יש כאלה שרואים בה מודל לחיקוי ועוקבים באדיקות אחר הפוסטים שהיא מעלה בתדירות יומית לפייסבוק. לעומת זאת, ישנם גם כאלה שמתקשים להתחבר לאופן שבו היא מביעה את עצמה. מה שבטוח הוא שאין מישהו שיכול להתעלם מיוספה ברק, שידועה כמי שלא דופקת חשבון לאף אחד.

ברק מתגוררת במזכרת בתיה. היא אמא לארד (14) ולוטם (8) ועוסקת בתחום יחסי הציבור מזה 18 שנה. בחודשים האחרונים היא גם נכנסה לעולם הפוליטי כיועצת תקשורת, ובתדירות גבוהה היא מוצאת עצמה במסדרונות הכנסת, בין אם בישיבות של סיעות הבית, בדיונים המתרחשים בוועדות השונות, או בשיחות חולין במזנון. לא פעם תמצאו אותה מתארחת באולפני הטלוויזיה, בעיקר בתוכניות הבוקר, שם היא מביעה דעות נחרצות בנושאים הנמצאים על הפרק.

יצירתיות זה שם המשחק

ברק נולדה בבית חולים סורוקה לפני 47 שנה, התגוררה עם משפחתה ברחוב מבצע יואב בבאר שבע ולמדה בבית ספר שז"ר. כשהייתה בכיתה ה', המשפחה עברה להתגורר בשכונה ה' בעיר.

אילו זיכרונות ילדות יש לך מבאר שבע?

"אז לא היו כל כך הרבה אפשרויות לילדים בבאר שבע כמו היום. אני זוכרת שיחד עם החברה שלי היינו מבלות הרבה בפארק ב-ה'. הייתי תולעת ספרים ואני זוכרת שלאחד מימי ההולדת שלי, חברה שלי קנתה לי מנוי לספרייה העירונית. בכיתה ה' כבר 'בלעתי' את כל המיתולוגיה היוונית ואת האנציקלופדיה".

כשהייתה בתיכון ולמדה במקיף ג', משפחתה עברה להתגורר במיתר. "הגברתי ביולוגיה, כימיה ואנגלית. הייתי תיכוניסטית פרועה לגמרי, נעדרתי המון משיעורים כי זה שיעמם אותי מאוד, אבל הצלחתי איכשהו לסיים את התיכון".

האם ידעת אז מה את רוצה לעשות בחיים?

"הייתה לי הערכה מה אני יעשה בחיים, אבל אף פעם לא ידעתי שזו תהיה בחירת המקצוע שלי, מכיוון שתקשורת בזמנו לא היתה מה שהיום אנשים מכירים. חברים שלי מתקופת התיכון שאני איתם בקשר עד היום, אומרים לי שהיה להם ברור שאני אהיה אשת תקשורת. הייתי מאוד פעילה חברתית והשתלבתי במועצת התלמידים. הייתי כבר אז עם פה גדול ותמיד היה לי מה להגיד על הכל. התפלמסתי עם כולם והייתי עומדת על דעתי".

ברק עזבה את באר שבע לאחר שסיימה את השירות הצבאי ועברה לתל אביב. "לאבא שלי יש סוכנות ביטוח בבאר שבע. הוא רצה שאני אהיה ממשיכת דרכו והוא רשם אותי ללימודים בתל אביב. כשעברתי לשם, הבנתי שקצב החיים שם הוא קצב שמתאים לי ויש שם הרבה מאוד אפשרויות להתפתח", היא משחזרת.

בתכנית הבוקר בערוץ 10

בשל נסיבות משפחתיות היא חזרה לתקופה קצרה שוב לבירת הנגב ובאופן די מקרי, נפתח בפניה צוהר לעסוק במה שלימים הפך למקצוע שלה עד היום. "אבי לקה בליבו וחזרתי לבאר שבע להיות איתו. בתקופה הזו עבדתי כמנהלת השיווק של תיאטרון באר שבע. מכאן התחיל כל הרומן שלי עם נושא הידוענים ועולם התקשורת. אני בכלל רציתי לעבוד בבנק והגעתי לחברת השמה, שם אמרו לי-'יש לנו משהו מאוד מעניין בשבילך. בואי תנהלי את השיווק של תיאטרון באר שבע'. בהתחלה לא הבנתי מה הקשר ביני לבין שיווק של התיאטרון, אבל בדיעבד הם שינוי את חיי". כשנתיים לאחר מכן, כשמצבו הבריאותי של אביה השתפר, ברק חזרה לתל אביב ועבדה כשכירה בסוכנות שחקנים. "ניהלתי קריירות של דמויות מוכרות כמו איילת זורר ובקי גריפין, ושם נדלק לי הקטע של התקשורת כי הצלחתי לסגור שערים, אייטמים וכתבות. פשוט נמשכתי לזה".

בשנת 2000 ברק מחליטה שזה הזמן לפתוח משרד יחסי ציבור משל עצמה: "ויתרתי על עבודה יוקרתית עם קשרים והשפעה והחלטתי שאני יוצאת לדרך עצמאית. לא היה לי מושג איך לנהל משרד יחסי ציבור. אחרי חודש כבר כמעט התייאשתי כי אף אחד לא התקשר, ואז קיבלתי את הפרויקט הראשון שלי כאשת יחסי ציבור, זו הייתה הצגה עם רבקה מיכאלי".

"נשים שניסו 'לחנך' אותי, פשוט התעלמתי מהן"

בזכות יצירתיות יוצאת דופן, ברק הצליחה לתמרן בהצלחה בתחום שבו לאורך השנים צמחו לא מעט מתחרים. כמעט כל קמפיין שיצרה זכה לתהודה תקשורתית גדולה והיא הצליחה להביא את לקוחותיה לכותרות פעם אחר פעם. היא גם ידעה לזהות מהר את פוטנציאל הרייטינג שיש ב"כוכבי הריאליטי" כהגדרתה, ועבדה בין השאר עם אביבית בר זוהר, ליהי גרינר, איילה רשף וסמדי בומבה.

ברק: "הייחודיות שלי הוא הקריאייטיב. אני יודעת לארוז דברים בצורה שכלי תקשורת יחטפו את זה. אני עושה דברים מאוד ביזאריים ויצירתיים. היו לי קמפיינים שמאוד הצליחו. לדוגמא, הצלחתי להסב את תשומת ליבם של חברות האופנה בארץ בכל הנוגע לנשים במידות גדולות. לפני כן נשים שצרכו בגדים במידות גדולות זכו להתעלמות מצד לא מעט חברות אופנה".

מודל לחיקוי

כשהיא מדבר על התעלמות של חברות אופנה מנשים במידות גדלות, ברק חוותה את הסיטואציה על בשרה, כאשר עברה תהליך מאתגר בכל הנוגע למשקל גופה. "אחרי שני הריונות עליתי 17 קילו. הצלחתי לפני שנה וחצי להיפטר מהם. זה גרם לכך שהתחלתי להצטלם. לפני כן לא הצטלמתי והתאהבתי בזה. ראיתי שגם הילדה שלי לא אוהבת להצטלם בגללי ולא רציתי שתהיה לה 'חבלה' בגלל זה. התחלתי לעשות סלפי. עם הזמן זה התפתח והיום אני מאסטרית הסלפי. במקביל, הבת שלי הצטלמה לקמפיין של H&O והיא אוהבת להצטלם. שיניתי לה את כל החוויה".

ברק אכן הפכה למאסטרית הסלפי. היא מאוד פעילה ברשתות החברתיות, מצלמת את עצמה לסלפי כמעט כל יום ומעלה פוסטים שנונים שזוכים לתגובות, שיתופים ולייקים רבים. לא כולם מתחברים לפוסטים שהיא מעלה, אך זה ממש לא מפריע לה להמשיך עם האמת שלה.

"אני לא מתכתבת עם הנורמות", היא אומרת. "בהתחלה קיבלתי תגובות קשות, בייחוד מצד נשים שניסו לחנך אותי. ניסו לכפות עליי התנהגות שלא מתכתבת עם האופן שבו אני חייה. אני ליברלית וחילונית וכך אני גם מחנכת את ילדי. היו לי המון ויכוחים על זה, ואז הבנתי שאני לא מעוניינת להתעמת עם אנשים. בודדתי את עצמי מהם ויש לי קהילה מאוד חמה ותומכת. כל יום בבוקר כיף לי לקום ולקרוא את התגובות החמות שאני מקבלת בפייסבוק שלי. אני מקבלת המון הודעות מנשים שאומרות לי תודה על כך שיש בי תעוזה לעלות את התמונות הללו ולכתוב את מה שאני כותבת. זה לא רק עניין של דימוי הגוף, יש המון אג'נדה במה שאני כותבת בהמון נושאים".

מאסטרית הסלפי. המהפך שעברה

"המון נשים מעלות תמונות יפות לרשתות החברתיות ולא הופכות למודל לחיקוי. אני אומרת אשר על ליבי. אין לי מחסומים ואין לי עכבות. הרבה נשים אומרות לי שהן לא יכולות להרשות לעצמן את מה שאני מרשה לעצמי. אני אומרת להן-'למה את לא יכולה להרשות לעצמך? מה יקרה?' אולי יאהבו אותך פחות, אבל יהיה לך הרבה יותר טוב עם עצמך. נשים שניסו 'לחנך' אותי, פשוט התעלמתי מהן. עשיתי מה שאני רוצה והעלמתי אותן מהדף שלי. אנשים לא צריכים לחשוש מלהביע את דעתם, כל עוד מדובר בביקורת לגיטימית שלא פוגעת באף אדם. אנשים צריכים להתלבש כמו שהם רוצים. לתת ביטוי ודרור לחשקים שלהם. ומי שמנסה להוריד אותם, צריך להחריג אותו מהסביבה שלהם, בלי להתעמת איתו".

מה דעתך על קמפיין Too Me ששטף את העולם?

"בהתחלה התקפתי אותו. לא שחשבתי שזה קמפיין לא נכון, אלא בגלל שהווליום שלו היה נמוך ונשים הציגו את עצמן כמסכנות. טענתי שנשים צריכות להראות איך הן התמודדו עם התוקף ולא רק להגיד-'הותקפתי'. הקמפיין באמת גדל למקום מאוד אקטיבי שנשים עושות איתו דברים והוא פשוט משנה את פני העולם. אני הוטרדתי רבות, עוד בתור ילדה. היום אני יודעת לענות לתוקפים ואני יודעת להעמיד אותם במקום. Me Too עזר לזה".

האם בשנת 2018 כשנשים היום עצמאיות ומובילות בתחומים רבים. עדיין יש צורך ביום האישה?

"צריך עדיין את יום האישה. אם נבחן את העולם העסקי כדוגמא, אין טייקוניות בארץ. יהיו שיגידו שיש את שרי אריסון ואת עופרה שטראוס, אבל הן ירשו את ההון שלהן, הן לא סלף מייד וומן. אין את התשובה הנשית ל-תשובה, או ללב לבייב. אין אליטה נשית כלכלית בארץ. יש נשים שהן שכירות בחברות גדולות. היחידה שאפשר להגיד שהיא סלף מייד וומן היא ירדנה עובדיה, שעשתה את ההון שלה בחו"ל. בתחום הכלכלי נשים עדיין לא פרצו דרך".

לסיום, מה החיבור שלך היום לבאר שבע?

"ההורים שלי גרים בבאר שבע וזו חוויה נהדרת לבוא ולבקר אותם. הפייסבוק גרם לזה שחברי הילדות שלי מתכתבים איתי כל הזמן ואנחנו משחזרים חוויות ממקיף ג'. אני מאוד אוהבת לראות איך העיר משתנה ומתקדמת. אני אוהבת לראות את גאוות היחידה. זה מקסים שאנשים במרכז אומרים-'אני מבאר שבע'. היום העיר מקושרת עם נושא הסטארט-אפ. יש אוניברסיטה מצוינת, בית חולים מעולה, תיאטרון מצליח וקבוצת כדורגל שהיא אלופת המדינה".

שלושה דורות בתמונה אחת. מבקרת עם בתה לוטם אצל סבתא בבאר שבע