בשנים האחרונות נראה שיותר ויותר אנשים גילו את עולם הכושר, על כל גווניו וצורותיו. אפשר אפילו לומר שהיום המילה אימון, היא כבר מילה טרנדית. עבור ליאת כדורי (30), בעלת סטודיו "ליאתיס" לאימוני פילאטיס, אימוני הכוח והאירובי היו חלק מחייה במשך שנים, אלא שאז גילתה את הפילאטיס שהפך לחלק משמעותי בחייה.

שינוי כיוון בקריירה

במשך שנים לליאת הייתה דרך ברורה. ספורט אמנם תמיד היה חלק מחייה, אבל היא סיימה תואר ראשון בפסיכולוגיה, למדה לימודי תעודה וידעה שהיא רוצה לעסוק בטיפול. בין לבין, מצאה גם זמן להיות מורה למדעי החברה, סוציולוגיה ופסיכולוגיה ונראה שהמסלול שלה נע בכוון ברור.

אלא שטיול אחד לאיטליה, שלה ושל בעלה שינה הכל. "היינו בטיול ברומא וישבנו לשתות בצהריים", היא מספרת. "אמרתי לו שאני מרגישה שאני מפספסת משהו אם אני לא אעשה כלום בתחום הפילאטיס. זה היה משהו שמאוד אהבתי ובער בי לעשות עם זה משהו", היא נזכרת ומוסיפה: "עשיתי פילאטיס והרבה סוגים אחרים של ספורט ותמיד חלק מהיום שלי היה מוקדש לספורט, אם זה ספינינג, ריצה, אימוני כוח או פילאטיס. לא חשבתי לעסוק בזה, להדריך את זה, למרות שהייתי מנהלת משמרת בהולמס פלייס ותמיד אמרו לי לעשות קורס מדריכים. לאט-לאט

"התאהבתי בטירוף בפילאטיס" | צילום: אייל אנג'ל

עד למצב שהיום אני רואה את זה כדרך חיים. בגלל זה אני חושבת שקל לי להעביר הלאה את האהבה הזו למתאמנים שלי".

ליאת התחילה משיעור או שניים, לאחר מכן הביקוש גבר והיא השכירה סטודיו קטן כדי להעביר את השיעורים. "התחלתי לצבור קהל מתאמנים, ואז נהיו עוד שעות ולאט לאט נבנה לי עסק בפני עצמו, עד שהגעתי לנקודה שבה הייתי צריכה לבחור בין להיות מורה או בין לפתוח את הסטודיו. הבחירה הייתה קלה".

הפילאטיס זו שיטת אימון שמשלבת פילוסופיות ממזרח ומערב ומנסה להביא ליציבות, גמישות ומודעות לגוף של עצמך, "מעבר לכך שזו דרך חיים, בפילאטיס יש חשיבות לדיוק של התנועות, ריכוז, נשימה נכונה, גיוס כל השרירים בגוף בצורה מאוזנת ומאריכה. אם בכל סוג של ספורט אתה מכווץ את השריר, בפילאטיס אתה עובד על התארכות השריר. אתה יוצר אלסטיות וגמישות בכל מערכת השריר שלד שלך. אפשר לקבל את התחושה מיד אחרי השיעור הראשון. יוצאים בהיי מטורף".

הסטריאוטיפ על פילאטיס הוא שמדובר באימונים שמתאימים יותר לנשים.

"לצערי יש סטריאוטיפ שקיים, למרות שהוא מוטעה מהיסוד. הוגה השיטה היה גבר. זה לא פונה לגבר או אישה, זה מתאים לכל אחד, כל אדם צריך לעשות פילאטיס. היום המודעות הולכת וגדלה, גם שחקני כדורגל מבינים את החשיבות לגוף ואפשר לראות יותר גברים באופן שוטף. בבאר שבע זה צריך לחלחל יותר. יש אצלי כמה חלוצים, אבל זה עדיין צריך לחלחל יותר".

לא חששת? בכל זאת הייתה לך עבודה "מסודרת" והחלטת ללכת אל הלא נודע.

צילום: אלבום אישי

"ברור שהיו חששות, כי מצד אחד אתה אומר שיש לך משכורת קבועה ואתה לא צריך לדאוג, או להביא לקוחות חדשים. אז יש את הצד הבטוח ויש את הצד שאתה דואג לעצמך, לכל הפרטים הקטנים. אני היום עובדת הרבה יותר שעות. אני עובדת 24/7, אני חולמת תרגילים ולקוחות בלילה. אני חיה את זה כל היום ויחד עם זאת מרגישה שאין לי את התחושה שאני הולכת לעבודה. זה מושג שלא השתמשתי בו מהימים שהייתי מורה. אני קמה, עושה ויוצרת. זה סיפוק מטורף, ובעיני אם יש משהו שאוהבים ונותן דרייב לקום בבוקר, אז צריך לעשות אותו. אבל אני חייבת לתת את כל הקרדיט לבעלי שכל כך דחף אותי לעשות את זה ונתן לי תמיכה מטורפת עד היום, בכל דבר. בלעדיו לא היה לי את האומץ לעזוב את המקום הבטוח ולקפוץ למים. אם יש תמיכה ויש פרגון ושיתוף זה הרבה יותר קל".

הרבה מעבר לעוד צילום באינסטגרם

תוך פחות מחצי שנה "ליאתיס" הגיע למאות לקוחות וגם ברשתות החברתיות אפשר לראות עד כמה הסטודיו הפך להיות מנת חלקם של רבים. ליאת מודה שהיום הכושר הפך להיות משהו טרנדי ומודה שיש גם את אלה שמגיעות כדי להצטלם. מצד שני, היא גם מדגישה שרבות נשארות גם אחרי התיעוד באינסטגרם.

"בשורה התחתונה אנשים שמתחילים עם זה יכולים אולי להתחיל כי זה טרנדי, אבל כשמבינים מה זה עושה לגוף, זה קונה אותם לטווח הרחוק. מי שעושה את זה בשביל התמונה, לא יחזיק יותר מידי זמן", היא אומרת וממשיכה: "אני לא ממעיטה בערכה של המדיה, אני בעצמי משקיעה המון בתמונות ובאינסטגרם. אני חושבת שיש לזה השפעה מטורפת וכל מי שמתעלם מזה הולך נגד המציאות. זו הדרך להגיע לאנשים, הם באים, מתאמנים ומשתפים. מי שאוהב ממשיך הרבה מעבר".

לסטודיו כאמור קוראים "ליאתיס", ולא רק בגלל משחק המילים, אין כל ספק כי הפילאטיס הוא חלק מחייה של ליאת בכל יום: "הפילאטיס אצלי נמצא כל יום, כל היום. אם זה אימון עצמי שלי, אם זה להעביר את זה הלאה לאחרים. למדתי אצל יניב מזרחי וחוץ מזה שאני הולכת להשתלמויות וסדנאות, אני לומדת כל הזמן משהו חדש. תמיד יש מה ללמוד, גם לי וגם למדריכות שלי. אני קוראת, מרחיבה את הידע, אני פשוט חיה את זה כל היום, אין יום בלי פילאטיס".

צילום: אייל אנג'ל

האם יש בזה משהו טיפולי? הרי תמיד ידעת שאת רוצה לטפל באנשים.

"חד משמעית. אני רואה קשר ישיר בין פסיכולוגיה לספורט, להתאמן באופן רציף ומסודר, יש בזה הרבה עבודה מנטלית, לפעמים יותר מפיזית. זה מלמד אותך על החוזקות והחולשות שלך ונותן לך להתמודד ולעשות דברים גם כשלא בא לך. אני גם מקבלת הרבה הודעות ממתאמנים אחרי השיעור שאומרים לי-"היה לי יום לא טוב ואחרי השיעור יצאתי הרבה יותר טוב, עם הרבה יותר אנרגיה, זה שחרר לי כאב או מחשבות. בשורה התחתונה, גוף ונפש זה אחד".

איך את אוהבת לבלות מחוץ לעולם הפילאטיס?

"האמת שפילאטיס והבר הוא ממש הבילוי שלי. אפילו בשבת בבוקר, ובכלל. אני אוהבת ואף מקפידה להגיע ולהתאמן בסטודיוס אחרים במרכז (בעיקר בפיט סטודיו). בכלל בכל מקום שאני נוחתת בעולם אני מיד בודקת באיזה סטודיו אני הולכת לבקר. אבל חוץ מזה, הבילויים הם בעיקר במסעדות, דרינק או סרט. אני לא מבלה מספיק, אני מודה".

בכל הנוגע לשופינג ליאת מוסיפה: "רוב השופינג שלי קורה אונליין, ו-90% מהזמן מדובר בבגדי ספורט. אם יש חנויות שאני פוקדת באופן קבוע, אז נייקי וזארה".