העיר באר שבע ערכה, בשבועות החולפים, שני אירועים חשובים לכבוד מייסדי בירת הנגב המודרנית: הצדעה חגיגי למורשתם המתמשכת וחנוכת כיכר תנועה מיוחדת כמחווה לתרומתם הבלתי ניתנת לשיעור להתפתחות באר שבע. את האירועים הללו ורבים אחרים מובילה מאחורי הקלעים וגם לפניהם יו"ר ועדת ההיגוי למורשת המייסדים, חברת מועצת העיר עו"ד מינה קלמן-חדד.

שבעה מתועדים

תחילה, נערך ערב ההצדעה ב"מרכז המורים" בעיר, זאת לרגל סיום השנה בתוכנית "הגשר הבינ-דורי". בשנה החולפת, תיעדו תיכוניסטים, הלומדים בתוכנית מצוינות למעורבות ומנהיגות חברתית, בסיוע המרכז הטכנולוגי ומתנדבים, את סיפורי חייהם של שבעה מראשוני בירת הנגב ומייסדיה.

המתועדים היו אריה רייטר (עובד בנק "המזרחי", ששימש כיו"ר מד"א, ייסד את בית הכנסת ומוזיאון "סטרומה", וסייע בהקמת מבנה ישיבת "בני עקיבא" בבאר שבע), נסים אלשיך (ממקימי הקונסרבטוריון העירוני, שניהל את המוסד, ונחשב לאחד ממייסדי ומפתחי החינוך המוזיקלי בבאר שבע), כפיר פנחס (שהיה מילדי בית הילדים היהודי בדסק שבהונגריה, ושם לו למטרה לתעד את סיפור הבית בתוכנית "זיכרון בסלון"), אהובה לטמנוביץ (מראשוני מושב נבטים, שבעלה גרשון היה אחד מחברי המאפייה הראשונה שהוקמה בבירת הנגב, מאפיית "דרור"), יוסף קורח (שהקים את הסנדלרייה הראשונה בבאר שבע, בעיר העתיקה, שהייתה מבוססת על תיקון באמצעות מכונות), השופט בדימוס יוסי רבי (שהתנדב לאחר פרישתו לגמלאות ללמד בני נוער, ולהרצות למוסדות שונים בנושא חוק ומשפט) וד"ר דוד פסט (שהיה ממייסדי קופת החולים "מאוחדת" והרופא הראשון של קבוצת הפועל באר שבע בכדורגל).

כבוד 2. חנוכת הכיכר | צילום: דודו גרינשפן

במהלך הערב (שנערך במעמד אישי ציבור רבים, צוות ההיגוי למיזם הנחלת מורשת מייסדי העיר, נציגי הנהלת חברת "כיוונים" וארגון רא"ם ומועצת התלמידים וקהל רב) הוצגו סיפוריהם של אותם ראשונים ומייסדים, שקיבלו כשי ציורים מחוג הציור של ארגון איל"ן.

במטרה למנוע את אובדן סיפוריהם האישיים של המייסדים וותיקי בירת הנגב, התאגדו לא מכבר, תושבי באר שבע שרה חסון, יוסף מוסטקי ודודו גרישנפן, יחד עם העירייה, ועדת ההיגוי לשימור מורשת המייסדים, המחלקה לנוער ב"כיוונים", רא"ם ואוניברסיטת בן גוריון ארכיון הנגב ע"ש דוד טוביהו, וביחד הם פועלים לאיסוף חומרים מימיה הראשונים של העיר שלאחר מלחמת השחרור, לצורך שימור המורשת (כאשר התיעוד נשמר באתר הקשר הרב דורי ובארכיון טוביהו).

"קריירה מקבילה"

"שבע" שוחח עם אחד המייסדים, אריה רייטר, המספר: "הגעתי לבאר שבע ב-1951, אחרי שגמרתי תואר בכלכלה באוניברסיטה בירושלים. אז, עוד לא היו בנק הדואר ואפילו לא בנק ישראל, ולאוצר היו גזברויות משנה בבאר שבע, חיפה, תל אביב וירושלים; אני הייתי מספר 2 בגזברות המשנה בבאר שבע. אימא שלי קיבלה את השיכון הראשון בשכונה א', בגלל העדיפות של שני בנים ששירתו בצבא. בנו אז בתים עם 'תותח' אמריקאי, שכל יום היה מייצר דירות מיציקת בטון, בלי חשמל ובלי מים; רק אחרי שנה וחצי היו מים וחשמל זורמים, ולכולם היה ברז מים מרכזי. אחר כך, הועסקתי כפקיד הבכיר הראשון בבנק 'מזרחי', בו עבדתי 40 שנה, עד לתפקיד סמנכ"ל ומנהל אזור הדרום של הבנק. אחרי שיציאתי לגמלאות, עשיתי תואר שני בתולדות עם ישראל, במכון טורו קולג' שבירושלים".

ומה עם נושא ההתנדבות?

"כל הזמן, הייתה לי קריירה מקבילה לקריירה המקצועית שלי: התנדבות; הייתי המזכיר המתנדב הראשון של מד"א בבאר שבע, בתקופה שבעיר היה רק אמבולנס אחד. עיראקים, רומנים ותימנים בנו את באר שבע, ועל יד הבית שלי ב-א', טוביהו נתן שטח ליוצאי רומניה, שהקימו צריף גדול עבור בית כנסת. אחרי הרבה היסוסים, הם פנו אליי, כדי שאעזור להם לבנות בית כנסת במבנה קבוע. ביחד אספנו כסף מכל העולים החדשים, והקמנו את בית הכנסת הראשון הגדול בבאר שבע, ע"ש קדושי סטרומה (אוניית המעפילים הידועה). לפי התקנון של האגודה שהייתה בזמנו, אני אמור הייתי להיות היו"ר לכל ימי חיי. עד היום, אני מתפלל שם, למרות שאני גר רחוק, ליד 'בית החייל'".

והמייסד מתאר איך הוקם מוזיאון סטרומה באותו מוסד: "לפני 13 שנה, ילד זרק אבן, ושבר שמשה בבית הכנסת. באתי אליו, ושאלתי אותו באיזה בית ספר יסודי הוא לומד. לא רציתי לקחת אותו למשטרה. אז, דיברתי עם המורה שלו על בית הכנסת, ובסופו של דבר פתחתי בקומה השנייה של המבנה את מוזיאון סטרומה, שקיים עד היום. 120 קבוצות של תלמידים וחיילים ביקרו בו רק בשנה האחרונה, והוא פתוח כל יום מ-8:00 עד 13:00, כדי שאנשים ילמדו את הנושא של אוניית המעפילים ולצפות בסרטון על 'סטרומה' ובעדות חיה של הניצול היחידי, שנפטר לפני כשנתיים. פעם בשנה, מקיימים במוזיאון עצרת זיכרון מרכזית, שמגיעות אליה מכל הארץ משפחות של הניצולים".

עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל. קלמן-חדד | צילום: דודו גרינשפן

"אימצתי יתום"

איך סייעת לישיבת "בני עקיבא" בעיר?

"הרב אברהם סילברט ז"ל בא אליי יום אחד, כשהייתי מנהל סניף בנק, וביקש שאעזור להם לבנות את הישיבה (שהיו בה אז רק כמה צריפים), ולממן את הוצאותיה.. אספתי איזה 20 יהודים, וכל אחד נתן ערבות, שהגיעה בסך הכל ל-100 אלף לירות, שיכולנו להעביר לרב, שלקח אותי גם להיות חבר הנהלה באולפנת 'בית אברהם' בערד. עד היום, בבית המדרש של ישיבת 'בני עקיבא' בבאר שבע יש לוח בצד ימין, בו כתוב שהייתי יו"ר ועדת הבניין של הישיבה. פנינו גם למיליונר וולפסון מלונדון, שכל רשת תחנות הדלק 'של' הייתה שלו, והוא תרם את הבנייה של בית המדרש הזה. שני הבנים שלי למדו בישיבה".

והוא מפרט עליהם: "הבן הראשון, תת אלוף אלי רייטר, היה מפקד אוגדת רמת הגולן ושיריונר, וכיום אחרי שיצא לגמלאות הוא מכהן כסמנכ"ל בתעשייה הצבאית, ובעל תארים במשפטים ובכלכלה. הבן הדני הוא עו"ד, ויש לי עוד שלוש בנות (אימצתי יתום, בזמנו, עד שהתחתן), נכד טייס אף 16 ורב סרן וסגן מפקד כנף בחיל האוויר, נכדה קצינה במודיעין, עוד נכד שגומר קורס קציני שריון ונדה שסיימה שירות בסימולטורים בחיל האוויר; כולם דתיים לאומיים".

אני מבין, שכיום אתה מתרכז בעיקר במוזיאון סטרומה.

"נכון, התפטרתי לפני כמה שנים מהישיבות, ואני יותר מלווה את המוזיאון. דאגתי שיהיה לו גם דור המשך, וצירפתי אליי את אבי הלר, שהיה ממונה המחוז של משרד הפנים. בעבר, הייתי 20 שנה הנציג של הרב אליהו כ"ץ זצ"ל במועצה הדתית בבאר שבע, וכיהנתי כיו"ר העמותה של הישיבה שלו בעיר העתיקה: 'בית המדרש הגבוה לתלמוד והוראה'. הייתי גם חבר מועצת עיר בזמן יצחק רגר ז"ל מטעם המפד"ל, ואז הצלחתי לגייס את מפעל הפיס, שיבנה את הסניף של 'בני עקיבא' בשכונה א'. זה, אגב, הסניף היחיד של תנועת הנוער, שמפעל הפיס בנה במדינה. בעזרת הדחיפה שלי, הקימו גם את בית הכנסת המרכזי 'מולדת' בשכונה ט'. ולפני כ-13 שנה, קיבלתי את אותר יקיר העיר מיעקב טרנר".

ורייטר מסכם: "יפה מאוד, שמינה עשתה את הקשר בין הדורות; ביקרו אותנו בבית, שתי בנות מהמכללה הטכנולוגית של חיל האוויר, ראיינו אותנו כמה פעמים, וכתבו 'ספר' שלם. גם שוש לוי, רכזת הפרויקט הזה, הייתה באה אלינו. ערב ההצדעה היה מוצלח מאוד, ובנוסף הקימו עכשיו את כיכר המייסדים. כתבתי למינה, לד"ר חפצי זוהר ולראש העירייה, שכל העוסקים בצרכי ציבור, ה' ישלם את שכרם".

כיכר יש להם, עכשיו הם צריכים בית מכובד. כיכר המייסדים | צילום: באדיבות עיריית באר שבע

שרשרת הדורות

כאמור, ביום שני שעבר, נחנכה כיכר המייסדים ברחוב סוקולוב – פינת בזל שבשכונה א'. הכיכר הוקמה (כיוזמה משותפת של העירייה, בשיתוף ועדת ההיגוי למייסדי העיר) לכבודם של מייסדי בירת הנגב המודרנית ובוניה, על תרומתם לבניין באר שבע, פיתוח החינוך והתרבות וחיזוק יסודות החברה והקהילה והנתינה והעשייה מתוך תחושת שליחות ותשוקה ואהבה.

ראש העירייה רוביק דנילוביץ', ציין בדבריו באירוע את שרשרת הדורות והקשר בין הוותיקים ותרומתם האדירה להגשמת הקמתן של המדינה והעיר. עו"ד קלמן-חדד: "זה היה אירוע מיוחד ומרגש, שבו השתתפו רבים ממייסדי וותיקי העיר. בדבריי בטקס החנוכה אמרתי: "עץ הזית מסמל בעיניי את האחדות והשלום והכבוד ההדדי בין 70 הגלויות שעירנו קלטה, את ההבנה השוררת בין הציבורים הדתי והחרדי והחילוני ואת העשייה הברוכה לאורך השנים של ותיקי העיר, כל אלה באים לידי ביטוי בכיכר זו, הממוקמת בשכונה ותיקה, שכונה א'. רבים השתתפו בחנוכת הכיכר, ביניהם נסים אלשיך, אריה רייטר, צעירה פרץ ואחותה יהודית מרום שהגיעו לבאר שבע עוד בינואר 1949, שלמה סולומון מבית הכנסת 'שבזי' וכמובן הגננת הראשונה בעיר גאולה דישון. היה אירוע מרגש, ולוותיקי העיר ומייסדיה יש מעכשיו כיכר"!

והיא סיכמה: "צוות ההיגוי, בראשו אני עומדת כשמונה שנים, מתעד בעזרת תלמידים ממערכת החינוך את ותיקי העיר ומייסדיה מתחומי חיים שונים. ארגנו ערבים של מייסדי בירת הנגב המודרנית בתקשורת, בחינוך ובתעשייה, ובערב ההוקרה הצדענו לשבעה מייסדים מתחומי חיים שונים. זה היה אירוע מרשים, המחזק את הקשר הבין דורי בין עבר, הווה ועתיד, כי 'עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל' (יגאל אלון)".

לסיום, אחרי כל הכבוד, שהוענק בימים אלה בשפע ובצדק רב למייסדי העיר, היעד הבא צריך להיות הקמת בית קבע למייסדים, שיכלול מוצגים, סרטונים וכו' על תרומתם שלא תסולא בפז של ראשוני בירת הנגב המודרנית…