מגזין

לא תמיד כדאי להתראיין על פגיעות מיניות

מגזין5 בפברואר 2018    9 דקות
0

כך אומרת ל"שבע" מנכ"לית עמותת מסל"ן ליזה ניקולאיצ'וק, לקראת ערב ההוקרה לעמותה לציון 30 שנות פעילותה, שיתקיים ב-18 בחודש

לא תמיד כדאי להתראיין על פגיעות מיניות
ליזה ניקולאיצ'וק. "יותר מ-13 אלף פניות בשנה" | צילום: באדיבות מסל"ן

למרות 30 השנים, שחלפו מאז הקמתה של עמותת מסל"ן (מרכז הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בנגב) בבאר שבע, ממשיכה החברה הישראלית בכלל והדרומית בפרט להיות שיפוטית כלפי נפגעות תקיפות מיניות ואף מעשי אונס. כך אומרת בראיון מיוחד ל"שבע" מנכ"לית העמותה הוותיקה, ליזה ניקולאיצ'וק, לרגל עריכת ערב ההוקרה לציון 30 שנות פעילות מסל"ן, ב-18 בחודש (ראה מסגרת).

לדברי ניקולאיצ'וק, במהלך עשרות שנות פעילות העמותה, "נהיינו מרכז הסיוע הגדול בארץ לנפגעות ולנפגעי תקיפות מיניות, אבל דווקא בחלק המניעתי (של החינוך). בפניות של נפגעות ונפגעים, המקום הראשון הוא תל אביב והמרכז, ואנחנו 'רק' בשני. יש לנו במסל"ן שתי מחלקות: מחלקת חינוך מניעה והסברה ומחלקת סיוע. אנו עוזרים גם בהליך המשפטי וביחידה הטיפולית, ומקבלים יותר מ-13 אלף פניות בשנה".

"התלהמות מסוימת"

האם בעקבות קמפיין MeToo הייתה עלייה אצלכם במספר התלונות על תקיפות מיניות?

"הייתה עלייה, כתוצאה מהקמפיין הזה, של כ-30 אחוזים, שבחלק מהדברים אנחנו עצרנו אותה, כי הייתה התלהמות מסוימת, שלא אהבנו, ולא היה לנו נכון ככה לטפל. הייתה תקופה מסוימת של לא מעט פניות, הקשורות להטרדות מיניות במקום העבודה, כאשר נשים פשוט רצו להתראיין דרכנו בתקשורת. הן סיפרו את הסיפורים שלהן, וביקשו להתראיין עליהם בפומבי. אני אישית פחות מתלהבת ממקרים כאלה, כי לנפגעות יש הרבה מה להפסיד, ואני מעדיפה הליך טיפולי, בחדר מולנו, עם הליווי בהליך המשפטי (אם יש צורך או רצון לכך). בהרבה מקרים, אני מאוד מעריכה נשים, שהעזו, קמו ודיברו, אבל אני חושבת שלא לכל אחת זה מתאים; יש לזה מחיר, שאישה משלמת".

והיא נותנת דוגמה: "למשל, אישה ששייכת לתחום החינוך, חד הורית עם ארבעה ילדים, שאמרה שהיא הוטרדה מאיש המערכת לפני כמה שנים, ושהיא רוצה לבוא ולהתראיין בתקשורת על זה. שוחחתי איתה ארוכות, ואמרתי לה: 'בואי נחשוב מה יהיה מחר; את חוזרת לאותו מקום קטן בדרום, ונשארת באותו מצב כלכלי לא פשוט'. לבסוף, החלטנו ביחד שזה לא מתאים; כאב הלב, אבל ידעתי עם מה היא הולכת להתמודד, ועד כמה החברה שלנו עוד רחוקה מלהבין את כובד הפגיעה של הטרדות מיניות, מה זה עושה לנפגעות (וגם לנפגעים, גברים). אגב, רוב הפניות אלינו הן לא על הטרדות מיניות במקום העבודה, אלא על פגיעות יותר קשות; כמעט 88 אחוזים מהפניות הן על פגיעות מאנשים מוכרים: משפחה או קרובים, אבא, אח, דוד, שכן, מורה; אנשים שאי אפשר ללמד את הילדים לא להאמין בהם, ולא לבטוח בכל העולם; אי אפשר להגיד לילדה או לילד לא לפתוח דלת לכל אחד, ואי אפשר להגיד 'לא' לאבא או לרופא".

אולם, דווקא בתקופה האחרונה, היו נשים ידועות, שחשפו פגיעות מיניות שעברו?

"אני מאוד מעריכה נשים, כמו אושרת קוטלר ודנה ויס, נשים מדהימות, שדיברו על פגיעות מיניות בהן, אבל יש כוח מאחורי הגב של כל אחת מהן, ובכל זאת הן שילמו מחיר. לרוב הנשים שפונות אליו אין את הכוח והגב הזה. לכן, אני אומרת לחלק מהמתלוננות: 'בואי נחשוב ביחד איזה מחיר תשלמי, כשזה מילה שלך מול מילה שלו, ואין לך מספיק משאבים כלכליים ונפשיים, כדי לקום באופן פומבי, ולהגיד את הדברים, שאומנם את צודקת בהם, אבל תשלמי על זה מחיר'. אנו מאוד רוצות ענישה של הפוגעים ושינוי חברתי, אבל מול העיניים שלנו עומד, לפני הכל, הצורך של אותה נפגעת. אנחנו מעדיפות, שהמתלוננת לא תהיה לבד, אלא איתנו, ושנלווה אותה".

עיריית באר שבע קונה מהם שירותים. קבלת מגן ראש העירייה | צילום: מישל אמזלג לדייגו מיטלברג

התאבדותו, בסוף השבוע שעבר, של האמן בועז ארד, עקב טענות להטרדות מיניות מצידו כלפי תלמידות שלו לשעבר בבית הספר הידוע "תלמה ילין", היא בעיני ניקולאיצ'וק דוגמה לנזק ציבורי, הנגרם לנפגעות תקיפה מינית בעקבות אירועים כאלו: "המקרה של התאבדות המורה שהתלוננו נגדו יוצר אווירה ציבורית של לשים את כובד האחריות על הנפגעות, משום שהבן אדם התאבד. אולם, ההתאבדות היא החלטה שלו, שבדרך כלל קשורה למצב נפשי, וזה לא מוריד ממנו את האחריות על מעשיו. אסור שעכשיו יתחילו להאשים את הנפגעות. האחריות שלהן היא על המעשים שלהן, לא על המעשים שלו".

אז, את מזהה פה שינוי לרעה ביחס כלפי מתלוננות על פגיעות מיניות בארץ.

"בתופעות חברתיות כאלה, אנו כאנשי טיפול ומקצוע מכירים תהליך, שחוזר על עצמו: בהתחלה, יש עלייה בהתלהמות נגד פגיעות מיניות, אחר כך מין ירידה, ואז מרגישים הרבה שיפוטיות כלפי הנפגעות והאשמת הקורבן המוכרת כתופעה בפני עצמה, ואז התקפה קשה על הנפגעות 'השקרניות' עם תלונות השווא, למרות ששיעור תלונות השווא על תקיפות מיניות הוא לא יותר גבוה מכל תחום אחר: שניים שלושה אחוזים בלבד, כשהרבה פעמים יש לזה הסבר ללמה ואיך. בעניין הזה יש יותר תלונות שווא בתחום הגירושין, ואני מאשימה בכך עורכי דין בתחום; אני שומעת הרבה נשים שאומרות, שהעו"ד אמר להן להגיד שהותקפו, ואני מסבירה להן, שכשהן משקרות הן עושות נזק לנפגעות שעברו פגיעה וגם לילדים של מתלוננות השווא. אני מאוד מקווה, שהתופעה בתחום הזה תלך ותהיה פחות כואבת ובעייתית. שכן ידוע, שהחברה שלנו עדיין מאוד שיפוטית, מאשימה ובודקת במה הייתה הנפגעת לבושה ואיך היא התנהגה, במקום לבדוק את התוקף. אני מאוד מקווה, שב-30 השנים הבאות לפעילותנו פחות נקבל פניות לסיוע עקב פגיעות מיניות, ויותר החברה תתעסק בלרכוש את הידע; אנחנו מוכנים לעשות הרבה תהליכים כאלה".

מנכ"לית מסל"ן רואה חשיבות רבה יותר בפעילות להפחתת הפגיעות המיניות: "ההישגים הגדולים שלנו הם במחלקת חינוך מניעה והסברה. יש לנו שתי מחלקות בעמותה, שאותן מנהלות עובדות סוציאליות, עם הרבה ניסיון בחינוך. אנו מעבירים יותר מ-7,000 סדנאות בשנה, בכל הנגב, ומדברים עם ילדים, מתבגרים, הורים ואנשי מקצוע, גם במקומות עבודה. לכל תחום פעילות שלנו יש רכזת, והרבה פעמים גבר ואישה מנחים ביחד את הסדנה. לפעמים, אנחנו מפרידים בין בנות לבנים בסדנאות. אנו עושות את זה הרבה עם מגזר דוברי הערבית בדרום, הבדואים, עם כ-30 מנחים דוברי ערבית ורכזת. יש לנו אותה כמות מנחים למגזר הדתי לאומי; לצערי, למגזר החרדי הרבה יותר קשה להיכנס. אצל הדתיים לאומיים יש פתיחות רבה לנושא בשנים האחרונות. עם זאת, ברור שאנחנו לא משתמשים באותה טרמינולוגיה ומלים וציורים, אלא בדברים אחרים, אבל יש הבנה לדברים, ומזמינים אותנו להרבה סדנאות. אנו מעניקים סיוע בשמונה שפות".

פעילות מסל"ן

"הכרה ציבורית". פעילות מסל"ן | צילום: באדיבות מסל"ן

"תופעה מכוערת"

גם לעולים חדשים וותיקים?

"כן בכל שפה של עולים. לצערי, לא מעט פניות מגיעות אלינו מנשים, שאין להן אזרחות; זו תופעה נורא מכוערת של גברים ישראלים, שמביאים לכאן נשים בצורה זו או אחרת (אי אפשר אפילו להסביר את זה כסחר בנשים), מתחתנים איתן כבנות זוג, ולוקחים את התעודות שלהן בארץ, ומתעללים בהן. הכי גרוע זה כשיש ילדים, כקלף מיקוח ממש קל ונגיש לאיום: 'אם לא תשתקי ותעשי ככה וככה, אעשה הכל לגרש אותך מהארץ'. אלו דברים מאוד מכוערים, לא מעט גם (שוב, לצערי) באזור שלנו".

ולסיום, העניין ה"נורא עצוב", כדברי ניקולאיצ'וק, של מימון הפעילות הברוכה של מסל"ן: "רק שליש מהתקציבים שלנו מתקבלים כתמיכה של המדינה והרווחה. שני שליש מהתקציב זה מתרומות. אנחנו מוכרים את הידע שלנו בחינוך בנושא, כדי לממן את הסיוע לנפגעות ולנפגעים. זה לא כל כך פשוט לתרום למקום כזה; לא מעט גברים פוחדים לתרום לנו, מחשש שיגידו שיש להם מה להסתיר או דברים כאלה. החברה הכי גדולה שתורמת למסל"ן זה כי"ל, ועיריית באר שבע קונה את השירות והידע שלנו, להכשרה של הרבה גורמים. בשנה שעברה, לא עשינו אירוע התרמה, כי אף אמן לא היה תורם את ההופעה שלו, ולא היה לנו כסף לשלם לאמנים. אולם, אירוע ל-30 שנות פעילות לא יכולנו שלא לקיים. עם זאת, בלי חסויות ומכירת כרטיסים, לא נוכל להסדיר את העלויות של האירוע השנה. זה עצוב, משום שכל שקל שאנו מקבלים בא לממן את הסיוע ואת זכות הקיום לארגון".

והיא מסכמת בצער: "אני מרגישה הרבה פעמים כמקבצת נדבות. אולם, כל מי שתורם לתחום הזה יכול להיות גאה במה שאנו עושים, ואני מזמינה את התורמים לביקור אצלנו. כל השנה, אנחנו מבצעים פעילות מדהימה, עם אנשי צוות נהדרים. אין אפילו צורך בניהול פה, כי כל אחת מנהלת את עצמה בצורה מדהימה בכל תפקיד שלה. אני מאוד מקווה, שפעם נדע גם לזכות לכבוד הראוי של המדינה, בצורה של תקציב וגם בהכרה ציבורית".

פעילות בשמונה שפות. סדנה של מסל"ן | צילום: באדיבות מסל"ן

תרמו למסל"ן

ערב ההוקרה למסל"ן יתקיים ביום ראשון הבא, ה-18 בחודש, במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, במעמד ראש העירייה רוביק דנילוביץ', ובהנחיית כתב חדשות עשר בדרום אלמוג בוקר והאמנית בת חן סבג. המופע המרכזי יהיה של "המאסטרו" צביקה פיק יחד עם הזמרת בעלת הקול העמוק מאיה בוסקילה.

מארגני הערב מאפשרים רכישת חסויות לאירוע במסגרת חוברת "30 שנים למסל"ן" (5,000 שקלים לעמוד שלם בחוברת, 2,500 לחצי עמוד ו-1,500 שקלים לרבע עמוד בחוברת). מחיר כרטיס יחיד לערב הוא 500 שקלים לכרטיס זהב, 250 לכסף ו-150 שקלים לארד. כל ההכנסות קודש לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ואלימות ובני משפחותיהם, וכאמור גם לכיסוי הוצאות האירוע.

לרכישת חסויות ו/או כרטיסים: 052-6216012, 052-3647486, 08-6422626 (שלוחה 0), office@maslan.org.il  או באתר העמותה: www.maslan.org.il

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה