מגזין

באר שבעית בתרגיל הרפואה הגדול באירופה

מגזין6 בנובמבר 2018    5 דקות
0

מפקדת מכון הדימות בעיר הבה"דים, סרן ורוניקה ניסנוב, ייצגה בכבוד את בירת הנגב וא"י (כהגדרתה...) בתרגיל הרפואי הגדול אי פעם של חיל הרפואה, שהתקיים באחרונה ברומניה. "זו הייתה חוויה עוצמתית, מלמדת ומרגשת", אומרת בראיון ל"שבע" מי שהתגייסה לצה"ל רק בגיל 25

באר שבעית בתרגיל הרפואה הגדול באירופה
סרן ורוניקה ניסנוב. "רציתי תמיד מאוד מאוד להתגייס לצה"ל" | צילום: דו"צ

אחותה הגדולה לא שירתה בצה"ל, וגם היא נאלצה לעבור שירות לאומי, אבל סרן ורוניקה ניסנוב (29) מבאר שבע הצליחה לפני כ-4 שנים להגשים את חלומה, ולהתגייס לצבא, ועוד לתפקיד קרבי. לא מכבר, היא ייצגה את בירת הנגב וא"י (כהגדרתה… – פרטים בהמשך) בתרגיל היכא"ם (יחידה כירורגית אשפוזית מטכ"לית), תרגיל הרפואה הגדול באירופה והגדול ביותר של חיל הרפואה אי פעם, שהתקיים במשך חמישה ימים ברומניה, בהשתתפות 165 אנשי כוחות הביטחון, כולל מד"א.

"ישר אמרתי כן'"

ניסנוב, המשמשת כמפקדת מכון הדימות במרפ"א (מרכז רפואי אזורי) דרום שבעיר הבה"דים, מספרת: "עלינו לארץ מבריה"מ לשעבר ב-1992, ההורים והאחות הגדולה; האחות הקטנה נולדה כבר בארץ. למדתי במקיף ו', והגברתי בביולוגיה ובגיאוגרפיה. רציתי תמיד מאוד מאוד להתגייס לצה"ל, אבל אחרי שסיימתי תיכון, ההורים שלי התנגדו לכך; אני מבית קווקזי, ואבא שלי היה איש הצבא הרוסי, מדריך מטווחים, ולא הכיר את הדבר הזה, שבנות צריכות להתגייס ולירות וכדומה. מבחינתו, מה שהיה ברוסיה, זה מה שצריך להיות גם בישראל. גם אחותי הגדולה לא עשתה צבא, וגם אני לא".

אבל בכל זאת, ביצעת משהו למען המדינה.

"נכון, עשיתי שירות לאומי של שנתיים בקופת חולים ג' בבאר שבע, בתור עוזרת טכנאי אולטרא-סאונד, שם נחשפתי למקצוע שאני עוסקת בו היום. אחרי שסיימתי שירות לאומי, התחלתי ללמוד באוניברסיטת בר אילן בשיתוף בית החולים 'קפלן', דימות רפואי. בר אילן זו האוניברסיטה היחידה, המלמדת דימות רפואי. עכשיו, פותחים עוד מקום כזה גם בתל השומר. הנושא הזה עניין אותי עוד מהשירות הלאומי. בזמן הלימודים בבר אילן, תמיד אמרתי שאנסה שוב להגיע לצה"ל. כשסיימתי ללמוד, הייתי בת 24, ולא ידעתי שתיפתח לי הדלת דרך המקצוע שלי להיות חיילת רגילה ממש; רציתי הכל מהתחלה לעשות, ולהרגיש את ההווי החברתי והישראליות".

והיא מוסיפה: "הרצון שלי לשרת בצבא הגיע לידיעת המנהלים של בית הספר שלי ב'קפלן', והם זימנו אותי לשיחה, ואמרו ששמעו שאני רוצה להתגייס לצה"ל, ושיש להם אפשרות להכניס אותי לצבא במקצוע שלי. ממש קפצתי על ההזדמנות, כי זה כמו שאמרתי קודם, תמיד מה שרציתי. אפילו לא ידעתי למה אני נכנסת, וישר אמרתי 'כן'. לאחר שסיימתי את הסטאז', הם הגישו את הבקשה שלי להתגייס לצה"ל, ובפברואר 2015 קיבלתי אישור שאני יכולה להתגייס ומספר אישי חדש, ועשיתי טירונות וקורס קצינים מלא. אני כבר שנה רביעית בצבא, ומרוצה מאוד מהתפקיד".

הכי גדול. בית חולים שדה, שהקים צה"ל בתרגיל | צילום: דו"צ

ממתי את מפקדת על המכון?

"זרקו אותי למים, לתפקיד הזה, ישר אחרי הטירונות. התפקיד דורש פיקוד על פקודים, לנהל מכון רנטגן כמו באזרחות, ולגייס מילואימניקים בני 35 – 45 (ויש אפילו יותר, מתנדבים בני 50, שבאים לעשות רנטגן או אולטרא-סאונד…). בנוסף, אני מפקדת מכון הדימות גם בבסיס 'צוקי עובדה' שבערבה, ואני בעצם מפקדת מרחב דרום בתחום".

"היה ממש קר"

סרן ניסנוב מתארת איך הגיעה לתרגיל ברומניה: "המפקד המקצועי שלי, ראש תחום דימות רב סרן ניר פופל, ראה לנכון לבחור אותי מבין כל הרנטגנאים, ושלח אותי למשלחת הזאת. היו לנו שני ימי הכנה, כנסים כאלה ביחידת היכא"ם, ושם הסבירו מה הדרישות וכדומה".

ואיך היה להתנהל בתנאי שטח במדינה אירופית?

"היו שם אוהלים, שבהם ישנו, והיה ממש קר, שזה היה הקושי הכי גדול, כי ישנים על הדשא. עם שק"ש (שק שינה – י.ס.ד) ומזרן אומנם, אבל מרגישים את הקור מהאדמה. בכל מקרה, בנינו את האוהלים של בית החולים השדה, הקמנו את כל הציוד שהבאנו (אני את 3 מכונות הרנטגן הניידות ו-2 מכונות האולטרא-סאונד הניידורת), ומיקמנו אותן. היו בבית החולים שלנו מחלקות, חדר ניתוח, חדר אשפוז, טיפול נמרץ, בית מרקחת, מעבדה וכו', כל מה שיש בבית חולים. זה היה בית החולים שדה הכי גדול, ברמה 3, שהיא הכי גבוהה בעולם. ביקרתי בעוד בתי חולים שדה שהיו שם, האיטלקי והרומני והאסטוני, והם היו ממש קטנים, להבדיל מבית החולים שלנו, עם כמות מטופלים קטנה יותר".

והיא מסבירה מה הייתה מטרת תרגיל הרפואה הנרחב: "הם דימו רעידת אדמה שהייתה ברומניה, וזימנו את כל מדינות האיחוד האירופי להקים בתי חולים שדה, ולתת שירות רפואי. זו הייתה החלטה של האיחוד האירופי. הכל נראה אמיתי לגמרי, וכולם לקחו את זה ברצינות מאוד גבוהה, גם הרנטגנאים שלקחו את המכונה והציוד הנלווה, ודימו ציוד אמיתי, רק בלי ללחוץ, כי זה פולט קרינה. היו שמה גם מטופלים אמיתיים, שני מקרים שטיפלנו בהם: אחד מהמשלחת שלנו שהיה צריך סיוע רפואי אמיתי, ועשינו לו בדיקות; ואחד מאסטוניה. לכל מחלקה שייכו מישהו מהאיחוד האירופי באותו מקצוע, שיכול היה לעזור לנו, וללמוד מאיתנו. גם אנחנו למדנו תוך כדי. ברנטגן היה מישהו מאסטוניה, בחור ממש מקצועי".

165 חברים. משלחת חיל הרפואה | צילום: דו"צ

ואיך את מסכמת את כל העניין?

"זו הייתה חוויה עוצמתית, מלמדת ומרגשת. ייצגנו את א"י (כך מכנה ניסנוב את מדינת ישראל, חמוד, תודו… – י.ס.ד), ונראה לי שבכבוד גדול. המארגנים אמרו, שעשינו עבודה מאוד טובה, והיה גם טקס של האיחוד האירופי. הם הדגישו, שמא"י הייתה המשלחת הכי גדולה, עם בית החולים שדה הגדול ביותר, והודו לנו. זה היה מאוד מרגש".

ולסיום, היא מגלה מהו האופק הצבאי שלה: "עכשיו, אני נמצאת שוב בעבודה, חוזרים לשגרה, וממשיכים לעבוד, ולקבל מטופלים. אני מאוד מקווה להמשיך בשירות שלי, ומרגישה שאני תורמת לחיילים ולמדינה, וגם שצה"ל תורם לי, מכשיר אותי, ונותן לי כלים; אני לומדת ומתפתחת מקצועית, ומאוד נהנית. זה לא תלוי כבר בי, אם אמשיך בשירות (כרגע, אני חתומה לעוד שנתיים), אלא במפקד שלי, רב סרן פופל".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה