את השם טלאל אלקרינאווי אתם בטח מכירים, כראש עיריית רהט הוותיק. אלא שמסתבר שמשפחת אלקרינאווי המורחבת כוללת עוד טלאל, הפעם לא פוליטיקאי (עדיין, לפחות…), אלא יזם תיירות ופעיל חברתי (כן, יש דבר כזה, מסתבר…). בימים טרופים אלו של הקצנה ביחסים בין בדואים ליהודים בנגב, הדברים שיש לו להגיד הם בבחינת משב רוח מרענן, בתקווה שיובילו לימים טובים יותר…

שלא כמו אנשי ציבור יהודיים ובדואים טיפוסיים, טלאל אלקרינאווי הצעיר (38) דווקא פועל לקירוב לבבות בין יהודים לבדואים, לפחות באזור הנגב. אלקרינאווי (שאביו המנוח היה ראש שבט אלקרינאווי), מדגיש שפעילותו החברתית לצד עיסוקיו התיירותיים דווקא "הכי מתחברים ביחד; צריך קודם כל להטיף למסר טוב בין אוכלוסיות שונות, ולא להסית, בניגוד למה שאתה רואה מסביבך, אם זה ראשי מועצות, אנשי דת וח"כים (גם בדואים). נוח להם, שיהיה חיכוך בין שני העמים. הם יודעים, שיש את האדרנלין הזה אצל אנשים, ורוצים להוציא את זה מהם, כדי לעלות על גבם, ולהתפרסם; אחרת, אף אחד לא מכיר אותם".

"הכי מופלים"

אולם, ידוע שיש בעיה לא קטנה בקרב האוכלוסייה הבדואית בנגב, הבאה לידי ביטוי גם בפשיעה ובמצב סוציו-אקונומי לא פשוט בחלק מהיישובים לפחות.

"אני לא אומר, שאין בעיה; אני אומר שיש בעיה, אבל שניתן לפתור אותה בצורה לגיטימית, לא בחוקים ובענישה. אפשר לפתור את הבעיות בעזרת עובדים סוציאליים, אנשי חינוך וראשי שבטים. לא כל דבר צריך לטפל בו במקל, להרביץ ולתלות, או בקיצור, 'ללכת על הראש'. צריך לדעת, שהבדואים הם הכי מופלים במדינה, ואפילו חוקקו להם חוק מיוחד לדרום, שכאשר יש מרדף תוך סיכון חיי אדם, לך כיהודי יתנו קנס כשיתפסו אותך, ואילו אותם כבדואים מכניסים לארבע שנים לבית סוהר. למה? מכיוון שאנשים כמו ראשי מועצות עומר ולהבים ורמת הנגב 'מחממים' את המשטרה, והמשטרה 'מחממת' את הפרקליטות, הפרקליטות 'מחממת' את התקשורת, והתקשורת 'מחממת' את השופטים, שגורמים עוול לאוכלוסייה הבדואית בדרום".

ו"התוצרת הזאת", כדבריו, "יוצרת שנאה נגד רשויות החוק; אין משפחה אחת בדרום ממוצא בדואי, שלא ניזוקה או שלא נפתח נגד אחד מבני המשפחה תיק במשטרה. אם היא הייתה במקום אחר, המשטרה הייתה משחררת אותם הביתה כבר באותו יום. התקשורת הארצית היא נגד האוכלוסייה, של אנשים של שלום, אוכלוסייה טובה, תורמת לנגב ולתושביו, יודעת לכבד ולקבל אורחים, ולעזור בשעת הצורך. אין פשיעה בדרום, לעומת הצפון והמרכז. תאמין לי (ומי שלא מאמין, יכול לעיין בכתבה הראשונה בסדרה של אמיר זוהר, במסוף השבת האחרון של "מעריב" – י.ס.ד). הדרום הוא המקום הכי בטוח וטוב לגור בו, עם האנשים הכי חמים, במיוחד הבדואים לשכנים שלהם. זה שאתה רואה מישהו, ילד בדואי, עוקף אותך מימין או משמאל וקוראים לו 'אינדיאני' לא מחונך, זה לא אומר שכל האוכלוסייה הבדואית היא כזאת, אלא רק אחוז קטן מאוד ממנה. בשביל להכיר את האוכלוסייה הבדואית באמת, אנו מבקשים מתושבי באר שבע והסביבה, שהם שותפים שלנו בחיים ובמיקום הגיאוגרפי, לבוא ולראות את העיר הבדואית הגדולה, רהט, ולהתארח בה. ואז, תראו איזו רמת חיים גבוהה יש ברהט השכנה, במרחק 10 דקות מבאר שבע בלבד".

חדש לי, מה בעצם יש ברהט?

"יש בה שווקים, חנויות, בתי קפה, מקומות בילוי לילדים, מקומות אירוח ושגשוג כלכלי, וגם שוני מבחינת האוכלוסייה הבדואית שרואים בבאר שבע; לא תזהו ברהט, שהתושבים הם בדואים, כי הם נראים בדיוק כמוכם, היהודים. אולי אתם רואים בבאר שבע את האוכלוסייה המקופחת מהכפרים הלא מוכרים, שלא נראים כל כך יפים לצערנו, ומסתכלים עליהם בעין עקומה. אלא שאין אצלם באותם כפרים מה שיש אצלנו ברהט. אנחנו מבקשים לקבל את האדם, בשביל לחיות טוב ובשלווה, שיהיה לך ולילדיך טוב איתי ולי גם, ושתבוא להתערבב איתנו ביחד. תעזוב את הפרנסה והכסף, אנו לא מבקשים שתקנו מאיתנו; אנחנו מסודרים. רק תבואו, כדי לקרב לבבות בינינו. תעזבו את השנאה ולשון הרע. הרי, החיים שלנו קצרים, וחבל להתמקד ברוע".

"בזרועות פתוחות"

ואלקרינאווי מספר על העסק התיירותי שלו: "המיזם שלי זה סיור ואירוח בדואי באזור רהט וברהט בכלל; אני מסביר על רהט החדשה ורהט הישנה ואזור התעשייה 'עידן הנגב', המשותף עם שכנינו מהמועצות בני שמעון ולהבים, ושהולך להיות הכי גדול בארץ. הוא גם טוב לאיכות הסביבה, ולא מזהם. המדינה מממנת את כל מי שמשקיע במקום 50 אחוזים מעלויות ההקמה. אני מוכן לסייע לכל מי שיבוא וישתקע באזור התעשייה, בזרועות פתוחות. בנוסף, יש למבקרים ברהט איפה להיכנס לשוק, להסתובב בבתי קפה, ולהרגיש בטוחים, בלי להביט אחורה, וללא שום חשש; אני ערב לשלומם, מילד קטן ועד הגדולים שבהם".

במיוחד ליוצאי מדינות צפון אפריקה…

"נכון, אנחנו יודעים, שתושבי הנגב ברובם הם יוצאי המזרח, ושהסבים שלהם חיו אלפי שנים עם הערבים כתף אל כתף ובית מול בית, ואף פעם הערבים לא הבדילו בין היהודים, כי הם גדלו על מסורת ודת נכונות, שאומרות לשמור על היהודים והנוצרים כאחד מאיתנו, ולא להפלות ביניהם. זו הדת הנכונה, ואני מוכן לסייע לכל מי שרוצה להבין את זה, עם אנשי דת אקדמאים. אתם יכולים להיות רגועים, ולדעת שמה שאתם רואים בחדשות הוא כל הרוע של אנשים מהצד שלנו ומהצד שלכם, מצד פנאטיים, שעושים רע לאנושות. אתה לא טוב ממני בכלום, ואני לא יותר טוב ממך בשום דבר; כולנו נולדנו אחרי תשעה חודשים של הריון, ורוצים שתהיה לנו סיבה להראות לעולם שיש עם יהודי בארץ, שחי איתנו בשלום ובשלווה, עם אנשים הגיוניים וישרים. תנו לנו את הצ'אנס. תבואו אלינו, תתחברו אלינו, אל תשנאו אותנו. אף פעם במשך ההיסטוריה, לא היינו אויבים".

עד כה, באופן אבסורדי, הוא מדגיש, נהנה העסק שלו בעיקר דווקא מנוכחותם של תושבים ממרכז הארץ: "באים הרבה אנשים מאזור המרכז ברמה מאוד גבוהה, שלא אכפת להם מי ומה אתה, ואין להם שנאה, אנשים אינטליגנטיים. את זה אני רוצה לשנות, שיבואו גם מבאר שבע והאזור. למה? כי אם באים ממרחק של 40 דקות נסיעה, למה שלא יבואו ממרחק של 10 דקות ברכב, ללא חשש ופחד? אהלן וסהלן! יש לנו, בימים אלה, יוזמה עם הרשות לפיתוח הנגב בעידוד הממשלה, שקוראת לבוא ולכבד אותנו בעיר רהט, ב'לילות הרמדאן', עם ארוחה וסיורים ואטרקציות, שהמדינה משקיעה 80 אחוזים מהתקציב לכל אורח, כדי שיוכלו לחוות את החוויה הזאת".

לסיום, מה ברהט ישכנע אנשים, לדעתך, להגיע אליה?

"זה זול שם ב-50 אחוזים בסחורה, כל דבר שאתה רוצה; לתקן כלי רכב, לקנות שטיחים וחומרי בניין ועוד. יש ברהט (שאין בה שפיעה ופרוטקשן) תשעה אחוזי אבטלה בלבד, לעומת 35 אחוזים לפני ארבע שנים. חוץ מזה, באר שבעים רבים עובדים אצלנו ברהט; זה מבורך, והם מתקבלים בזרועות פתוחות, בכל דבר שאתה רוצה וכל תחום שיש גם בבאר שבע. ושתדע שיש גם יהודים, שאפילו גרים ברהט החדשה בשכירות, כך שהעיר הופכת קצת למעורבת. אני קורא לגברים, נשים, זקנים וצעירים: 'תבואו אלינו, ותראו כמה אנו רוצים לקרב אתכם אלינו'".