מגזין

"העיר נמצאת ברגע היסטורי מבחינה אורבנית"

מגזין13 בדצמבר 2017    11 דקות
0

כך מצהיר מ"מ ראש עיריית באר שבע ומחזיק תיק ההנדסה טל אל על, בראיון מיוחד לעיתון "שבע". הוא גם מזהיר: "אם לא נפעל באופן חכם ואחראי, ט' תהפוך ל-ד' הבאה, ו-ה' ל-ג' הבאה, כאשר תושבי אותן שכונות יעברו לשכונות החדשות"

"העיר נמצאת ברגע היסטורי מבחינה אורבנית"
טל אל על. 80 דירות ב-2 מגדלים בני 14 קומות | צילום: ארכיון "שבע"

 

האם באר שבע תהפוך למטרופולין מודרני ואטרקטיבי, או שתיסוג לסטגנציה של שנות ה-80 של האלף הקודם? שאלה זו מטרידה את מנוחתם של קברניטי העירייה, כאשר אחד האנשים המרכזיים שאמונים על הגעה ליעד הראשון במשפט הקודם, הוא לא אחר מאשר מ"מ ראש הרשות ומחזיק תיק ההנדסה, טל אל על.

בראיון מקיף לעיתון "שבע", מתאר אל על בחדות את השינויים ההכרחיים שעל בירת הנגב לעבור, כדי לממש את חזון המטרופולין, כולל המחירים הלא פשוטים שעל התושבים לשלם על כך, לצד יתרונות המגורים בעיר מחוז נחשבת. הטריגר למפגש בינינו הוא אישור הקמתה לאחרונה של שכונת "קריית גנים".

 

"פארק ענק"

אל על: "ועדת המשנה לתכנון ובנייה שלנו אישרה להפקדה בסמכות מקומית את השכונה החדשה, שיש לה תב"ע (תוכנית בניין עיר – י.ס.ד) בתוקף ל-2,000 יחידות דיור. מרבית הקרקע של 'קריית גנים' היא עירונית, ומכירתה תממן את הקמת אצטדיון 'טרנר'. כשבחנו את התב"ע, יחד עם היזמים 'י.ח. דמרי' ו'אזורים', ראינו שהיא מאוד מיושנת ולא אטרקטיבית: 19 מגדלים בשני חצאי מעגלים (פנימי וחיצוני) ומוסדות חינוך בשני אזורים נגדיים. 'ניקינו' את חצי העיגול הפנימי ממגדלים, הותרנו אותו מספר דירות ללא תוספת כלשהי ואפילו הורדנו את מספר יחידות הדיור לקומה (משש לחמש בממוצע), והורדנו את מספר המגדלים מ-19 ל-17, אבל גם הגבהנו אותם משמעותית, מ-22 עד 24 קומות ל-30 קומות למגדל. כך, הרווחנו שצ"פ (שטח ציבורי פתוח – י.ס.ד) מאוד גדול, פארק ענק, לטובת השכונה, וריכזנו את מוסדות החינוך בצד אחד. 'קריית גנים' תהיה שכונה, שלא צריכים לחצות בה כבישים בכלל, אלא אפשר יהיה ללכת רק בשבילי השצ"פ ולעבור על גשר הולכי רגל יפה ומיוחד שייבנה. חשוב לדעת, שמטבע הדברים לא נכנסנו באישור התב"ע לבינוי עצמו, ועוד לא אושר התכנון הסופי של מוסדות החינוך". בנוסף לפארק ולמוסדות החינוך, בשכונה החדשה יהיו גם אזורי מסחר ואפילו קאנטרי קלאב. היזמים החלו לאחרונה את הבנייה ושיווק הדירות של שלב א' בפרויקט. ולדבריהם, שני הבניינים הראשונים שעתידים להיות מוכנים בעוד כשלוש שנים, נמכרו כמעט כולם ומכירתם של שני בניינים נוספים כבר החלה. עמוס דבוש, סמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי ב'דמרי' ציין: "מי שיאמין בחזון הזה ויצטרף אלינו יהיה שותף לשינוי המציאות בבאר שבע בעוד מספר שנים. אנחנו מציעים במסגרת הפרויקט חידושים ואפשרויות מגוונות וכתוצאה מכך הרוכש ייהנה מסביבת מגורים שעוד לא ידעו כמותה בישראל".

 

 

מ"מ ראש הרשות ומחזיק תיק ההנדסה, טל אל על | צילומים: מירן שפילברג ו"שבע"

 

"הפור נפל"

אל על מציין: "העיר נמצאת ברגע היסטורי מבחינה אורבנית, של קפיצת המדרגה הבאה שלה: בשנות ה-50, היו כאן מעברות והשכונות הראשונות. בשנות ה-70, השכונות החדשות (ד' למשל, שבמקור אגב, יועדה למעמד הבינוני…), בשנות ה-90 קליטת העלייה בגל בנייה אדיר, והיום המעבר מעיר למטרופולין. הפור כבר נפל ואנשים צריכים להבין את זה, ולהפנים את המשמעות. זה השלב האבולוציוני הבא של באר שבע, עם כל היתרונות האדירים שיש במטרופולין: תעסוקה, בילוי, הזדמנויות ועוד. לא סתם, מרבית האוכלוסייה בעולם חיה בערים הגדולות, שבהן מרוויחים ומשכילים הכי הרבה. למרות זאת, בפועל, אנו עושים את המעבר החשוב הזה במשורה, לפי תכנון, ולא כגחמה ורצון של יזם כזה או אחר. היום, יש לך בעיר מגדלים מפוזרים ללא תכנון. עדכנו את הדבר הזה, ויש היום מדיניות, תוכנית מתאר, שלפיה על הצירים הראשיים (טוביהו, נאווי ורגר – שלושה ראשי הערים שכל אחד מהם מייצג תקופה אחרת לגמרי) תהיה צפיפות במגורים, כי שמה יש נגישות גבוהה לתחבורה ציבורית גם היום, וגם מתוכננת לעתיד (עם רכבת קלה), במסגרת התחדשות עירונית בעיקר בשכונות הוותיקות שלנו, משום שרוב הבנייה תהיה בפאתי העיר; בהסכם הגג אנחנו בונים במעטפת חמש שכונות נוספות, עם אלפי יחידות דיור: 'כלניות' כ-1,300 יחידות דיור צמודי קרקע, 'סיגליות' כ-1,600 דירות ב'מחיר למשתכן', 'רקפות' כ-4,200 יחידות דיור כשני שליש מהן צמודות קרקע, 'פסגת רמות' ('האצבעות' לשעבר) כ-3,700 דירות בבנייה רוויה ושכונת 'הפארק' כ-4,000 יחידות דיור מרביתן בבנייה רוויה וכ-60 אחוזים מהן ב'מחיר למשתכן'".

 

ישנם כאלו שטוענים שאתם רק מצופפים בנייה…

"עובדתית, הטענה הזו לא נכונה, והיא אפילו הפוכה במציאות. אנו מנסים לעשות פה איזון: בשנות ה-90, הוקמו השכונות 'רמות' ו'נווה זאב' (וגם 'נחל עשן') במעטפת של העיר, ומשכו אליהן את רוב האוכלוסייה הצעירה מהשכונות הוותיקות בלב באר שבע: א', ב', ג', ד', ה' ו-ט'. זה יצר התפוררות חברתית ופיזית באותן שכונות, ומי שנשאר לגור בשכונות הוותיקות היו מבוגרים ומעט אוכלוסייה צעירה, ולכן הדבר הוביל לסגירת גני ילדים ובתי ספר. לעומת זאת, בשכונות החדשות אנחנו לא מספיקים לעמוד בביקוש לגנים ובתי ספר. הסכם הגג הוא הזדמנות גדולה, אבל אם לא נכלכל את צעדינו נכון, התוצאה יכולה להיות הפוכה ממה שאנו מבקשים להשיג. 'רמות' היא ברכה לעיר, אבל גם גרמה נזק למרכזה, ואנחנו מנסים למנוע זאת באמצעות התחדשות עירונית במרכז באר שבע. אם לא נפעל באופן חכם ואחראי, שכונה ט' תהפוך ל-ד' הבאה, ו-ה' ל-ג' הבאה, כאשר תושבי אותן שכונות יעברו לשכונות החדשות. לכן מאוד חשוב להשאיר את מרכז העיר חזק, ולשמור על ט' ו-ה'. לכל דבר יש מחיר; ערכי הקרקע אצלנו לא מאוד נמוכים, אבל לא כמו בתל אביב, ועל כל דירה שאתה מפנה צריך לבנות בין שש לשמונה חדשות, כדי שתהיה כדאיות כלכלית. זה מביא לציפוף שגם ככה אנו רוצים לעשות: לנהל התחדשות עירונית על הצירים הראשיים, ולייצר אינטנסיביות עירונית בליבת באר שבע. אין בעולם עיר גדולה ומשמעותית, שמרכז העיר שלה פרברי; גם בברלין המרכז צפוף. אחרת, גורמים שליליים נכנסים אליו, והבניינים נראים כמו שרואים אותם"…

 

"פיתרון לכולם"

על הטענה הנשמעת בחודשים האחרונים סביב המחלוקת הגדולה בפרשת מגדלי המגורים המתוכננים לקום בחניון של "הגרנד", לפיה תחזוקת מגדלים יוקרה עלולה להפוך אותם ל"סלאמס", מגיב אל על בטענה נגדית: "יש טיפת אמת בטענה הזאת, אבל היא מפורשת לא נכון. גם בניין של שתיים וארבע קומות יכול להפוך לסלאמס, בכל מקום בעולם. איך הפכו השכונות הוותיקות בארץ ובעולם לסלאמס? כך שמגדלים = סלאמס, זו משוואה לא נכונה. המגדלים הם שכבה נוספת במגוון המאוד גדול של סגנונות הבנייה, שיש ויהיו בעיר: אנחנו בונים המון (אלפים) של צמודי קרקע, עד כדי כך שיש עלינו ביקורת מצד ארגונים 'ירוקים', שאנו מבזבזים קרקע, אבל אנחנו ממלאים צורך של אוכלוסייה מסוימת; 'מחיר למשתכן' לא יוקרתי, הלוואי שכשהיינו זוג צעיר הייתה לי ולאשתי אופציה כזאת; בנייה רוויה מגוונת של ארבע וחמש קומות ובשכונת 'הפארק' יהיו בניינים של שש ושבע קומות (מאוד דומה בגובה ל'רמות הרכס'); וב'רקפות' חלק יהיו 'בנה ביתך' וחלק שלוש קומות עם דירות גן ודופלקסים וגם בנייה רוויה גבוהה. אנו בונים לכל האוכלוסייה, לא רק לעשירים או לעניים או למעמד הביניים בלבד; צריך לתת פיתרון לכולם, לא כמו ביישובי הלוויין או בעיירות הפיתוח. יש פה הכל, כמו שצריך להיות במטרופולין, גם מגדלים של 30 קומות לאוכלוסייה שמסוגלת לעמוד בה; יש אוכלוסייה גדולה, שמכוונת לגור במגדל יוקרתי. הכל תלוי מי יגור במגדל, כדי שיישמר ולא יידרדר. ולגבי המגדל בלונדון שנשרף, הוא נועד מראש למהגרים בבנייה בסטנדרט נמוך ועם חומרים דליקים. דבר שני, אנחנו לא מנהטן, באר שבע, ו-30 קומות זה לא מנהטן"…

 

ובכל זאת, אנשים שגרים ליד "הגרנד קניון" קצת מודאגים…

 

"מרכז העיר ייבנה בצפיפות ולגובה, עם מינימום שימוש ברכב ודיור מוגן למבוגרים. מגדלי 'הגרנד' זה צ'ופצ'יק מתוך תפישה שלמה. אם זה לא נימבי (באנגלית, ראשי תיבות של לא בחצר האחורית שלי NIMBY: Not In My Back Yard, כלומר באמת צריך לבנות לגובה ולצופף, אבל לא ליד הבית שלי… – י.ס.ד), אני לא יודע מה זה נימבי. גם בלי המגדלים, תהיה צפיפות תנועתית במרכז באר שבע מכיוון השכונות במעטפת, שתושביהן ייסעו למרכז העיר. אמרתי קודם, שהעתיד של באר שבע הוא תחבורה ציבורית. אחרי הרפורמה שנעשתה השנה, התחבורה הציבורית אצלנו השתפרה מאוד; הבן הבכור שלי משתמש המון בתחבורה הציבורית ואני שומע ממנו עליה (אני מחזיק בבית רכב אחד בלבד, למרות שאנחנו גרים בצמוד קרקע ברמות). אולם, למרות זאת, התחבורה הציבורית הנוכחית לא מספקת את העתיד של העיר. ולכן ראש העירייה עמד על רגליו האחוריות, כדי לוודא שכבר היום מתחילים לתכנן רכבת קלה מטרופולינית. צריך להבין, שגם המגדלים והציפוף לא יקרו ביום. בקצב הזה, אני מאמין שבנקודת הקצה זה פחות או יותר ישיק אחד לשני (שדרוג התחבורה הציבורית וציפוף הבנייה במרכז באר שבע). ברור, שיהיה קצת יותר עומס בשנים הקרובות, וצריך להיערך לזה. בכל אופן, אנו הולכים לפיתרון, ו'לא נכנסים עם הראש בקיר'. אני מתכנן ערים במקצועי, בעל תואר שני, ומתחיל את שנתי ה-15 במועצת העיר. מהיום הראשון אני חבר ועדת התכנון, אחר כך סגן יו"ר הוועדה והיום יו"ר שלה ומחזיק תיק ההנדסה, יליד העיר, ומכיר אותה היטב. עם כל הרקע הזה, אני אומר לך, שאם לא נשנס מותניים (מה שאנחנו עושים, ובעיקר רוביק), אם באר שבע לא תגדל ותתפרס משמעותית ל-20 השנים הקרובות, הקיפאון של שנות ה-80 יחזור".

 

מתכנן ערים ושלוש קדנציות במועצת העיר. טל אל על בלשכתו | צילום: שבע"

 

"לעשות ולשנות"

 

ומחזיק תיק ההנדסה מזכיר את מה שכולנו היינו מעדיפים לשכוח: "באותן שנים, כמעט לא קרה כלום בעיר, ולא נבנו שכונות חדשות. על הרקע הזה, הוקמו יישובי הלוויין, לסיפוק הצורך המסוים של בית צמוד קרקע. רק העלייה מרוסיה בשנות ה-90 העירה את באר שבע מחדש, אחרי שכאילו הזמן עמד בה מלכת. באותה עת, לב העיר באר שבע היה מלא מגרשים ריקים, עם ענני אבק מסופות חול, והרגשת שהמדבר חדר אל העיר. אז אגב, השתרש המיתוג השלילי של באר שבע כעיר שלא קורה בה כלום, והרבה תושבים נטשו אותה. איננו מוכנים שזה שוב יקרה. לא נבחרנו בשביל להעביר נייר מפה לשם; באנו לעשות פה את המהפכה, לעשות ולשנות. אולם, באחריות, ואנו לא דוהרים קדימה בלי להסתכל, אלא עובדים עם אנשי מקצוע; את מה שאנחנו עושים היום יהיה אפשר לשפוט רק בעוד 10 – 15 שנה. אנחנו נמצאים פה, כדי שבאר שבע תממש את הפוטנציאל שלה, ותהפוך למטרופולין. אנו בעצם מיישמים את החזון הרחוק הזה של מטרופולין בירת הנגב. אי אפשר לחיות במטרופולין, ולהרגיש שאתה גר בכפר. אני חייתי גם בעיר וגם בכפר, ואני אומר לך שאין דבר כזה"!

 

 

באר שבע | צילום: מירן שפילבג

 

ואל על מוסיף: "ערים רבות בעולם כבר עברו את האבולוציה הזאת, שאנו בבאר שבע עוברים בשנים האחרונות. אנחנו גם לא מייצרים פקקים בכוונה, כדי שאנשים יעברו לאוטובוסים, כמו שיש כאלו שטוענים; זה קורה מעצמו. חוץ מזה, אנשים לא יודעים שהארנונה למגורים היא הנמוכה מבין כל השימושים האחרים של דמי הארנונה, ולכן לא כדאי לעירייה לקדם הקמת מגורים, אלא דווקא מסחר, תעסוקה ותעשייה, שהם כן רווחיים ומשלמים לרשות יותר, כשההוצאות שלנו עליהן נמוכות יותר. בכלל, חלוקת הכנסות הארנונה בעיר חזקה כוללת פחות מ-50 אחוזים ארנונה ממגורים, למרות שיש גם יוצאים מן הכלל".

 

הכתבה המלאה בגיליון סוף השבוע של "שבע". 2360

כתבות נוספות במגזין

0

מובילות את תרבות הבילוי

כך אומרת לעיתון "שבע" לימור דאי-סטולר, מנכ"לית מתחם "סינמה סיטי" שייחנך השבוע בבאר שבע > את ההובלה הנשית של ה"סינמה סיטי" משלימה לצידה של דאי-סטולר מנהלת השיווק של המתחם עדי טויטו, ושתיהן מבטיחות לבאי ה"סינמה סיטי" הרבה הפתעות

מגזין17 בנובמבר 2019    5 דקות
0

בנעלי בית | מנכ"ל ואיש חינוך מוזיקלי

יוהן אטלן, מנכ"ל "מועצת הנגב"

מגזין17 בנובמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה