באוגוסט האחרון הובהל לבית החולים "סורוקה" י', תושב בית שמש, מנהל בית ספר בשנות ה-30 לחייו ואב ל-7 ילדים, אחרי שנפצע אנושות בתאונת שרשרת שאירעה בסמוך לצומת שוקת. ל"שבע" נמסר, שהפצוע היה בדרכו לסדנה במדבר יחד עם אילן רני ז"ל (קואצ'ר ומאמן מנהלים) שנהרג באותה התאונה.

י' חולץ מהרכב, ופונה לחדר הטראומה ב"סורוקה", כאמור במצב אנוש, כשהוא סובל מפגיעה רב מערכתית ופציעה קשה באזור בית החזה. בשל דימום מאסיבי בבית החזה, הוא הובהל לחדר ניתוח, ונותח בידי צוותים רפואיים מהמחלקה לכירורגיית לב חזה. עקב חבלות קשות בריאותיו, פיתח י' אי ספיקה נשימתית קשה, הורדם, הונשם, וחובר למכשיר אקמו – מכונת לב ריאה המעניקה טיפול תומך חיים, ומיועדת למצבים של כשל קיצוני של מערכות הריאה, הלב או שניהם; מכשיר האקמו ממלא את תפקידם של הלב והריאות, והטיפול בו מיועד רק למי שנמצא בסכנה חמורה לחיים. השימוש באקמו לפצועי טראומה נדיר יחסית ואף מורכב עוד יותר ביחס למחלות אחרות, הפוגעות בריאות ובלב.

י' טופל במכשיר במשך כ-3 חודשים בידי צוות היחידה לטיפול נמרץ פנימי (מנהל היחידה פרופ' יניב אלמוג, ד"ר אורי גלנטה, ד"ר ליאור פוקס ורופאים נוספים ביחידה לטיפול נמרץ) עם צוות הסיעוד בראשותה של אילנה פוחיס. תחת הטיפול המסור הזה השתפר מצבו, הוא חזר להכרה, החל לנשום בכוחות עצמו, ואינו נזקק עוד לתמיכה במערכות החיוניות. באחרונה, שוחרר י' מבית החולים, והועבר לשיקום.

ד"ר גלנטה (רופא בכיר ביחידה): "הטיפול היה מורכב, מאתגר ונדיר יחסית. במשך זמן רב, נמנעו מלחבר פצועי טראומה למכשיר האקמו, שכן מטופלים אלה זקוקים לטיפול במדללי דם המגבירים את הסיכון לדימום, שהוא אחד הסיבוכים השכיחים בחולים אלה. מה עוד שפצועי  טראומה נזקקים פעמים רבות לניתוחים חוזרים, והניתוק מהמכשיר עשוי להיות בעייתי. במהלך אשפוזו הארוך, נוצר קשר מיוחד עם המשפחה: הוריו, אשתו וילדיו הקטנים. אני שמח על הזכות לטפל בפצוע כה מורכב, ולראות בכל פעם מחדש את ההתקדמות שלו ואת תהליך הריפוי שלא היה ברור אם יקרה על אף המאמץ, האמונה והטיפול המסור והצמוד והליווי הבלתי פוסק של כל הצוות ביחידה לטיפול נמרץ פנימי".

י' הודה בהתרגשות למציליו: "כשהתעוררתי, שמעתי מהוריי על כל מה שעברתי, על הטיפול המסור ללא ליאות שקיבלתי מהצוות. ואני מלא הודיה לקב"ה ששלח לי שליחים כל כך מיוחדים. אין לי מלים לתאר את המסירות הרבה שחווינו ביחידה. הצוות המסור תחת עינו הפקוחה של פרופ' אלמוג, עם הליווי הצמוד של ד"ר גלנטה, שהיה שם בשבילינו מהדקה הראשונה ועד לשחרור עם הרבה הבנה ותמיכה רגשית, במקביל למקצועיות רבה וכמובן לד"ר פוקס והצוות הסיעודי בניהולה של פוחיס, שלא חסכו מאיתנו את העזרה ותמיכה במשך 101 ימי שהותנו בבית החולים. על כל זה אנחנו מודים לקב"ה על כל החסד שעשה איתנו באמצעות שליחיו הנאמנים".