מגזין

מקשיים אפשר רק לצמוח

מגזין24 בפברואר 2019    6 דקות
0

סגן שירי לנגר מגבעות בר שירתה בגדוד קרבי, נפצעה קשה ושוחררה משירות, אך לא ויתרה, נלחמה ושבה לצבא, הפעם כמש"קית ת"ש באותו גדוד בו הוצבה עד לפציעתה. "ההזדמנות לחזור לגדוד הייתה משמחת ומדהימה", מדגישה מי שבשנה האחרונה עברה גם קורס קצינים. הלוחמת מהנגב

מקשיים אפשר רק לצמוח
לא נכנעה למוסכמות. סגן שירי לנגר | צילום: דובר צה"ל

כל אחד ואחת מאיתנו, ולא משנה מינו, היה מתקשה להתמודד עם פציעה קשה במהלך שירות קרבי בצה"ל, עד כדי כך שהצבא בוחר לשחרר את הפצוע, אבל לא סגן שירי לנגר מגבעות בר (לשעבר תושבת להבים). ל"שבע" נמסר, שסגן לנגר (22) משרתת, בימים אלה, כקצינת הת"ש (תנאי השירות – י.ס.ד) במפקדת פיקוד הדרום. אולם, מסלול שירותה הצה"לי החל במקום אחר לגמרי, כלוחמת בגדוד "אריות הירדן".

כאמור, לנגר גדלה בלהבים, אליו עברה עם משפחתה כשהייתה בכיתה ד', ובילתה ביישוב הווילות היוקרתי את רוב ילדותה: "עברנו מחיפה, בגלל העבודה של אבא שלי; ההורים שלי האמינו, שזו זכות לגדול ביישוב קהילתי", היא מספרת ומוסיפה: "הייתי בשבט 'הצופים' של להבים, שהוא שבט ממש חזק ומשמעותי בקהילה, ומצאתי שם חברים לכל החיים". מ-2015, מתגוררת לנגר בגבעות בר שבמועצה האזורית בני שמעון; "הדבר שאני הכי אוהבת ביישוב זה שהוא מאוד קטן ומשפחתי, כולם מכירים את כולם, וזה הופך את המקום למאוד מיוחד", היא משתפת.

לפני גיוסה של לנגר לצבא היא עשתה שנת שירות בכפר השיקומי הצפוני "כישורית", המיועד לאנשים עם צרכים מיוחדים. לדבריה, הכפר "הוא מקום מאוד מיוחד; האנשים שמתגוררים שם, הם אלו שעושים את כל העבודה במקום. יש שם מרפאה, פינת חי, חוגים ופעילויות מיוחדות, והכל באחריות התושבים. אני הייתי אחראית על ענף התקשורת בכפר, והיינו מעלים כתבות חדשותיות אחת לחודש לערוץ 98, שהוא הערוץ הקהילתי, כשאת כל העבודה על הכתבה, ההפקה, הכתיבה והצילום, עשו תושבי הכפר; זאת הייתה חוויה מאוד משמעותית ומספקת".

בנובמבר 2016, התגייסה לנגר לגדוד החי"ר (חיל רגלים – י.ס.ד) הקל, "אריות הירדן". היא הגיעה ליחידה לוחמת לא במקרה: "היה לי חשוב לשרת בתפקיד קרבי, למרות שנתקלתי בלא מעט קשיים, אך נאבקתי, והעלו לי את הפרופיל". אולם, באופן מצער משהו, לאחר חודש בלבד בגדוד, עוד בתקופת הטירונות, לנגר נפצעה: היא שברה את האגן ופרקה את הירך, ונדרשה לעבור מספר ניתוחים להשתלת פלטינות בגופה. במשך כחודשיים סופחה לר"ם 2, לצורך החלמה, ואחרי שהתייצבה לוועדה רפואית, שוחררה לנגר מהצבא. "התאכזבתי כשהבנתי שלא אחזור להיות לוחמת ושהשיקום הולך להיות מאוד ארוך", מציינת לנגר.

אולם, היא לא ויתרה, ובאוגוסט 2017, לאחר שהתעקשה לחזור לשרת בצה"ל, נגד כל הסיכויים ומה שחשבו הרופאים שטיפלו בה, הצליחה לנגר לשוב לשירות, והחלה בתפקיד חדש: מש"קית (מפקדת שאינה קצינה – י.ס.ד) ת"ש. בתום ההכשרה, היא שובצה באופן מפתיע משהו ל"אריות הירדן", אותו גדוד בו שירתה כחודש עד לפציעתה: "החזרה למקום בו הייתי הייתה סגירת מעגל עבורי; הפציעה שלי הייתה דבר מאוד קשה, אך ההזדמנות לשוב לגדוד הייתה משמחת ומדהימה".

"להשפיע ולשנות"

לנגר זכתה לתמיכה של המפקדת שלה מהטירונות, שבמהלכה כאמור, נפצעה קשה: "תקופת הפציעה הייתה תקופה לא פשוטה ואינטנסיבית, והמפקדת שלי, אביגיל, הייתה איתי בקשר הדוק, ובאה לבקר אותי כשהייתי בבית החולים. כששובצתי כמשקית ת"ש ב'אריות הירדן', הפכתי להיות חלק מהמפקדה לצד המפקדת שלי; היא הייתה הרס"פית (רב סמלת פלוגתית – י.ס.ד) במחזור בו שימשתי כמש"קית ת"ש".

"לעמוד ברחבת המסדרים לאחר כל מה שעברתי, זה מדהים". סגן לנגר | צילום: דובר צה"ל

היא שימשה כמש"קית הת"ש הראשונה במפקדה של מערך הגנת הגבולות, שהוקם לפני כשנתיים, במטרה להוות גוף מאחד לכל נושא הביטחון השוטף וההגנה על גבולות המדינה; בעבר, גדודי חי"ר קל עברו את ההכשרה בבסיס ההכשרות של חטיבת הנח"ל, וכיום כל הגדודים ("אריות הירדן", "לביא הבקעה", "קרקל" ו"ברדלס") מוכשרים בבסיס סיירים. "היינו בין המש"קיות הראשונות במפקדה, והיינו צריכות להקים הכל מאפס ובלי הרבה אמצעים; לא היה לנו משרד, והיו לרשותנו רק 2 מחשבים, אבל טיפלנו בכל מה שיכולנו, ועשינו כמה שאפשר, כדי לעזור לחיילים בצורה הטובה ביותר", מספרת לנגר.

על המעבר מתפקיד הלוחמה לתפקיד מש"קית ת"ש, היא אומרת: "זה היה שינוי של 180 מעלות; בהתחלה, היה לי קשה לראות את כל מה שהלוחמות עושות, ואני כבר לא יכולה לעשות, אבל זו הייתה סגירת מעגל מרגשת, לשרת חזרה עם המפקדים שהיו לי, וזה הפך את השירות שלי ליותר משמעותי ומספק".

לנגר אוהבת מאוד את תפקידה, ומרגישה מאוד משמעותית בשביל החיילים: "בעיניי, זה בין התפקידים היפים שיש בצה"ל; זה התעסקות נטו בעזרה לחיילים, ובשבילי להילחם על כל חייל ולעבור איתו תהליך שמשפיע עליו רבות וגם על משפחתו, זה בין הדברים המשמעותיים ביותר שאפשר לעשות".

וזה עוד לא הכל; על אף שחלומה לשרת כקצינה לוחמת כבר לא יתגשם, התעקשה לנגר לצאת לקצונה, באופן חריג בשל גילה, במטרה להיות קצינת ת"ש. בפברואר 2018, לאחר מאבקים רבים, היא הוצבה בבה"ד 1: "הקורס היה מאוד משמעותי עבורי; למדתי על עצמי המון, ולמדתי להתמודד עם קשיים. דיברתי עם הצוות שלי בבה"ד 1 על החוויה הקשה מהטירונות, שמלווה אותי יומיום. לעמוד ברחבת המסדרים לאחר כל מה שעברתי, זה מדהים; נלחמתי הרבה במהלך השירות שלי, ועשיתי הכל כדי להגיע לאן שהגעתי, כי זה היה לי חשוב, ובסופו של דבר קיבלתי אות מצטיינת צוותית בסיום הקורס".

בסיום קורס הקצינים, שובצה סגן לנגר, כאמור, כקצינת ת"ש במפקדת פיקוד הדרום בבאר שבע: "יש לי הרבה אחריות במסגרת התפקיד, וניתנת לי הזכות לפקד על חיילות, ולהעביר להן ערכים, שבעיניי הם חשובים ונדרשים לכל אדם. למרות שהחלום שלי להיות לוחמת בצבא לא התממש, אני מרגישה שאני מצליחה להביא את עצמי לידי ביטוי, להשפיע ולשנות; אני מרגישה עוצמה ומשמעות רבה".

ולסיום, כאחראית על החניכה והמקצועיות של מש"קיות הת"ש במפקדת הפיקוד, מסכמת לנגר: "אני משתדלת ללמד אותן, ולהעביר להן את הערכים המלווים אותי; סיפרתי להן את הסיפור שלי, כך שיבינו למה אני שם, ושלא יצאתי סתם לקצונה. גם כשדברים נראים בלתי אפשריים, אפשר לעשות הכל; המטרה היא לא לוותר לעצמך בשום שלב, וללכת תמיד אחרי האמונות שלך, עד הסוף".

כתבות נוספות במגזין

0

בנעלי בית | מנהיג "מתוך הערכה"

לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי, שהשבוע עורך את שבוע היזמות הבינלאומי

מגזין21 בנובמבר 2019    2 דקות
0

הסרט שלהם

אחרי תקופה ארוכה, במהלכה נראה היה לתושבי באר שבע שכבר לא ייפתח לעולם, נפתח השבוע מתחם הסינמה סיטי בבאר שבע. כל הבדיחות נזרקו הציגה, הספקנים פינו את מקומם לחולמים וכל המעורבים בדבר בטוחים שבתוך זמן קצר, ישתנו הרגלי הבילוי בעיר

מגזין20 בנובמבר 2019    6 דקות

כתיבת תגובה