ההורים של היום, אלה שהילדים שלהם חוזרים לספסל הלימודים בבית הספר בשבוע הבא, מסתכלים על הדור החדש ולא תמיד מבינים אותו. הרי גם הם היו תלמידים פעם, הרבה לפני האייפון, הפייסבוק וגוגל. גם להם היו כוכבי נוער שהם העריצו הרבה לפני שביונסה וריהנה נולדו, וגם הם רקדו ריקודים שהטריפו את כולם, אלא שאז קראו לזה "מקרנה" ולא "קיקי". גם הם כבר מזמן בוואטסאפ, אבל אף פעם לא ישכחו את הצליל של האייסיקיו, שילדיהם לא מכירים.

עם השנים, התפתחות הטכנולוגיה, ובואו נודה גם באמת – עם העובדה שהזדקנו, מעניין לדעת מה הילדים שלנו יודעים על הילדות של ההורים שלהם, או של הסבתא והסבא.

עיתון "שבע" ביקש מכמה תלמידים שמתרגשים מהחזרה ללימודים, לעזוב רגע את ה"אח הגדול", להרים מבט מתוך הסמארטפון ולנסות לחשוב מה אומרים מושגים כמו כובע טמבל, חשבונייה, מיץ קרח וצורב. התשובות, בחלקן הפתיעו, אחרות הצחיקו עד דמעות. למה אתם מתגעגעים בילדות שלכם?

ים בן דוד (11.5), בית ספר 'יחדיו', עולה לכיתה ו'.

דבר אחד משותף יש לים ולאימא שלה, תהילה: המנהלת של הילדה ב'יחדיו', אסנת שופן, הייתה המורה של אימא שלה בבית ספר 'מעיין'. לגבי השאר, תשפטו בעצמכם.

ים, את יודעת מה זה כובע טמבל?

"זה כובע של אנשים שמטיילים בהרים, ראיתי את זה פעם אחת".

ים בן דוד | צילום: פרטי

תקליט?

"זה כמו דיסק, כמו פטיפון שמשמיע שירים. כשנולדתי היה לי כזה".

מכירה את דורה?

"כן, אני גדלתי עליה. היא מלמדת אנגלית ועוד דברים שהיא עושה.

מי זאת דורה של ימינו?

"אליניב", היא צוחקת. "היום זה המורים שלי".

מה זה אסימון?

"יש את זה במשחקים כמו בבילון. בשביל לשחק צריך אסימונים".

וצורב?

"זה לגיבוי. אימא שלי מגבה בו שירים לאוטו ותמונות, אבל אני לא רואה את עצמי משתמשת בצורב כי יש דיסק און קי".

אטלס, מכירה?

"בטח, זה ספר עם ארצות ומפות ואם אני במקום בלי אינטרנט, אני יכולה להשתמש בזה כמו מפה".

שיחקת בפוגים?

"אני יודעת מה זה דוקים, אבל לא יודעת מה זה פוגים. גולות אולי"?

את מכירה את הטלפון של צביקה פיק?

"את המספר שלו"?

לא, זה מכשיר טלפון.

"אה, כן. זה טלפון ישן שאין לו גוגל".

מה אם אני אספר לך שמנגו זה גם סוג של פלאפון?

"אה, זה כמו אפל, כשאפל זה תפוח".

חשבונייה?

"זה כמו חשבונית".

את יודעת שאמא שלך הייתה צופה בערוצי זהב?

"ערוצים של הרפתקאות"?

תגידי, גם למורים שלך היו עיניים בגב?

"כן, אבל את העיניים הכי טובות. זה בית ספר שהוא כמו משפחה בשבילי. ויש לי את המורים הכי טובים".

אלין וירון חודוש | צילום: פרטי

אלין חודוש (8), עולה לכיתה ג' בבית ספר מאיר ואחיה ירון חודוש (17) עולה לכיתה יב' בתיכון "הטכני"

מה זה כובע טמבל?

אלין: "לא יודעת מה זה".

ירון: "כובע טמבל זה כובע שיש לו מצחייה מסביב לכל הראש, בצורת משושה. אני יודע מה זה כי זה חזר עכשיו לאופנה, רק עם טאצ' מודרני".

למה קוראים לו כובע טמבל?

אלין: זה כובע ששמים אותו לא טוב בכוונה"?

יודעים מה זו אליפות של הפועל באר שבע | צילום: פרטי

ירון: "כי אתה נראה איתו טמבל?", הוא צוחק.

יש לך כרטיסייה?

אלין: "כן, כרטיסייה זה כמו הכרטיסייה לרכבת, כרטיסייה לקאנטרי. באוטובוס יש רב קו".

איפה זה רחוב סומסום?

אלין: "זה רחוב עם מלא אנשים צבעוניים שעשויים מפרווה. יש גם סרט שנקרא בובה של רצח ויש שם מישהו מרחוב סומסום. זה סרט אימה בקולנוע".

ירון: "זו הסידרה עם הבובות בטלוויזיה. אף פעם לא ראיתי את זה".

מנגו של פעם?

אלין: "יש חנות כזו".

ירון: "יש פרי ויש חנות בגדים".

מה זה ווינאמפ? אייסיקיו?

