יוסי בהלקר, שופט כדורגל ואב ל-2 מבאר שבע, הוא המטופל ה-100 אלף של "טיפה למחקר", בנק הדגימות הביולוגיות הראשון בישראל. ל"שבע" נמסר, שחשיבותו של "טיפה למחקר" היא בקידום השלב הבא ברפואה: תרופות מותאמות אישית על סמך ה-ד.נ.א של המטופל, זיהוי סיכון למחלות ומניעת המחלה עוד לפני התפרצותה.

עתיד הרפואה טמון ברפואה מותאמת אישית, הנשענת על הפרופיל הגנטי של האדם, מצבו הבריאותי העכשווי ואורח חייו. מיפוי 3 הרכיבים הללו אצל כל אדם יוכל להוביל לטיפול רפואי מיטבי וליצירת המלצות רפואיות אישיות לשמירה על בריאותו. כדי שהדבר יתאפשר, יש צורך בביצוע מחקרים שירחיבו את הידע, ובסופו של דבר יאפשרו לפתח כלים ממשיים ליישום רפואה חדשנית מותאמת אישית.

מכון "קאהן-סגול-מכבי" למחקר וחדשנות הקים את מיזם "טיפה למחקר" TM, אותו יזמה פרופ' ורדה שלו (מנהלת הפיתוח והמחקר ב"מכבי"), והמנוהל בידי דניאלה בלר. עיקרו של הפרויקט ביצירת תשתית של דגימות ביולוגיות (דם, שתן ועוד) שמונגש לחוקרים מהארץ והעולם כדי שיוכלו לבצע מחקרים בתחום הרפואה המותאמת אישית.

המידע הדיגיטלי העשיר הקיים במערכת הבריאות הישראלית, הן בקופות בחולים והן בבתי החולים, מהווה כר פורה למחקרים רבים, אך חסר בו מידע גנטי וביולוגי, שמתווספים מהקמת "ביו-בנק". למעשה, עד דצמבר 2017 לא היה בישראל "ביו-בנק" מבוסס אוכלוסייה, וזו המטרה ששם לעצמו מכון המחקר של "מכבי שירותי בריאות" בהקמת" טיפה למחקר "TM. מכון המחקר של "מכבי" פעיל בארגוני מחקר עולמיים בתחום האפידמיולוגיה, ושותף לעשרות פרסומים מדעיים מדי שנה.

המידע הרפואי בקופה הוא עשיר וחי, בהיותו צמוד למידע שבתיק הרפואי, ומכאן ערכו המחקרי. האפשרות להוסיף מידע ביולוגי וגנטי להיסטוריה הרפואית העשירה והעדכנית שב"מכבי" במטרה לתרום לקידום מעמדה של ישראל בחזית המחקר הרפואי בעולם הניעה את ההחלטה להקים בקופה "ביו-בנק" מבוסס אוכלוסייה. הכוונה ב"מבוסס אוכלוסייה" היא שלמעט הדרישה של היות האדם בגיר ומסוגל לתת הסכמה מדעת, כל אדם מוזמן לקחת חלק, ולתרום דגימות ללא קשר למצבו הרפואי.

צילום: יח"צ "מכבי"

הקמה ותחזוקה של "ביו-בנק" דורשים משאבים רבים; עד היום, מימן מכון המחקר של "מכבי" בעצמו את תהליך הקמת ה"ביו-בנק" ללא כל מקור תקציבי פנים או חוץ ארגוני. הקופה כארגון תמכה אומנם במיזם במתן גישה לתשתיות קיימות ב"מכבי" (כמו תשתיות לאיסוף ושינוע דגימות מכל הארץ), אבל ללא מימון כספי ישיר. על אף היעדר התקציב, היה תהליך הקמת ה"ביו-בנק" מהיר ביותר, ובטרם חלפו שנתיים, התשתיות הנדרשות היו מוכנות, המיזם קיבל את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, והמטופל הראשון חתם על טופס הסכמה מדעת, והצטרף ל"ביו-בנק".

במסגרת המיזם מתחייבים אנשי "מכבי" לחזור למטופלי הקופה, עם תגליות גנטיות על מחלות אם יתגלו כאלה. בעקבות ההצלחה הכבירה של המיזם, יצאו מחקרים ראשוניים לדרך במגוון תחומים, ביניהם חקר התאמת טיפולי סרטן ומחקר למניעת עמידות לאנטיביוטיקה.

ראש מחוז דרום ב"מכבי" קרן שכטר אזולאי, הגיעה למעמד המטופל ה-100 אלף, וסיפרה לבהלקר מדוע היא עצמה גם הצטרפה למאגר: "ראשית, מדובר בתרומה לכל דבר. ושנית, אם יגלו בעתיד שאנחנו נושאים גן של מחלה שיש לה פיתרון, אז יפנו אלינו, ויצילו אותנו בטרם נחלה במחלה; לשם הולכת הרפואה. היום, נותנים לנו כדור, ולא יודעים אם זה יעזור. הרפואה העתידית הולכת למקום שבו המטופל יקבל תרופות מותאמות לד.נ.א  שלו ספציפית. כבר כיום, אנו יודעים בחלק מהמחלות שאם מטופל נושא גן מסוים, יש לו סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה כזו או אחרת, ואפשר לתת לו טיפול מנע למחלה, עוד לפני שהמטופל בכלל חולה בה. ההצטרפות שלך היום ל'ביו-בנק' בעצם מגדילה את הסיכוי לטפל בך אישית טוב יותר, וגם לעזור לאחרים. אז שאפו יוסי, על ההתנדבות".

והמטופל הנרגש עצמו סיכם: "אני אוהב לעזור לאנשים בחיי היומיום שלי, אז המחשבה שהתרומה שלי עשויה להציל מישהו בעתיד, זו הרגשה נפלאה. מרגש לדעת שאולי בעתיד בזכות הדגימה שנתתי, מישהו יינצל".