מגזין

המרוץ לצמרת של נילי אהרון

מגזין12 בפברואר 2018    11 דקות
1

האם קצינת דובר צה"ל לשעבר תתיישב בסוף השנה על כס ראש המועצה בירוחם? "אני רוצה להחזיר לתושבים את התקווה", היא אומרת בראיון ל"שבע". מאמינה בירוחם

המרוץ לצמרת של נילי אהרון

את נילי אהרון אי אפשר לפספס; אהרון היא מסוג הטיפוסים הפעלתניים, שנראה שהדרייב שלהם יוביל אותם הכי רחוק שאפשר. לכן, כל עיתונאי שהכיר אותה מקרוב, כאשת דובר צה"ל הנמרצת בדרום, לא ממש הופתע, כשבאחרונה הכריזה על ריצתה לראשות מועצת ירוחם, והיא בת 29 בלבד.

בראיון מיוחד ל"שבע" היא מספרת איך הצליחה פעם אחר פעם להתגבר על מכשולים, האופייניים לתושבי הפריפריה (ובמיוחד זו הנידחת ביותר, כמו ירוחם), ולהגיע להישגים בלתי מבוטלים, שמעטים יכולים להתגאות בהם.

"אנשים 'צבעוניים'"

נקודת הפתיחה שלה לקריירה הייתה מהנמוכות ביותר: עולה חדשה כילדה מטג'יקיסטן (לא ממש מדינה מערבית מודרנית…) היישר לירוחם (סוג של פריפריה של פריפריה…) למגורים של כמה חודשים במבנה דמוי האנגר ב"בית הנוער" (מזוודות מתחת למיטות ומקלחות משותפות באולם הספורטק הסמוך…) ובהמשך בדירת "עמידר" ולימודים בירוחם ובדימונה (תיכון "אפלמן" הממלכתי דתי, מוסד שלא היה קיים בזמנו בעיירתה), עם אבא נהג במקצועו ואימא אחות קופת חולים "כללית" (שרק השנה עושה תואר באב"ג, שאמורה לקבלו בקרוב).

ולמרות זאת, אהרון ושתי אחיותיה הן אקדמאיות העובדות בבירת הנגב ("ושלושתנו ממשיכות לגור בירוחם, שזה ההישג", כדברי האחות הבכורה…), ואחיהן הקטן משרת ביחידה מסווגת בחיל האוויר; האחות הראשונה לומדת לתואר שני במדיניות ציבורית ועובדת כאחות בבית החולים "סורוקה", השנייה מהנדסת תוכנה שגם עושה תואר שני (במכללת סמי שמעון) ועובדת בפארק ההיי-טק בבאר שבע ואל התארים של אהרון נגיע בהמשך…

איך הגעת לדובר צה"ל?

"ביחידה הזו בדרך כלל לא מקבלים אנשים 'צבעוניים' במיוחד, שבאים מאזורים אקזוטיים, כמו ירוחם. אז, כתבתי מכתב לדוברת צה"ל בזמנו (כיום, שרת התרבות והספורט) מירי רגב, והיא עזרה לי להגיע למיונים, שכללו מבחן 300 שאלות. הייתי תלמידה מצטיינת בתיכון, אבל במבחן הזה (שלא עברתי) הבנתי את הפערים בין הלימודים במרכז ללימודים בפריפריה. אז, כתבתי שוב למירי (כהזדמנות אחרונה…), שאני מבקשת הזדמנות במעשי, והועברתי לשם והצלחתי. בתקופתה בדובר צה"ל, היא עשתה מעשים נועזים (כמו הכנסת 'האתיופית' הראשונה והדרוזי הראשון), והיה לה חשוב להכניס ליחידה אנשים מהפריפריה. כמו כל ירוחמי, הייתי בטוחה שאשרת בקריה בתל אביב, אבל את שלושת הדרומיות בקורס (אני ועוד באר שבעית ודימונאית) שיבצו דווקא לפיקוד דרום".

שזה ממש לא היה בתכנון: "היינו מאוד מאוכזבות, אבל זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי, ופה התחלתי לאהוב את הנגב וירוחם (שבה עברו מ-1951 מאה אלף תושבים, פי 10 ממספר תושביה היום, ככה שהיה טבעי לנו שעוזבים את ירוחם; חשבתי שהצבא יפתח לי את ההזדמנות לעזוב…), ולקחתי את נישת הכתבים המקומיים". אהרון לא הסתפקה בכך, והייתה חייבת לפרוץ עוד דלת, לקורס קצינים בדובר צה"ל (למרות קב"א, קבוצת איכות, נמוכה מדיי). היא הגיעה לסגן הדובר, וביקשה הזדמנות להוכיח את עצמה פי 10 יותר ממי שזה בא לו בקלות. וגם הפעם הצליחה. הוא הופתע מאהרון בשנית, כשביקשה בתום הקורס להשתבץ לאוגמ"ר 80, שליד אילת בגבול מצרים: אף אחד לא רצה להגיע ל'חור של החורים הזה', והסברתי לסגן הדובר שמהמקומות הכי נידחים יוצאים הדברים הכי טובים. בתפקידי האחרון, כדוברת מת"ק (מפקדת תיאום וקישור – י.ס.ד) עזה שבמעבר ארז, הכרתי את בעלי, קצין המבצעים בן אמזלג, והתחתנו עם רב צבאי פה בבאר שבע, בתקופת הקסאמים של 2010, קצת אחרי מבצע 'עופרת יצוקה', כשהיו 'טפטופים' (שלושה ימים לפני החתונה, לא ידענו אם היא תתקיים..). החלטתי שאני משתחררת מצה"ל, וביקשתי שגם הוא ישתחרר".

נתנה לי הזדמנות להצלחה. השרה מירי רגב בחנוכת סניף "הליכוד" בירוחם | צילום: באדיבות מטה הבחירות של נילי אהרון

"חותמת מהממסד"

ולא יצאת לחופשת שחרור…

"היה לי סוף שבוע חופשי, וביום ראשון התחלתי לימודים לתואר ראשון במינהל ומדיניות ציבורית במכללת 'ספיר'. סיימתי בהצטיינות יתרה, היחידה אי פעם במחלקה. רציתי ללמוד תואר שני, ולא בחרתי בבן גוריון, כי נתקלתי שם בגישה של דעה קדומה; אמרו לי שאם הצלחתי במכללה, זה לא אומר שאצליח אצלם. לא התאים לי להוכיח את עצמי שוב. אז, למדתי משפטים בהצטיינות במכללת 'שערי משפט' בהוד השרון. אני מסיימת עכשיו תואר שני בדיפלומטיה וביטחון לבכירים באוניברסיטת תל אביב, תוכנית אקזקיוטיבית שבועית; אם אתה רוצה חותמת מהממסד, אתה חייב ללכת לאוניברסיטת תל אביב, ושם תקבל הכרה".

בין לבין, "במהלך הלימודים, נולד לי אלון, בן השנתיים וחצי. עבדתי כדוברת המועצה האזורית נווה מדבר ורשות הבדואים, וניהלתי את הניו מדיה בעיריית דימונה, בצמוד לראש העירייה בני ביטון (ממש בלשכתו). בעוד חצי שנה, אני מסיימת התמחות במשרד פרטי לעריכת דין בבאר שבע; התקבלתי לפרקליטות פה במחלקה מאוד טובה, אבל מאחר שהחיים הפוליטיים יותר מעניינים אותי, בחרתי (בהחלטה מאוד קשה) לוותר על זה, אחרי כשבוע; אינני רוצה לשים את עצמי במקום אפור, ולא להכשיל אותי או אף אחד אחר. מאז ומתמיד, החיים שלי היו ציבוריים, וכיהנתי למשל כיו"ר מועצת התלמידים ב'אפלמן', ועשיתי לראשונה בהיסטוריה מדגם בחירות כמו בתיכון 'בליך', עם שרים וח"כים רבים, וזה עורר עניין גדול".

והחזרת את "הליכוד" לירוחם…

"נכון, באחרונה, חנכתי את סניף 'הליכוד' הראשון מזה 30 שנה בירוחם; היה משהו בעבר, אבל לא דרך 'המצודה', אלא במסגרת תנועת בית"ר, ש'הליכוד' לא 'שם' עליו כסף. אולם, היום אסור לתנועות נוער להיות מזוהות פוליטית. למרות שיותר מ-15 שנה אין ראש מועצה מטעם 'הליכוד' בירוחם, הצלחנו קבוצה של חבר'ה צעירים לעשות מפקד חדש ישן, השכרנו מקום, וקיבלנו תקציב מ'הליכוד'; זו הייתה הבעת אמון מאוד גדולה בנו ובפריפריה כפרטנר, כי אנחנו בסך הכל 300 מתפקדים, שזה אפילו לא אחוז מ-130 אלף מתפקדי המפלגה. חשוב לנו שימור הדור הוותיק בכבוד עם פתיחת דלת לדור הצעיר: ויקטור דימרי, ממייסדי 'הליכוד' בירוחם, לעומת כפיר אבידן ושמעון סויסה הצעירים, שהאחרון הגיע בכלל מש"ס לפני שלוש שנים; זה הסוד, שכל אחד ירגיש חלק מהשותפות. זה לא נילי לבד (לא פשוט לי בכלל להיות בפוליטיקה, כי איני באה מהמערכת), זו קבוצה, נבחרת, צוות. היה ברור לנו, שאנו הולכים להעמיד רשימת 'ליכוד' למועצה, ובזכות קשריי ברמה הארצית, המאפשרים לי להביא תקציבים לירוחם, הבנתי שאתה צריך להוביל את ראשות המועצה, כי אחרת אתה לא יודע לאן הכסף הולך (האם למקומות הנכונים?…) ומהם סדרי העדיפויות".

יודעת להביא כסף. בפגישה עם השרה גילה גמליאל | צילום: באדיבות מטה הבחירות של נילי אהרון

ואהרון מודה בכנות, ש"יותר קל לי לרוץ היום לכנסת, מאשר לראשות מועצת ירוחם; חד משמעית. עם סיפור הסינדרלה שלי, לעטר רשימה במישהי כמוני, כולם ירצו, אבל אני מגדלת את ילדי בירוחם, הבאתי לירוחם את בעלי מיבנה, ואני מאמינה במקום הזה. אני יודעת מה זה להילחם, וכשנותנים לך הזדמנות, לקחת בשתי ידיים ולצמוח. לירוחם יש פוטנציאל עצום, שאיננו ממומש בכלל. תראה, לדוגמה, את הפיתוח של אופקים ודימונה (שהפכה לבירת הנגב המזרחי) מול ירוחם הנשרכת מאחור, בכל המובנים. גזבר המועצה אמר, שהשנה הקרובה תהיה הכי קשה לירוחם, כי ביטלו את מעמד 'ערי העולים'. הצליחו גם להביא רק חמישה מיליון שקלים ארנונה מעיר הבה"דים; ראש מינהל ההכנסות בעיריית באר שבע יחיאל חמו, אמר בזמן שהיה חבר מועצה בירוחם, שגם אם היינו מקבלים ארנונה למגורים מעיר הבה"דים, היינו צוברים 11 מיליון. ומסילת הרכבת לא תעבור ליד ירוחם, אלא בסמוך לרמת נגב. בכל צומת אפשרי אנחנו מחמיצים הזדמנויות".

"תחבורה ונגישות בכבישים". עם שר התחבורה ישראל כץ | צילום: באדיבות מטה הבחירות של נילי אהרון

"פספוס ההזדמנויות"

ואיך את יכולה לשנות זאת?

"היתרון שלי הוא הקשר לממשל והיכולת להציק ולקרצץ; אני נכנסת מהחריץ של החלון, כשלא נותנים לי להיכנס מהדלת. לא מוותרת, ואם צריך ייתנו לנו כסף. חייבים לדעת לבקש ולדרוש, ולא להסתפק בתשובות לקוניות ביורוקרטיות; איננו מנהלנים. היום, אני כבר עושה זאת. לפני כחודש, פנו אלי ראש המועצה וסגניתו טל אוחנה (המתמודדת מולי על ראשות מועצת ירוחם…), בבקשה לקבל תקציב של שלושה מיליון שקלים מהמשרד לשוויון חברתי, במסגרת החלטת ממשלה מיוחדת לירוחם, הכוללת כמה משרדים. שאלתי למה הכסף מיועד, וענו לי שקודם נקבל את הכסף, ואחר כך נחליט. אולם, אני מיפיתי את הצרכים של ירוחם, נפגשתי עם השרה גילה גמליאל, ואמרתי לה מהם: חיזוק אוכלוסיית הקשישים הוותיקה, פרויקט 'ערים חכמות' והעצמת צעירים ונשים במלגות והשכלה גבוהה וכו'. בהמשך, ישבנו שוב עם השרה ומנכ"ל המשרד, אני וראש המועצה, והיא העבירה את השלושה מיליון, מחצית ממשרד האוצר, בהתאם לצרכים האלה. אמרתי שאם אני עושה את זה מבחוץ, למה שלא אצליח לעשות את זה מבפנים; כיום, אין לי שום מנדט לפעול, כי איני חברת מועצה".

לדבריה, "אנשים בעיירה יודעים, שבשנים האחרונות ירוחם לא מממשת את הפוטנציאל שלה; התנועה הכי גדולה קורית בירידה, וכשאין תנועה, יש קיפאון. למשל, יש אומנם 75 אחוזים זכאות לבגרות, אבל בתיכון 'אורט ספיר' שכל תלמידיו ירוחמים יש רק 44 אחוזים, ורק 16 אחוזים מאותם 44 הם עם תעודה איכותית (ארבע וחמש יחידות במתמטיקה). עם זאת, רואים שיש פוטנציאל, כי בתיכון 'קמה' לבנות ובישיבת 'בלבב שלם' יש יותר מ-80 אחוזי זכאים עם תעודה איכותית. ל-96 אחוזים מהתלמידות ב'קמה' יש בגרות איכותית, וליותר ממחציתם יש חמש יחידות במתמטיקה ובאנגלית; אלה לא תושבים מהמקום"…

אז, מה עושים?

"השלב הראשון לשינוי זה ההכרה במצב הנוכחי: פספוס ההזדמנויות בעיר הבה"דים ובמסילת הרכבת והבעיה הקשה בחינוך. בכלל, מה יעשו בוגרי מערכת החינוך שלנו? יחזרו לעבוד במפעלים שנסגרים? גם אני ואחיותיי לא עובדות בירוחם, ואינני אומרת שתעסוקה חייבת להיות ביישוב, אבל צריך לדעת לייצר מקומות תעסוקה איכותיים, להנגיש השכלה גבוהה, ולמנוע סגירת מפעלים (במעגל הראשון של העובדים, בשני של ההסעות והקייטרינג והבייבי-סיטרים ובשלישי של כוח הקנייה של המפוטרים שיורד מאוד והפחתת תשלום הארנונה). אגב, הארנונה בירוחם כל הזמן עולה, וגורמת לסגירת עסקים, כי השכירות היא כמעט כמו הארנונה, כאשר כוח הקנייה גם ככה קטן, ואין מקום ליזמות פרטית".

ולסיום, הדבר הראשון שתעשה (אם תיבחר לראשות המועצה…), "זה תמיד כסף: לגייס תקציבים, ולהרחיב כבישים מסביב לירוחם. לי חשוב החזון, שאין לירוחם כיום; הכל 'פלסטרים'. אני רוצה שירוחם תהיה יישוב קהילתי עם תשתיות בן 25 ל-30 אלף תושבים, עיר מטרופולין לכל יישובי הערבה, מצפה רמון והיישובים החדשים מסביבה, ולא העיירה המרוחקת שצריכה לקבל שירותים, אלא יישוב עם תחבורה ונגישות בכבישים וחינוך והשכלה גבוהה. מסביב כולם לא רק צומחים, אלא בנסיקה, ויש 'ים' כסף, שהממשלה רוצה להשקיע בפריפריה. אני רואה קדימה 30 שנה. מהמקום הזה יצאה פעם תקווה, והיום יש אדישות. אין עתודה ניהולית מנהיגותית ביישוב, ואני רוצה להחזיר לתושבים את התקווה. כמו שבי האמינו, אני מאמינה במקום הזה ובתושבי ירוחם. לי פתחו צוהר, ומשם התפתחתי. זה מה שאני רוצה לתת לתושבי ירוחם, כדי שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, ולהיות בגאווה פנימית".

"'ים' כסף מהממשלה". אהרון עם בנימין נתניהו | צילום: באדיבות מטה הבחירות של נילי אהרון

כתבות נוספות במגזין

0

מפקד כלא נפחא, אסיר של החיים

גונדר משנה גבריאל מירלשווילי איבד לפני כ-7 שנים את אחיו מיכאל בתאונת פגע וברח. הנהג, שהורשע בהפקרתו היה שכן שלו לשעבר וישב 3.5 שנים בכלא > מאז נוספה לחייו של מירלשווילי מטרה נוספת מלבד השירות בשב"ס: להרתיע, לזעזע ולהעלות למודעות את המלחמה בתאונות הדרכים

מגזין21 בנובמבר 2019    10 דקות
0

בנעלי בית | מנהיג "מתוך הערכה"

לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי, שהשבוע עורך את שבוע היזמות הבינלאומי

מגזין21 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה

  • יגאל אלגריסי
    אשמח אם תצרי איתי קשר 058 5215604

    שיחה אישית