מגזין

"כדי לעשות מהפך אמיתי בניתוחים, דרושים כמאה מיליון שקלים בשנה"

מגזין24 בינואר 2018    9 דקות
0

כך מעריך המנהל היוצא של בית החולים "סורוקה", פרופ' אהוד דודסון, ערב סיום תפקידו, בראיון מיוחד ל"שבע". פרופ' סוגר משמרת

"כדי לעשות מהפך אמיתי בניתוחים, דרושים כמאה מיליון שקלים בשנה"
"יש פה מהפכה אמיתית". פרופ' דודסון | צילום: אפרת זיסמן

את פתיחת העשור השביעי לקיומו של בית החולים "סורוקה" (המציין בימים אלה 59 שנות פעילות) לא ילווה מנהל בית החולים היוצא, פרופ' אהוד דודסון, שיסיים את תפקידו בסוף החודש. בראיון מקיף ל"שבע", מסכם פרופ' דודסון כמעט חמש שנות עמידה בראש המוסד הרפואי הגדול בנגב, כולל מלחמה בת כחודשיים (מבצע "צוק איתן", לפני כשלוש וחצי שנים).

הסיבה הפרוזאית לפרישתו (לדעת לא מעטים, ממש בעיצומה של עשייה מבורכת) של דודסון מניהול בית החולים הגדול בדרום ומהגדולים במדינה (הנותן מענה רפואי לכמיליון נפש בין אזור לכיש לאילת, וגם לחיילים המשרתים באזור) היא גיל הפנסיה המתקרב; פרופ' דודסון, מסתבר, החליט להקדים בשנה את סיום תפקידו ההכרחי בשל הגעה לגמלאות, ולקחת שנת השתלמות באוניברסיטת בן גוריון. לדבריו, מרבית הפרויקטים ב"סורוקה" הם רב שנתיים, כך שכמוהו גם מחליפו ימשיך פרויקטים שדודסון יזם או שהחלו במהלך כהונתו.

דודסון

גם מחליפו ימשיך פרויקטים שיזם, או שהחלו במהלך כהונתו. דודסון | צילום: אפרת זיסמן

פרופ' דודסון, בראיה לאחור, מהם התהליכים המרכזיים שהתרחשו בבית החולים, במהלך תקופתך כמנהל "סורוקה"? 

"ליבת העיסוק של בית החולים היא האיכות והשירות הרפואי; יחד עם הצוות המדהים כאן, עשינו הרבה דברים בעניין, והתוצאות עדות לכך. ישנם מדדי איכות, שבדק משרד הבריאות בכל בתי החולים בישראל, ומצא ש'סורוקה' נמצא במקום הראשון בארץ. בקונספט שלנו, אנחנו מכוונים להיות הכי טובים, מפני שלתושבי הנגב מגיע הכי טוב. המטרה היא שתושבי האזור יוכלו לקבל כאן את כל המענה הרפואי הנדרש, מבלי הצורך לנסוע למקומות אחרים. פתחנו מספר מחלקות בשנים האחרונות: שיקום, עוד מחלקת יולדות, עוד מחלקה אורטופדית, יחידת שבץ המוח, נפתח כאן שיקום לב המחובר למחלקה הקרדיולוגית וניתוחי הלב המובילים, וזה חלק מתוך המערך הקרדיולוגי שמאוד מתקדם פה. כל דבר כזה, למעשה, מציל חיים של אנשים. יש פה מהפכה אמיתית בכל מה שקשור לתחלואת הסרטן; תוך חודש חודשיים, נתחיל לעבוד במרכז הכוללני לטיפול וחקר מחלת הסרטן, שהושקע בו כ-200 מיליון שקלים, מרבית הסכום הגיע מקופת חולים 'כללית' ושאר התקצוב מתרומות, בייחוד מתורמים אמריקאים. זה הולך להיות המתקן הכי מודרני בתחום בישראל, עם הטכנולוגיות הכי מתקדמות".

פרופ' דודסון מדגיש, ש"כדי להמשיך ולשרג את הרמה הרפואית של בית החולים, חשוב היה לטפח רופאים צעירים, ובמקביל להביא מבחוץ רופאים מובילים, כדוגמת פרופ' אביטל ופרופ' פלד, שהצטרפו אלינו באחרונה, והם חוברים כעת לרופאים המצוינים, שכבר יש לנו כאן".

כתושב השרון, כיצד משכנעים רופאים מובילים ממרכז הארץ להגיע לבאר שבע ולעבוד ב"סורוקה"?

"הרופאים הללו מבינים, שבמרחק של שעה נסיעה מהמרכז ישנו בית חולים ענק, מהגדולים במדינת ישראל. יש כאן את כל הטכנולוגיות הכי מודרניות, כפי שניתן למצוא בבתי החולים המתקדמים בעולם, וזה מושך לכאן אנשים טובים מהתחום. יש פה גם את הנושא של מחקר ואקדמיה. לרופאים מובילים זה תמיד חשוב, מפני שמלבד העובדה שהם רוצים להיות רופאים טובים, הם רוצים להיות חוקרים, להתקדם בתחום האקדמי, ולהפוך לפרופסורים. בנוסף, בישראל ישנם כ-70 סוגים שונים של התמחויות, וחשוב לנו שיהיה כאן הכל".

סורוקה

"במקום הראשון בארץ". סורוקה | צילום: באדיבות בית החולים סורוקה

קיצור תורים והפחתת עומסים

בראיון ל"שבע", שערכנו עם דודסון בספטמבר 2015, ציין מנהל בית החולים היוצא, שאחד הדברים שחשוב לו מאוד לשפר הוא עניין התורים הארוכים. השבוע, הוא מתייחס להישגיו בתחום מאז: "קיצור תורים הוא דבר, שתלוי במשאבים. במסגרת משמרת הבוקר הרגילה, קיצור התורים נובע מהתייעלות; למשל, איך מגיעים למצב שניצול חדרי הניתוח יהיה מקסימלי, כאשר כל ניתוח נוסף שאני מצליח להכניס פנימה זה עוד תושב נגב, שקיבל פיתרון. צמצמנו בצורה משמעותית את התורים במספר מקומות, לדוגמה בקרדיולוגיה ובמכון הריאות. אנו תמיד בודקים את עצמנו, וכל הזמן מחפשים פיתרונות נוספים, שניתן לתת לציבור בכל הנוגע לתורים. עם זאת עדיין, פריצת דרך בנושא צריכה להגיע בדמות תוספת של מימון, כדי שנבצע יותר פעילות אחר הצהריים. כמו במרבית בתי החולים בארץ, גם אצלנו חדרי הניתוח פועלים אחר הצהריים 'על אש נמוכה', כאשר מתוך 20 חדרי ניתוח, אנחנו מפעילים ארבעה או חמישה בלבד. כדי להפעיל את כל ה-20, צריך מימון, כי מדובר באנשי צוות, שיש לשלם להם עבור שעות נוספות. מכיוון שיש המון ממתינים, כדי לעשות מהפך אמיתי בעניין, אני מעריך שמדובר בסכום של בין 80 למאה מיליון שקלים בשנה; התקציב השנתי של 'סורוקה' זהה לזה של התקציב השוטף של עיריית באר שבע, ועומד על 1.7 מיליארד שקלים. עובדים אצלנו כ-4,000 איש (כמעסיק הגדול בבירת הנגב)".

ומה מצב חדר המיון העמוס בבית החולים?

"חדר המיון ב'סורוקה' (המרכז לרפואה דחופה, המלר"ד, בלשון מקצועית) הוא הכי גדול במדינת ישראל, ומקבל הכי הרבה מטופלים. במשך שנים, אדם שהגיע לחדר המיון אצלנו היה מחכה זמן רב בחוסר ודאות באשר לטיפול שהוא אמור לקבל, זאת תוך המתנה שיכולה להגיע גם לשעות ארוכות. בשנה האחרונה, נכנסה מערכת, המספקת תמונת מצב לכל אחד שמגיע למיון. אנו משתמשים בהודעות ס.מ.ס לכל אדם שבא לחדר המיון; המטופל מקבל עדכון לגבי האחות שמטפלת בו, הבדיקות שנעשו לו ועוברות למעבדה וכדומה. לשמחתי, במסגרת סקר של משרד הבריאות, שנעשה לפני כשלושה חודשים, בקטגוריה של חדרי המיון הגדולים בארץ, יצאנו הכי טובים בשביעות רצון המטופלים; זו תוצאה של עבודה קשה של צוות מאוד גדול בחדר המיון שלנו. במיון אתה צריך הרבה מאוד ניסיון, ידע ויצירתיות. בא בן אדם עם סימפטומים מסוימים, ואתה צריך לדעת מה יש לו, ולהגיב בהתאם, כי לפעמים הוא נמצא במצב של סכנת חיים"!

חדר ניתוח

"חדרי הניתוח פועלים אחר הצהריים 'על אש נמוכה'" | צילום: סורוקה

ידוע שתוחלת החיים בנגב נמוכה בשבע שנים מהממוצע במרכז הארץ. שאלנו את מנהל "סורוקה" היוצא מה עושים מבחינת בית החולים, כדי לשפר את הנתונים הללו: "תוחלת החיים אינה קשורה רק בשירות הרפואי, אבל בלי ספק הוא מרכיב משמעותי. אחת הסיבות היא החוסר היחסי של כוח אדם ומיטות לעומת המרכז. אנחנו מגדילים את כוח האדם ואת כמות המיטות ככל שאפשר. הנהלת ה'כללית' מייצגת את בית החולים מול משרדי הממשלה, כדי לוודא שאנו אכן זוכים לתקציבים הנדרשים, שיעזרו לנו להגדיל את כוח האדם ואת כמות המיטות".

בעבר, כשדובר על פתיחת בית חולים נוסף בבאר שבע, במסגרת החלטת ממשלה בנושא, הבעת התנגדות לחנוכת בית חולים שלא יהווה שלוחה של "סורוקה". מה עמדתך בעניין, ערב סיום תפקידך כמנהל בית החולים?

"ברור לי שיגיע השלב, שצריך יהיה להקים עוד בית חולים בנגב, מפני שבית החולים הזה לא יוכל לתת מענה לכמות האנשים שיתגוררו באזור בעוד 20 שנה. אולם, בטווח הנראה לעין, 'סורוקה' מסוגל לתת מענה הולם, אם השלטונות אכן מגבים את העניין עם התקציבים המתאימים. חשוב להבהיר, שאני לא נגד פתיחת בית חולים נוסף, אבל צריך להיערך בצורה נכונה לקראת העידן הזה, בניגוד למה שהיה עם פתיחת בית החולים החדש באשדוד".

 

מחויבות הצוות ב"צוק איתן"

לפי המסתמן, בית החולים השני אמור להיפתח בעוד כעשור בדרום מזרח באר שבע, בסמוך לצומת הכבישים 25 ו-40 (מחלף שרה). לדעת דודסון, "צומת להבים יכול היה להיות מיקום הרבה יותר נכון, בין השאר בגלל גידול האוכלוסייה. אפילו הצענו תוכנית של שלוחה של 'סורוקה' בצומת להבים, כשהאופציה הזו הייתה על הפרק. מעין חדר מיון קדמי, וכשיגיע היום שצריך לגבות את זה עם מחלקות אשפוז, אפשר לעשות את זה".

אפרופו גידול האוכלוסייה בנגב, בבית החולים נולדו ב-2017 כ-17 אלף תינוקות, מה שהופך את "סורוקה" למוביל בארץ בגזרה הזו. איך מתמודדים על העלייה המטאורית בכמות הלידות השנתית?

"אנחנו פותחים כאן מחלקת יולדות חמישית, ואני לא חושב שיש בישראל דבר כזה, כמו שיש אצלנו בבית החולים. להערכתי, תוך כשנתיים, נצטרך לפתוח מחלקה שישית. הממוצע לכל מנהל בית חולים הוא מחלקת יולדות אחת לקדנציה, כך שזה עוד סימן שאני צריך לסיים את תפקידי"…

אחד האתגרים הגדולים ביותר, במהלך הקדנציה של פרופ' דודסון כמנהל "סורוקה", היה תפקוד המוסד במהלך מבצע "צוק איתן", בקיץ 2014, שבו בית החולים היה צריך לתת מענה במשך קרוב לחודשיים, הן לאוכלוסיית הנגב האזרחית שהייתה תחת איום רקטות והן למקרים דחופים רבים של חיילים שנפגעו ברצועת עזה הצבאי, כל זאת כש"סורוקה" עצמו נמצא בטווח הטילים מהרצועה, וקיים חשש לנפילות בשטח בית החולים.

המנהל היוצא משחזר: "מרבית הפצועים הקשים של צה"ל עברו פה, מפני שאנו במרחק של שבע שמונה דקות טיסה של מסוק מעזה, ויכולים לתת מענה מיידי לכל סוג של פציעה. הנושא המרכזי, שאפיין אצלנו את 'צוק איתן', היה המחויבות של הצוות כאן; יש לנו אנשי צוות המתגוררים בעוטף עזה, ולמרות זאת לא החסירו אפילו משמרת אחת במהלך המבצע. היו אנשים, שלא זזו מבית החולים במשך 50 יום. הייתה פה מסירות אדירה של כל אנשי הצוות. חוץ מהתפקוד המקצועי כאן של כולם, שהיה יוצא מן הכלל, יש גם את האלמנט הרגשי; לא מעט מאנשי הצוות, היו להם ילדים, ששירתו ברצועה, ובכל מסוק שהגיע לכאן עם פצועים מעזה יכול היה להיות ילד של אחד מאנשי הצוות שלנו. הצלחנו להציל חיים פה במספר מקרים מדהימים. מה שעברנו כאן במהלך 'צוק איתן' ילווה אותי לכל החיים".

ביקור פצוע בצוק איתן. עם בנימין נתניהו

מה שעברנו כאן במהלך 'צוק איתן' ילווה אותי לכל החיים". עם ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך 'צוק איתן' | צילום: רחל דוד סורוקה

 

הראיון המלא בגיליון סוף השבוע המודפס של "שבע" (גיליון 2370)

כתבות נוספות במגזין

0

מפקד כלא נפחא, אסיר של החיים

גונדר משנה גבריאל מירלשווילי איבד לפני כ-7 שנים את אחיו מיכאל בתאונת פגע וברח. הנהג, שהורשע בהפקרתו היה שכן שלו לשעבר וישב 3.5 שנים בכלא > מאז נוספה לחייו של מירלשווילי מטרה נוספת מלבד השירות בשב"ס: להרתיע, לזעזע ולהעלות למודעות את המלחמה בתאונות הדרכים

מגזין21 בנובמבר 2019    10 דקות
0

בנעלי בית | מנהיג "מתוך הערכה"

לביא קייט, מנהל מעוף באר שבע ונגב מערבי, שהשבוע עורך את שבוע היזמות הבינלאומי

מגזין21 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה