מערכת הבריאות בישראל חולה, זה לא סוד, אך באזור הנגב המערכת גוססת. לא פלא שבסקר מקיף, שערכנו באתר "שבע" לקראת הבחירות לכנסת בקרב תושבי הנגב, סוגיית הבריאות הייתה הנושא שהכי הטריד את תושבי האזור בפער גדול משאר העניינים.

כמות הרופאים והאחיות בנגב קטנה בצורה ניכרת, ביחס לכמות הרופאים והאחיות באזור המרכז. כתוצאה מכך, תושבי האזור צריכים להמתין זמן כפול לבדיקה, טיפול רפואי או ניתוח, בהשוואה למשך ההמתנה של תושבי המרכז. כמו כן, מספר מיטות האשפוז במרכז כפול לעומת הנגב. כפועל יוצא, תוחלת החיים בדרום קצרה ב-5 שנים ביחס לממוצע הארצי. אלו נתונים חמורים, המצביעים על פערים גדולים, שאסור שיתקיימו ב-2019 במדינת ישראל.

פערים שעולים בבריאות

המצב החמור של מערכת הבריאות בנגב לא נולד אתמול והוא תולדה של הזנחה מתמשכת. כבר בדצמבר 2016, פרסם משרד הבריאות דוח חמור על אי השוויון ברפואה, שבו נבחנו הפערים בין מערכות הרפואה בפריפריה, לבין אלה שבגוש דן.

שיעור הרופאים לאלף נפש בישראל הוא 3.4, בדיוק השיעור הממוצע בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. עם זאת, ישראל היא המדינה היחידה מבין כל מדינות הארגון, שבה שיעור הרופאים לא גדל כלל בין 2000 ל-2015, ואפילו ירד במעט, זאת בעקבות הפרישה המואצת לגמלאות של רופאים יוצאי מדינות בריה"מ לשעבר בשנים האחרונות (לצד העובדה שלאורך שנים, לא הוכשרו כאן מספיק רופאים). כיום, קרוב ל-1 מכל 3 רופאים פעילים בישראל הוא יוצא בריה"מ לשעבר, מרביתם רופאים מבוגרים, הנמצאים על סף פרישה, כך שישראל היא שיאנית ברופאים מבוגרים.

פערים גדולים בין המרכז לדרום. סגן שר הבריאות ליצמן | צילום: מרק ישראל סלם

לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור הרופאים המועסקים במחוז תל אביב, עומד על 5.1 רופאים לאלף בני אדם. בה בעת, במחוז הדרום עומד שיעור הרופאים המועסקים על 3.1 לאלף בלבד.

נכון להיום, חסרים אלפי מומחים במערכת הבריאות; רק בבתי החולים הממשלתיים, אלה שבבעלות המדינה, שלא כמו בתי החולים של "כללית" ואחרים, חסרים כיום 100 פסיכיאטרים, 60 פנימאים, 30 גריאטרים ועוד עשרות רופאים בתחומים, כמו כירורגיה כללית, הרדמה, רפואה דחופה והמטו-אונקולוגיה. במקצועות העזר הרפואיים, כגון פיזיותרפיה, אופטומטריה וריפוי בעיסוק, חלה אומנם, עלייה בשיעורי ההעסקה ב-5 השנים האחרונות. עם זאת, לפי משרד הבריאות, נתון חיובי זה לא צמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז בשקלול הכללי.

נתוני דוח משרד הבריאות מצביעים על מצוקה חמורה בשירותים, הניתנים למטופלים בבתי החולים בישראל, מצוקה המתבטאת בעיקר בירידה מתמדת בכמות מיטות האשפוז ועמדות הטיפול והניתוח; כמות מיטות האשפוז בישראל נמצאת במגמת ירידה חדה בכל מחוזות הארץ: במחוז הדרום שיעור מיטות האשפוז עומד על 1.35 מיטות לאלף איש, לעומת 2.4 במחוז תל אביב. בנוסף, במחוז תל אביב ישנם 50% יותר חדרי ניתוח.

מאיפה יגיע כוח האדם לבית החולים החדש? השר כחלון בסורוקה | צילום ארכיון: דוברות סורוקה

גם במחלקות הפנימיות, שבהן רוב המאושפזים שייכים לאוכלוסייה המבוגרת והסיעודית, ושוהים במחלקות במשך יותר מ-3 שבועות בממוצע, עולים פערים חדים בין המרכז לדרום. ירידה נרשמה בבתי החולים ברחבי הארץ גם בכמות המיטות בחדרי הטיפול הנמרץ, וגם בתחתית הרשימה הזו נמצא מחוז הדרום.

הדו"ח של משרד הבריאות מדד גם את תוחלת חיי הישראלי; שיעורי התמותה הכללית לאלף תושבים עמדו על 5.7 בקרב גברים ו-4.2 בקרב נשים. לפי הדו"ח, פילוח לפי אזורים מעלה שבפתח תקווה וביישובי יהודה ושומרון מתים הכי פחות ישראלים, ואילו בבאר שבע מתים הכי הרבה בשנה. בהשוואה שנעשתה בקרב 4 המטרופולינים הגדולים בישראל, נבדק שיעור התמותה הכללית לאלף תושבים: באר שבע מוליכה את הרשימה עם 5.6 נפטרים על כל אלף איש, כאשר תל אביב וחיפה עם 4.9 וירושלים עם 4.6 נפטרים לאלף איש.

"שמתי דגש על צמצום פערי הבריאות". מאיר כהן | צילום: מרק ישראל סלם, ג'רוזלם פוסט

ח"כ כהן מנסה לשנות מציאות

תושב הנגב ושר הרווחה לשעבר, ח"כ מאיר כהן מ"כחול לבן", עסק רבות במצב מערכת הבריאות בנגב, כאשר עמד בכנסת האחרונה בראש ועדת משנה בוועדת הבריאות של הכנסת, בה בחן במהלך הקדנציה האחרונה לעומק את הפערים בין הפריפריה למרכז בתחום הבריאות. במסגרת דו"ח, שהכינה הוועדה בראשות ח"כ כהן בדצמבר האחרון, נקבע בין השאר, שיש לפעול להגדלת התקציב של בית החולים "סורוקה", כדי שיוכל להפעיל את כל מחלקותיו ושירותיו בכל שעות היממה, הוספת מספר הסטודנטים במקצועות הבריאות, המשך מתן תמריץ כספי לרופאים שעברו מהמרכז לפריפריה, קביעה בחוק של זמני המתנה לרפואה יועצת בדרום ותוך שנתיים הקמת 10 מוקדי רפואה דחופה בדרום.

בראיון, שערכנו עם ח"כ כהן לפני יותר מחודש, הוא התייחס למצבה של מערכת הבריאות בנגב, ואמר: "שמתי דגש על צמצום פערי הבריאות, ולטובת העניין הקמתי ועדת משנה בוועדת הבריאות, שאני עומד בראשה. ואני חושב שאם אתה תרים טלפונים למנכ"לי הקופות, לרבות מנכ"לי 'סורוקה' למיניהם, אז אולי הם יספרו לך על הפעילות חסרת הפשרות שלי מול שרי הבריאות, במיוחד מול ליצמן. אני הפכתי להיות לשגריר של נושא הרפואה בנגב; הפערים לצערי, הם עצומים, אבל גם מתוך האופוזיציה, קיימתי סיור עם שר הבריאות ב'סורוקה', שבסופו אנחנו משאירים תקציב מכובד מאוד למחלקות כאלה ואחרות".

בית החולים השני בבאר שבע יקום בעוד כעשור, אם בכלל | הדמייה: באדיבות עיריית באר שבע

ראשי הנגב הולכים לבג"צ

בית החולים "סורוקה" בבאר שבע הוא העמוס ביותר בישראל. מדובר בבית החולים היחיד בנגב, הנדרש לתת מענה לכמיליון אזרחים וחיילים, שמתגוררים ומשרתים באזור. הממשלה קיבלה, לפני מספר שנים, החלטה להקים בית חולים נוסף בבאר שבע, במטרה להפחית את העומסים הרבים על "סורוקה". אולם, עד כה, בשטח לא רואים שום שינוי, והחשש הוא שייקח יותר מעשור עד שיקום בית חולים נוסף בבירת הנגב, אם בכלל.

בעקבות כך, בתחילת השבוע, יצאו ראשי רשויות מקומיות ואישים וארגונים בדרום למאבק על זכותם הבסיסית: בריאות. "מועצת הנגב" יחד עם קואליציית ארגוני הבריאות באזור עתרו, ביום ראשון השבוע, לבג"צ נגד שר הבריאות (ראש הממשלה, בנימין נתניהו) ושר האוצר (משה כחלון) בתביעה לפרסם בתוך 6 חודשים מכרז להקמת בית חולים שני בנגב, במסגרת צו על תנאי. בין העותרים 7 ראשי רשויות באזור: איציק דנינו מאופקים, ניסן בן חמו מערד, רוני מרום ממצפה רמון, עומאר אבו רקייק מתל שבע, ניר זמיר בני שמעון אופיר ליבשטיין משער הנגב ואחד אלאסד מלקיה.

כזכור, באוגוסט 2014, המליצה ועדת אפק לבחינת שירותי הבריאות בדרום על הקמת בית חולים מרכזי ציבורי חדש בנגב, ובו 500 מיטות, כשבצידו מרכז גריאטרי ומרכז לבריאות הנפש. ההמלצה אומצה בהחלטת ממשלה בספטמבר 2014, בה נקבע שמכרז הקמה יפורסם בתוך שנתיים. בראש הוועדה עמד פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והיא המליצה שיש להתחיל בתכנון המוסד "מיידית", ולפתוח את שעריו ב-2025.

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של "שבע"