוניים בהודו. סרט דוקו מאוד קשה לצפייה".

וספרים, יש לך זמן לקרוא?

"אולי מדי פעם, בנושאי בריאות ורוחניות, ספרי דת וצמחי מרפא שאני מתעסק בהם".

ומה יכול לעצבן אותך?

"חוסר סדר; כאיש מאוד מסודר, אני לא יכול לראות בלגן, וחוסר סדר מוציא אותי מהכלים. אני לא אוהב אנשים צבועים, עצלנים והכי חשוב שלא יכולים לקבל נורמות וחוקים שעוזרים לנו לנהל חיים תקינים, כל הטראבל מייקרים למיניהם"…

אם היית יכול להחזיר אדם אחד לחיים, מי זה יהיה?

"אבא, הדמות הנערצת שלי, אדם מאוד ישר והגון משכמו ומעלה, מהדור והאסכולה הישנים, מאוד אהוב על הבריות, שעבד כמו חמור בזיעת אפיו להביא פרנסה, בלי לבכות לרגע ולהתלונן, ובנה מורשת שילדיו והיום נכדיו שומרים עליה מכל משמר, והגיעה לכל תפוצות העולם. לצערי, לא הספקתי להיות איתו מספיק זמן. תמורת אפילו חצי שעה עימו, אני מוכן לתת הכל".

היכן לדעתך תהיה עוד 10 שנים?

"אנחנו מתפללים שתהיה לנו בריאות טובה, להיות בחיק משפחתי המורחבת, ושיהיו לי הכוחות להמשיך להיות פעיל ולהשפיע לטובת הציבור במיוחד בעיר ונקודתית בפרויקט מהגדולים שהולכים להיות כאן שאנו עושים בשוק העירוני. אני רוצה להטביע את חותמי בפרויקט שלא הרבה אנשים מאמינים בו, ומרימים גבה. ובסוף אולי לחזור לחנות הקטנה שלנו בשוק עם כל האנשים המוכרים והאווירה הנעימה מהעבר, כמו בתקופה שבה נולדתי".

ולו ניתנה לך משאלה אחת, מה היית מבקש?

"כשבן הזקונים שלי (לוחם וחובש קרבי ב'גולני') נולד הייתי בטוח שהוא לא יצטרך להילחם יותר. אביע משאלה מעומק ליבי בשביל מדינת ישראל והלוחמים שלנו בצבא ההגנה לישראל, שנזכה לשלום וביטחון, עם אחווה ורעות בין ימין, מרכז, שמאל, דתיים וחילוניים, ושנוכל לכבד האחד את השני בכבוד הדדי. ואז נפנה את כל הכוחות והכישורים של העם שלנו לפיתוח ושגשוג ויצירה של המדינה המופלאה שלנו שאני מאוד אוהב".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה