נאה דורשת נאה מקיימת? יכול להיות שבעקבות הראיון הזה, תצוץ בעתיד הנראה לעין, מועמדת ראויה לראשות מרחב הנגב בהסתדרות, בתום עידן מאיר בביוף. לרגל יום האישה הבינלאומי, המצוין היום (חמישי), שוחחנו גם על כך עם יו"ר "נעמת" (ארגון הנשים, שהוקם עוד ב-1921, ובעבר כלל את ראשי התיבות 'נשים עובדות ומתנדבות, אך כבר לא כותבים אותו יותר עם גרשיים…), חגית פאר מלהבים.

"גברים נרתעים"

באמתחתה של פאר ניסיון תעסוקתי ומשפחתי עשיר, כפי שהיא מספרת: "נולדתי בבאר שבע ב-1971. אני דרומית בנשמתי, למרות ששנים רבות עבדתי מחוץ למרחב. שמחתי לחזור הביתה, לפני כמה שנים. אני אימא לשני ילדים מקסימים רוב הזמן: טל בת 20 אוטוטו ורז בן 16 עוד מעט. גרה בלהבים ונשואה ליוסי. סיימתי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה במדעי החברה והרוח, ובקרוב אני מתחילה לימודי תואר שני באוניברסיטת בן גוריון במינהל עסקים. סיימתי גם לימודי מלונאות בטכניון. אני מכהנת קדנציה שנייה (כל קדנציה חמש שנים) כיו"ר נעמת במרחב הנגב, מ-2012, ומשמשת כדירקטורית וכיו"ר ועדת הביקורת בחברת 'יעדים' של עיריית באר שבע וחברה בבינ"ה (בית הנבחרים של ההסתדרות), ובהנהלת סיעת 'עוגן'. 'נעמת' הוא ארגון הנשים הגדול ביותר בארץ, ושייך להסתדרות. המטרה העיקרית שלנו היא לקדם נשים בחברה, במשפחה ובמקומות העבודה".

ואתם מצליחים?…

"יש עוד הרבה עבודה, אבל בהחלט נרשמות לזכותנו גם הרבה מאוד הצלחות, ואנחנו מעורבות בחקיקה בכנסת בעניין. אני חושבת, שקודם כל, צריך לעשות שינוי חברתי תרבותי בתפישה שלנו את מעמדה של האישה ואת מקומה; קידום נשים הוא בעצם הוצאתן מהבית, אבל מצד שני, צריך להכניס את הגבר הביתה; אנו מדברים בעצם על הורות משותפת. נדרש שינוי מהותי בתפישה, שהאישה היא מרכז הבית. אני חושבת, שכל המאבק לשוויון מגדרי הוא לא מאבק של נשים, אלא של אנשים באופן כללי, וצריך להיות משותף; מאבק של חברה, אם רוצים שתהיה שוויונית ועם שוויון הזדמנויות, ולא משנה כרגע אם זה גבר או אישה. המאבק שלנו הוא על שכר שווה והתאמת עולם העבודה לעולם המשפחה, שוויון הזדמנויות בעיקר בעבודה, הורות משותפת וכדומה. אלה הערכים, שבעצם משותפים לכולנו. לצערי, לא משנה עד כמה הנושא חשוב, עדיין גברים רבים נרתעים מלהשתתף במאבק בעניין, הקשור אליהם באופן ישיר".

על התהייה המובנת לגברים רבים, שייתכן מאוד שהסיבה לכך היא הפמיניזם המילטנטי, התובע שוויון מלא ובעצם הפיכת האישה לגבר למעשה, משיבה יו"ר 'נעמת' במרחב: "אנחנו לא מדברים על כך, שנשים צריכות להיות גברים; לנשים יש את הנשיות שלהן, יתרונות וחסרונות, כמו כל אדם אחר, ואת זה הן צריכות להביא לתוך המאבק, ולא לקחת את מקומם של הגברים. לכן, לא צריך להירתע ולפחד מהצטרפות אלינו, להיפך. כל יום, אני חושבת כיצד ניתן לקדם נשים בכל התחומים, איזה כלים אפשר לספק להן, איך אפשר לעודד אותן להתפתח ולהתקדם, וכיצד לשתף את הגברים בהפיכת החברה לשוויונית יותר. לשם כך, אני עוסקת בתכנון סדנאות, ימי עיון וכנסים בתחומים שונים, בהם דנים במורכבות החברתית חינוכית, ומתנהל שיח על ההתמודדויות השונות, תוך עיסוק כמעט בכל רובדי החיים והמעגלים השונים בחיינו".

"פורצת דרך"

כמי שעבדה מחוץ לנגב שנים רבות, האם המצב של הנשים בדרום רע יותר מאשר זה של נשות המרכז?

"אני לא מרגישה את זה; נכון שהמאפיינים כאן של מקומות העבודה קצת אחרים. עבדתי בהיי-טק הרבה שנים, ויכול להיות שבמפעלים באזור שלנו פחות רואים נשים במקומות משפיעים ומובילים, למרות שאני חייבת לציין שחל שיפור במצב; עיריית באר שבע מובילה בכל הארץ בעמדות הבכירות שנשים נוטלות בהן חלק".

לטעמה של פאר, המחסור בהיי-טקיסטיות (על אף שזו אינה עבודת כפיים "גברית"…) הוא עוד סיבה מדוע, "צריך להתחיל את השוויון המגדרי כבר בגן הילדים. במעונות היום של 'נעמת', אנו מעבירות סדנה לכל המחנכות בנושא של שוויון מגדרי; איך מכוונים את הילדים שלנו מגיל מאוד קטן לשחק במשחקים שונים, שכביכול מוגדרים לבנות ולבנים, מעצבים את חדרי הילדים בצבעים מסוימים, מלבישים את הילדים שלנו בצבעים אחרים. צריך לפתוח את כל האפשרויות, ולא לכוון למקומות מסוימים. יש לאפשר חופש בחירה, וזה ממשיך מהגנים לבתי הספר; אנחנו מובילות עכשיו תוכניות, ומשתתפות בפורומים בעניין חינוך מגדרי בבתי הספר היסודיים, ויש חשיבה כזו להכניס את הנושא לבתי הספר. ב'נעמת' אנו מחלקות מלגות לימודים לנשים, הלומדות מקצועות טכניים, לצורך קידום המדעים: רפואה, הנדסה, היי-טק. כל שנה, אני מקבלת יותר ויותר בקשות, ושמחה לראות שיש הרבה מאוד נשים, הניגשות ולומדות מקצועות, שנחשבו בעבר למקצועות גבריים".

האם את לא חושבת, שיום האישה בעצם פוגע בנשים? הרי, גברים יכולים לומר: "או קיי, ניתן לנשים הללו לקיים סדנאות והרצאות, ואחר כך נחזור לשגרה"…

"אנחנו ב'נעמת' פעילות כל השנה בסדנאות, ימי עיון וכנסים. מבחינתי, כל יום הוא יום האישה. עם זאת, ביום האישה עצמו אנו מנצלות את הבמה והזרקור, המופנה ליום האישה הבינלאומי, כדי לקרוא לגברים להצטרף אלינו, ולהעלות לאור הזרקורים עניינים מהותיים. השנה, למשל, החלטתי שאני עורכת כנס ייחודי, שיתמקד באנשים שאנחנו לא מכירים, ויש להם סיפורי חיים מעוררי השראה, ובכוחם לחולל שינוי בחברה. באירוע הגדול, שהתקיים ביום שלישי השבוע, בפארק קרסו למדע, השתתפו שוטפת גופות בהתנדבות, מהנדסת אלגוריתמים שפתרה את בעיית הפריון שלה בצורה לוגריתמית, טרנסג'נדר שתיארה את המגדר על הבמה ומחוצה לה וחוקר פרטי שסיפר על השפעת האמת והכוחות שביקשו לדעת אותה. הכנס לא הוגבל לנשים, ובכלל אני קוראת בכל האירועים שלנו לגברים, שיבואו וייקחו חלק באירועים. אני מאמינה, שלכל אחת ואחד יש את הכוח להשפיע, להעלות למודעות, ולחולל שינוי, אם זה בסביבתו, אם זה במשפחה, אם זה במקום העבודה ובקהילה. מבחינתי, גם אימא המגדלת שישה ילדים כעקרת בית היא אישה פורצת דרך".

"ברור מאליו"

על השאלה, הדי מתבקשת למי שדוחפת להעצמת נשים גורפת, האם התואר "יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב חגית פאר" יכול להתממש בעוד 10 שנים, נניח, משיבה יו"ר "נעמת" (לאחר מחשבה קצרה…): "בהחלט! הכל פתוח. יו"ר ההסתדרות הנוכחי, אבי ניסנקורן, הפך את ההסתדרות להסתדרות חברתית, מעבר לאיגוד המקצועי. הוא קידם הרבה מאוד נשים בתוך ההסתדרות; מעולם לא ראיתי כל כך הרבה נשים בבית הנבחרים, בהנהגת ההסתדרות, והוא שותף מלא של 'נעמת' והיו"ר הארצית גליה וולוך. אני חייבת לציין אפילו סיפור, שהיה לנו פה בבאר שבע, עם הרב המורשע ברלנד; פנו אליי בעניין הופעתו המתוכננת בהיכל התרבות שלנו, המושכר לגוף חיצוני, ואנו לא שולטים בתכנים שלו. בטלפון אחד שלי לניסנקורן, הוא מיד פעל, והצלחנו לשנות את רוע הגזירה, ולא לתת לרב כאן במה ציבורית".

"שותף מלא של 'נעמת'". פאר עם ניסנקורן, בכנס וועדי עובדים במרחב נגב מרכזי | צילום: "רקורד"

אז, מתי נראה אותך עולה כיתה לראש מרחב הנגב בהסתדרות?…

"תראה, מוקדם מדיי לדבר על תפקיד יו"ר ההסתדרות במרחב הנגב עבורי, כי אני רק בקדנציה השנייה שלי ב'נעמת'. בשנים האחרונות, קיבלתי הרבה מאוד הצעות, גם בפוליטיקה הארצית וגם במקומית, ובהחלט הכל פתוח. אני מאמינה שזה אפשרי; זה לא יהיה קל, אבל בהחלט אפשרי. בתפקידי הנוכחי, אני אחראית על שני מרחבים, הכוללים את דימונה ומצפה רמון עד קריית גת, כולל 250 עובדות, 14 מעונות יום, 30 אלף נשים במקומות עבודה ושישה ראשי רשויות, שאני עובדת מולם; יש לנו שיתוף פעולה מדהים וראוי לציון, שאיננו ברור מאליו בכלל, ודלת פתוחה בכל דבר לכל ראשי הרשויות במרחבים. אגב, לקראת הבחירות המוניציפליות, בסוף השנה הנוכחית, אני קוראת להציב נשים במקומות ריאליים ברשימות, שירוצו למועצות ביישובים במרחב".

לסיום, אין מנוס מלשמוע את עמדתה של פאר בסוגיה הבלתי פתורה של הטרדות מיניות כלפי נשים, גם במקומות עבודה: "אני חושבת, שהיום נשים נמצאות במעמד שונה לחלוטין, גם ארצית ועולמית, עם כל קמפיין ה-MeToo#, מחאת שחקניות הוליווד, החשיפה בתקשורת של נשים מפורסמות, וראית מה היה עכשיו עם עדן בן זקן. הכללים אחרים, וצריכים להבין ולדעת זאת. זה התחיל במשטרה ובצבא, והגיע עד הוליווד, ונוגע גם בדברים אחרים בחיים שלנו, כאשר נשים מעזות, מסמנות מטרות, מתקדמות ומגשימות. ואני שמחה על כך. דרך אגב, מחקרים רבים מציגים הישגים עסקיים טובים יותר לחברות, שיש בראשן אישה מנהלת; סקרים מראים, שנשים מנהלות מוצלחות יותר ברתימת העובדים להצלחת העסק, ושמספר גבוה יותר של נשים בהנהלה תורם למוניטין וליכולת של עסקים לגייס את הטאלנטים של המחר. זאת ועוד, השיעור הממוצע של נשים מנהלות בקרב חברות מצליחות עומד על כשבעה אחוזים לעומת שלושה אחוזים בחברות לא מצליחות. מחקר של MIT, שפורסם ב'ניו יורק טיימס', מדבר על צוותי עבודה, שמצליחים יותר לעומת אחרים, בזכות ה-C FACTOR, אינטליגנציה קולקטיבית, המועשרת בזכות היכולת של נשים לקרוא בין השורות. וחוץ מזה, המהפכה הפמיניסטית, מלבד תרומתה לחברה כולה, משפיעה מהותית על כל אחד ואחת מאיתנו כבני אדם. היא דורשת מאיתנו להיות אנשים טובים יותר, מוסריים יותר, אנושיים יותר, קשובים יותר".

ומה יהיה איתכם ב"נעמת", כשלנשים יהיה שוויון מלא, ולך לא תהיה עבודה?…

"הלוואי שאשאר בלי עבודה, ולא נדבר יותר על שוויון, כי זה יהיה ברור מאליו".

"30 אלף נשים במקומות עבודה". עם עובדות "נעמת" בערב שנערך למענן | צילום: מישל אמזלג