"בטח משהו ישן, נוסטלגי ובשחור לבן. נראה לי שאיי סי קיו זה כמו הסקייפ, היו מנהלים איתו שיחות וידאו".

ובדידים?

ירון: "זה כמו בודד ברבים", צוחק. "אין לי מושג".

מכיר את דורה?

ירון: "דורה החוקרת. היא חוקרת טבע ומלמדת אנגלית. הייתי רואה קצת בגלל אחותי הקטנה".

מי הדורה שלכם היום?

ירון: "נועה קירל".

מה זה ווקמן?

"מכשיר יחסית גדול ולא נוח ששומעים ממנו שירים, כשגם האזניות שלו גדולות מאוד. זה עם קלטות, אבל בחיים לא ראיתי במציאות ולא נגעתי".

אלין, מה זה אסימון?

"זה כמו שקל, מה שמקבלים בכל מיני מקומות כמו בבאולינג ואפשר לשחק איתם".

ומה אם אני אספר לך שפעם אפשר היה לדבר בטלפון רק עם אסימון, איך היו עושים את זה?

"לוקחים את הכובע טמבל, לוקחים אסימון, מכניסים אותו לפלאפון ומדברים".

נדב כהן | צילום: פרטי

נדב כהן (14), מקיף ו', עולה לכיתה ט'

מה זה ווקמן?

"אני מכיר את זה מסדרות טלוויזיה, אבל לא כל כך יודע מה זה. זה מכשיר כזה, כמו משחק? עם תקליטור כזה גדול. נראה לי שאי אפשר להסתובב עם זה והחזיקו את זה בתיק".

וטייפ?

"זה איפה ששמים את הקלטות, כדי לראות מה יש בקלטת. אולי לשמוע, לא יודע".

דורה, מכיר? מי הדורה של ימינו?

"מי לא מכיר אותה. לא גדלתי עליה, אבל אלה תכניות שכל ילד רואה. נראה לי שבארצות הברית היא מלמדת ספרדית. אין איזה דמות היום, כל מיני סדרות כאלה".

בדידים?

"אין לי מושג, זה מזכיר פתיתים, אבל אני יודע שזה לא קשור".

מיץ קרח, שלוק?

"לא יודע, אבל זה לא נשמע כזה טעים. זה ברד כאילו? כמו פופאייס היום רק בשקית שוקו"?

מה זה צורב?

"של דיסקים. כמו להעתיק את הדיסק. כשהייתי קצת יותר קטן, היו לנו דיסקים של סרטים לילדים ואבא שלי אמר שהוא צורב את הדיסק כדי להביא עותק למישהו".

תגיד, מרקו מצא את אימא?

"זו סדרת טלוויזיה שאף פעם לא ראיתי, אבל שמעתי עליה. אבל לא הכי מעניין אותי אם הוא מצא או לא, פחות".

פלייסטיישן, מה היה לפני? 

לא מעניין אותו אם מרקו מצא את אימא. נדב כהן | צילום: פרטי

"פלייסטיישן 1,2".

יודע מה זה טטריס?

"כן, גם היום יש אליפות עולם בטטריס מהיר".

הטמגוצ'י שלי מת כשהייתי צעיר.

"אה, זה המשחק הזה שצריך להאכיל מישהו ולטפל בו".

מה הקשר בין מנגו לפלאפון?

"זה לא הפרי שאוכלים אותו וזו לא החנות?

"זה מכשיר נוקיה"

"לנוקיה יש עוד כינוי, הטלפון ששובר את הרצפה"

מה עושים עם אטלס?

"זה ספר שיש בו את המפות של כדור הארץ. משתמשים בו רק בשיעורי גיאוגרפיה, עכשיו כשאין לי גאוגרפיה, לא נגעתי בו איזה שנתיים".

מכיר את רייצ'ל מהסדרה חברים?

"לא מכיר, מכיר את הסדרה חברות".

ליהי מיטלברג (14.5), עולה לכיתה י' בתיכון ה"טכני"

ליהי מה זה ווקמן?

"זה המכשיר הקטן הזה ששומעים בו דברים. זה נראה כמו המשחק של התינוקות".

ליהי מיטלברג. נטפליקס ולא ויוה | צילום: פרטי

דורה, מי הדורה שלכם היום?

"נטפליקס", אומרת ליהי. "כן, נט…פיקס", צועקת אימא שלה לידה.

אנחנו למדנו חשבון עם בדידים וחשבונייה ואתם?

"אנחנו למדנו חשבון עם שוקולדים".

מה עושים עם אסימון?

"של הג'ויסטיק. פעם היו מכניסים אותם למכונות האלה שיש ברחוב, של הטלפון, שכבר לא משתמשים בהן".

יודעת מה זה צורב?

"כן, זה כמו של הזקנים שמעבירים מהמחשב לדיסקים".

ורחוב סומסום?

"כן, יש שם את עוגיפלצת. זה בהוט, לא? יש רחוב כזה בירושלים או בתל אביב אם אני לא טועה".

מנגו?

"חברה של בגדים".

ערוצי זהב?

"ערוצים של הזקנים, גיל הזהב. כמו ערוץ ויוה".