מגזין

"בעוד כ-10 שנים, נוכל להיות האוניברסיטה המובילה בארץ"

מגזין2 ביוני 2019    13 דקות
0

כך פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיאה החדש של אוניברסיטת בן גוריון, המספר בראיון נרחב על תפישת העולם האקדמית שלו > המעורבות של האוניברסיטה בקהילה > חופש הביטוי בתוך הקמפוס > ומדוע חשב שמותחים אותו, כשהציעו לו את התפקיד...

"בעוד כ-10 שנים, נוכל להיות האוניברסיטה המובילה בארץ"
פרופ' דניאל חיימוביץ | צילומים: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

"אני נמצא כאן תקופה קצרה, אבל מרגיש שהייתי כאן כל החיים", כך פותח פרופ' דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן גוריון, את השיחה איתנו בלשכתו בקמפוס האוניברסיטה. חיימוביץ (56), שכיהן לפני כן כדיקן של אוניברסיטת תל אביב, נכנס בינואר האחרון לתפקידו החדש, זאת לאחר כהונה ארוכה של קודמתו בתפקיד, פרופ' רבקה כרמי, ששימשה כנשיאת אב"ג מאז 2006.

פרופ' חיימוביץ נולד בעיירה קטנה (וממש לא מוכרת לישראלי הממוצע) בארה"ב בשם אלקוויפה (עיר, המרוחקת כ-50 ק"מ מפיטסבורג) במדינת פנסילבניה. בעיירה הזו, המונה כיום כ-9,000 תושבים בלבד, גדלו בין השאר, ספורטאים מצטיינים, שהגיעו להיכל התהילה בכדורסל, הבייסבול והפוטבול האמריקאי, מדענים, סופרים ומלחין שאף זכה באוסקר ובגראמי. אגב, כשמונה לנשיא האוניברסיטה, טרח חיימוביץ ודאג לכך שדבר המינוי יפורסם במיוחד במקומון של אלקוויפה…

"חשבתי שאהיה חקלאי"

בתחילת שנות ה-80, הוא החל ללמוד באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק. במקביל, במהלך סופי השבוע, שימש נשיא אוניברסיטת בן גוריון בדרך כמזכיר תנועת הנוער בפיטסבורג. פרופ' חיימוביץ שעלה ארצה ב-1984, מסביר מה הביא אותו ארצה: "הגעתי לישראל בגיל 21, מההבנה שאני לא רוצה להתבולל, ואמרתי לעצמי שאם אני רוצה לבנות לעצמי חיים של יהודי מודרני, אני צריך לחיות בישראל", הוא אומר ומוסיף: "למרות שהגעתי מארה"ב לפני יותר מ-30 שנה, אומרים: 'פעם עולה חדש, תמיד עולה חדש'. אחותי עלתה ארצה ב-77', וההורים שלי עלו אחריי. אבא שלי המשיך לעבוד בישראל עוד 20 שנה, לאחר שעלה ארצה".

בישראל הוא למד באוניברסיטה העברית, תחילה לתואר B.Sc בביולוגיה, שהשלים ב-1986 וב-1993 השלים באותה אוניברסיטה עבודת דוקטורט בגנטיקה. חיימוביץ עשה פוסט דוקטורט באוניברסיטת ייל האמריקאית היוקרתית, שם גילה את קבוצת החלבונים COP9. לאחר מכן, הצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב, וב-2013 ייסד את התוכנית לאבטחת מזון.

במחקריו השתמש פרופ' חיימוביץ במתודות גנטיות, ביוכימיות, מולקולריות וחישוביות לחקר COP9, תוך שימוש בתודרנית לבנה ובדרוזופילה, כמודלים. חיימוביץ פרסם מאמרים רבים בכתבי עת מדעיים, וב-2012 הוציא לאור את ספר המדע הפופולרי "צמח – מה הוא יודע?", שדורג בין 10 ספרי המדע הנמכרים ביותר ב"אמזון" ב-2012, ושימש כבסיס לקורס אקדמי בשם זה.

פרופ' חיימוביץ: אב"ג חייבת להיות מקום שבו כל אחד יכול להביע את דעותיו, במסגרת מגבלות החוק הישראלי | צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

באיזה שלב החלטת שהקריירה שלך תהיה בעולם האקדמי?

"בסביבות 94'. תמיד נהניתי מהלימודים; בהתחלה, חשבתי להפוך לרופא. אחרי שעליתי ארצה, החלטתי להתמקד במדעי הצמח, וחשבתי שאהיה חקלאי. במהלך הלימודים, תמיד נמשכתי לשאלות בסיסיות על הגנטיקה של הצמח. בסוף הדוקטורט, התקבלתי למשרד החוץ, וחשבתי אולי להיות דיפלומט, שמייצג את המדינה. איפה שהוא, הייתה טבועה בי אותה תחושה של הילד הקטן מהעיירה, ולא חשבתי שיש לי את מה שדרוש, כדי להיות אקדמאי. זה אומנם, נשמע מצחיק ממישהו שהיום הוא נשיא אוניברסיטה, אבל זו האמת. בשלב מסוים, כשיצאתי לפוסט-דוקטורט בסביבות גיל 30, הייתה איזושהי נקודה שבה הבנתי שאני לא רוצה לעשות משהו אחר בחיים".

והוא ממשיך: "צריך להבין שזה חיים מאוד מאתגרים וקשים, להיות אקדמאי. בפוסט דוקטורט, מ-9:00 עד 20:00 עובדים במעבדה, אבל בתור חוקר ולא חשוב אם זה בהיסטוריה, גנטיקה או הנדסה, ישנה איזושהי נקודה, שבה אתה מבין שאתה יודע משהו, שאף אחד אחר ביקום לא יודע. אתה מבין שבאותו הרגע, יצרת ידע חדש. זה שואב אותך פנימה, וממכר כמו סם, ואתה הופך להיות מכור לסם הזה. אתה גם נמצא בסביבה של אנשים, שחושבים כמוך. מצד אחד, אתה חוקר. מצד שני, אתה מלמד, ומקנה ידע לאנשים, ובזכות זה מקבל משרה באוניברסיטה; זה אדיר! לאקדמאים יש את הזכות להתפרנס ממשהו, שאנחנו אוהבים. אין משרה אחרת, שבה אתה מקבל משכורת, וזוכה ללמד את הדור הבא, ובמקביל אתה מגייס כסף מקרנות בינלאומיות, כדי שתוכל לחקור כמעט את כל מה שאתה רוצה. כמובן שצריכים להיות טובים בזה, ולהגיע לתוצאות במחקר, אבל זה תנאי בסיסי והגיוני. אני מכיר לא מעט אקדמאים, שהלכו לעבוד בחברות גדולות, אבל לאחר תקופה מסוימת חזרו לאקדמיה, כי הם לא אהבו את זה שאמרו להם מה לעשות".

"אנו שואפים למצוינות"

מהי תפישת העולם האקדמית שלך?

"אנחנו כאן, במטרה לייצר 2 דברים: ידע חדש ודור חדש של מומחים. כל דבר אחר הוא פועל יוצא מזה. אנו משפיעים מאוד על החברה. לדוגמה, מהרובד של התגליות; אף אחד לא יודע איך תגלית שהושגה היום תשפיע על המחר. ישנם אומנם, אנשים שעושים מחקר יותר יישומי, והם יודעים מה יהיה עם זה בעוד שנתיים, אבל רוב התגליות הכי גדולות בעולם ייושמו בפועל 10 או 20 שנה אחרי שיתגלו במהלך מחקר. כשגילו את ה-DNA, אף אחד לא ידע אלו דברים יתפתחו בעקבות כך, כמה שנים לאחר מכן. אנחנו משפיעים על החברה דרך הסטודנטים שלנו, לא רק בפן האקדמי, אלא למשל, גם על השכונות בבאר שבע, שבהן גרים סטודנטים שלנו, שמוציאים לפועל יוזמות חברתיות בתוך אותן שכונות, למען הקהילה המתגוררת באותה שכונה".

וחיימוביץ מדגיש: "יש לנו סטודנטים, המקבלים מלגות במסגרת פעילויות חברתיות בבירת הנגב. אנו שואפים להנגיש את ההשכלה האקדמית לכל מי שגר באזור, תוך שמירה על סטנדרטים אקדמיים גבוהים. יצרנו תוכנית לטובת העניין, בשיתוף מוסדות אקדמיים נוספים באזור. אנחנו מעורבים מאוד בפארק ההיי-טק בצפון העיר, שמעניק מקומות עבודה, בין אם לבוגרים שלנו ובין אם לאחרים המתגוררים בבאר שבע והסביבה, וזה עוזר לפתח את בירת הנגב, מבחינה כלכלית ומבחינת המוניטין שלה. אנו שואפים למצוינות בכל מה שאנחנו עושים, ובאופן טבעי רוצים לשתף איתנו פעולה, מפני שכולם רוצים להתחבר לגוף, שהוא מצטיין. אגב, זה כמו קבוצת הכדורגל של הפועל באר שבע, שבשנים האחרונות זכתה באליפויות, וזה באופן טבעי הוביל לכך ששחקנים טובים רצו להצטרף לקבוצה, וספונסרים רצו להיות מזוהים עם הקבוצה. חשוב שאנחנו תמיד נכוון למצוינות".

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

ברוורמן רוצה להיפגש

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

חיימוביץ נמצא בתפקיד קרוב לחצי שנה. "ברור לי כובד המשקל, שיש על הכתפיים שלי בתור הנשיא של המוסד האקדמי החשוב הזה, וחשוב לי לגייס את כל הגורמים המובילים כאן, כדי להמשיך ולקדם את האוניברסיטה", הוא אומר, ומשחזר כיצד הגיע לתפקיד נשיא אוניברסיטת בן גוריון: "הקימו ועדת איתור, וניסו לחשוב על אנשים שלא היו מועמדים אוטומטיים לתפקיד. אני בחיים לא ראיתי את עצמי בתור נשיא אוניברסיטה. הוועדה בחנה אופציות של אנשים, המכהנים כדיקנים באוניברסיטאות המובילות בארץ. אז, בתור דיקן באוניברסיטת תל אביב, כנראה שעשיתי כמה דברים טובים. פרופ' אבישי ברוורמן, נשיא אוניברסיטת בן גוריון לשעבר, היה יו"ר הוועדה, והיו חברים בה נשיאים לשעבר של אוניברסיטאות אחרות. אני זוכר שישבתי במשרד שלי באוניברסיטת תל אביב, אחרי נסיעה חשובה לסין, במסגרת הפעילות של האוניברסיטה. פתאום, הגיע טלפון מאחד הפנסיונרים של האוניברסיטה, שאמר שהוא צריך לפגוש אותי דחוף. לא העליתי בדעתי מה יכול להיות כל כך דחוף, וניסיתי 'לנפנף' אותו, אבל הוא המשיך להתקשר בפעמים נוספות, ובסוף הסכמתי להיפגש איתו. הוא נכנס אליי לחדר ואומר לי: 'דני, אני הולך לספר לך משהו, שישנה לך את החיים'. ואז, הוא אומר לי שברוורמן רוצה לדבר איתי על האופציה להפוך לנשיא של בן גוריון. הייתי בטוח שמישהו עושה לי מתיחה. ואז, עניתי לו שאני צריך 48 שעות לחשוב על זה. אחרי שדיברתי עם בת זוגתי ועם אנשים נוספים, שאני סומך עליהם, ועשיתי את כל הניתוחים והשיקולים, הסכמתי להיפגש עם ברוורמן, ולהתייצב בפני הוועדה. אחרי זה, היה ברור לי שאני הולך להיות נשיא האוניברסיטה".

מה מצאת באוניברסיטת בן גוריון?

"מצאתי שלאנשים כאן יש רצון עז להצליח ולבסס את המעמד שלנו כמוסד אקדמי מוביל בארץ, בעל מוניטין בינלאומי. מצאתי כאן קהילה אקדמית (כשבתוך זה אני כולל גם את העובדים האדמיניסטרטיביים והטכניים וגם את הסטודנטים), שמחויבת למקום הזה באופן שלא קורה באף אוניברסיטה בארץ; אנשים מרגישים משמעות בתוך הקיום שלהם באוניברסיטה. הרצון להשפיע לטובה על החברה והסביבה בבאר שבע והנגב נמצא ב-DNA של כל אחד שפגשתי כאן. אם תיקח את אוניברסיטת תל אביב ותעביר אותה למנהטן, אף אחד בתל אביב לא ירגיש בחסרונה, ואף אחד במנהטן לא ירגיש שהיא נמצאת. לעומת זאת, אם תעביר את אוניברסיטת בן גוריון למקום אחר, באר שבע תרגיש בחסרונה, ואנו כאוניברסיטה נאבד את הדרך שלנו. אנחנו משקיעים לא מעט משאבים בפרויקטים חברתיים, חינוכיים ותרבותיים בבירת הנגב, וזה דבר חשוב בכל הנוגע לתרומה שלנו לקהילה. אוניברסיטאות אחרות משקיעות את מרבית הכסף במחקר, ולנו חשוב להשקיע במקביל גם בקהילה".

אפקט בן גוריון

והוא מוסיף: "אנו אולי הכי טובים בארץ בחיבור בין העולם האקדמי, המגזר הפרטי ומוסדות ממשלה; ברוב המקומות בעולם, זה 3 מגזרים, שעוינים אחד לשני. נציגים מכל העולם מגיעים לכאן, במטרה לראות איך אנחנו עושים את זה, וזו אחת הסיבות שהם מחפשים את הקשר איתנו. בעיתון צרפתי מוביל, כינו אותנו 'אוניברסיטת סטנפורד של המזה"ת' (מדובר באחת האוניברסיטאות המובילות בארה"ב). בכל המחלקות שלנו ישנם שיתופי פעולה בין חוקרים שלנו לקולגות שלהם, שנחשבים למובילים בעולם, כל אחד בתחומו".

מהן הפעולות הראשונות, שעשית לאחר כניסתך לתפקיד?

"היוזמה הראשונה שעשיתי בתור נשיא, זה משהו שנקרא 'BG YOU Impact; אנחנו מכניסים, בפעם הראשונה בארץ, חברי סגל אקדמי, חברי סגל אדמיניסטרטיבי, חברי סגל טכני וסטודנטים. כולם מנסים יחד לייצר את החזון של האוניברסיטה ל-50 השנים הבאות. זה ברור לי שאם כולם יעבדו יחד, נצליח לקדם בצורה הכי נכונה את האוניברסיטה". אגב, פרופ' חיימוביץ מעיד, שהוא נוהג באופן מזדמן להתיישב לצד סטודנטים בסניף של "ארומה" בקמפוס או במקומות אחרים, ופשוט לפתח איתם שיחה, כדי להכיר אותם מקרוב.

מימוש פוטנציאל הגדילה

כיצד משאירים בבאר שבע את הבוגרים הרבים של האוניברסיטה?

"זה אתגר לא פשוט, מפני שצריך למצוא תעסוקה גם לאותו בוגר/ת אוניברסיטה וגם תעסוקה לבן או בת הזוג של אותו בוגר/ת. ככל שפארק ההיי-טק ימשיך להתפתח, ובמקביל יהיו אופציות נוספות לתעסוקה, יהיה יותר קל להשאיר את אותם בוגרים בבירת הנגב. מתכננים להקים בית חולים נוסף בבאר שבע, וזה יכול להיות עוד מקור תעסוקה חשוב, שבו ישתלבו גם בוגרי האוניברסיטה שלנו. לבירת הנגב והסביבה יש המון פוטנציאל, והצעירים שמסיימים את הלימודים אצלנו, ירצו להיות חלק מהפוטנציאל הזה. בנוסף, הדיור כאן זול יותר ממרכז הארץ, וגם לאלמנט הזה אמור להיות משקל".

צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן גוריון

האם הפקולטה לרפואה של אב"ג יכולה להכשיר מספיק רופאים גם לבית החולים "סורוקה" וגם לבית חולים נוסף בעיר?

"אנו כמובן נערכים לכך, וכבר בשנה הבאה אנחנו פותחים עוד תקנים. באשר להכשרת רופאים ומחסור ברופאים, מדובר בבעיה לאומית, ולא בבעיה מקומית. האוניברסיטאות והפקולטות לרפואה בארץ מתוקצבות לפי הכשרת עובדים, מה שנקרא 'שדות קליניות'. אני מאמין שיהיו מספיק רופאים כדי לאייש את 2 בתי החולים בבאר שבע, ולא יהיה מחסור של רופאים, לאחר פתיחת בית החולים השני בעיר".

לא פעם, הזירה האקדמית משמשת גם פלטפורמה להבעת דעה פוליטית כזו או אחרת. היכן עובר הקו, מבחינתך, בין חופש הביטוי לבין דברים שלא אמורים להתקיים במסגרת האוניברסיטה?

"אב"ג חייבת להיות מקום, שבו כל אחד יכול להביע את דעותיו, במסגרת מגבלות החוק הישראלי. יש לנו באוניברסיטה תאים לכל המפלגות והזרמים בפוליטיקה הישראלית. יש לנו כאן סטודנטים, שהם כבר אנשים בוגרים, ואתה יכול לשמוע גם דברים, שאתה לא מסכים איתם מבחינה פוליטית. אנשים צריכים לדעת להתמודד עם השוני, ולכבד דעה שונה ממך. אפשר להפגין בעד דעה כזו או אחרת, במסגרת מגבלות החוק הישראלי. חבר סגל אקדמי יכול להגיד מה שהוא רוצה, כל עוד הוא מצהיר שהוא מייצג בדעה הזו רק את עצמו. לעומת זאת, מרצה לא יכול להכתיב לסטודנט דעה פוליטית כזו או אחרת; זה מנוגד לדמוקרטיה ולערכים שלנו כמוסד אקדמי במדינה דמוקרטית. במקביל, יש לנו קוד אתי, ולא ניתן יד להסתה ולשום דבר שהוא בניגוד לחוק".

לסיום, פרופ' חיימוביץ אופטימי באשר לעתידה של אוניברסיטת בן גוריון; הוא מצהיר שבקרוב היא תהפוך למוסד האקדמי ה-2 בגודלו בישראל, והוא לא עוצר שם: "אני לא חושב שכשהקימו לפני כ-50 שנה את אב"ג, דמיינו שנהפוך לאוניברסיטה ה-3 בגודלה בארץ, עם כ-20 אלף סטודנטים. בקרוב מאוד, נהפוך ל-2 בגודלה במדינה. להערכתי, כשנסיים לבנות את הקמפוס הצפוני במקביל למעבר בסיסי צה"ל לאזור, ונקלוט סטודנטים חדשים, נעקוף גם את האוניברסיטה העברית עם 25 – 30 אלף סטודנטים, ונהיה האוניברסיטה ה-2 בגודלה בישראל. יש לנו אקו-סיסטם יחד עם העירייה, משרדי ממשלה, חברות הטכנולוגיה הנמצאות פה ואחרות שיגיעו וכמובן הצבא שיביא לכאן את התקשוב ויחידות נוספות שיהיו מסביב. כל זה יאפשר לנו לפתח כאן דברים, שאין בשום מקום בארץ, וזו הזדמנות נהדרת למנף את כל האזור קדימה. אם הדברים ילכו לפי התוכניות, בעוד כ-10 שנים נוכל להיות האוניברסיטה המובילה בארץ".

כתבות נוספות במגזין

0

מובילות את תרבות הבילוי

כך אומרת לעיתון "שבע" לימור דאי-סטולר, מנכ"לית מתחם "סינמה סיטי" שייחנך השבוע בבאר שבע > את ההובלה הנשית של ה"סינמה סיטי" משלימה לצידה של דאי-סטולר מנהלת השיווק של המתחם עדי טויטו, ושתיהן מבטיחות לבאי ה"סינמה סיטי" הרבה הפתעות

מגזין17 בנובמבר 2019    5 דקות
0

בנעלי בית | מנכ"ל ואיש חינוך מוזיקלי

יוהן אטלן, מנכ"ל "מועצת הנגב"

מגזין17 בנובמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה