מחקר חדש של בית החולים "סורוקה" ואוניברסיטת בן גוריון מצא שעלייה בסיבוכי היריון ובעיקר לידות מוקדמות בקרב נשים שהרו עם התקן תוך רחמי, אך ללא עלייה בשיעור התחלואה הנוירולוגית ארוכת הטווח לילוד.

ל"שבע" נמסר, שהתקן תוך רחמי הינו אחד מאמצעי המניעה ההפיכים הנפוץ ביותר בעולם, ונמצא בשימוש אצל 23 אחוזים מהנשים המשתמשות באמצעי מניעה. ההתקן ממוקם בחלל הרחם, ובתגובה לנוכחות זו מפריש הרחם חומרים המפריעים לתנועת הזרע ומעברו דרך הרחם, וכך מונעים הפריה. זהו אמצעי מניעה הפיך, כלומר ניתן להוציאו ולהפסיק את פעולתו בכל עת ללא פגיעה בפוריות.

יתרונותיו של ההתקן התוך רחמי הם יעילותו הגבוהה במניעת הריון, לצד התאמתו לנשים בין לידות, נשים מעשנות או נשים שאין באפשרותן ליטול גלולות (כמו נשים עם נטייה לקרישיות יתר). בשנים האחרונות, קיימת נטייה להציע אמצעי יעיל זה גם לנערות שטרם הרו. ההתקן נחשב כאמצעי מניעה נוח לשימוש, ובטיחותו מבחינת מניעת היריון משתווה לבטיחות אמצעי מניעה שאינם הפיכים, כגון קשירת חצוצרות. למרות שהתקן תוך רחמי נחשב לאחד מאמצעי המניעה הבטוחים ביותר, בטיחותו אינה מגיעה ל-100 אחוזים, וישנם כישלונות שתוצאתם היא היריון.

המחקר שפורסם באחרונה בעיתון המוביל בתחום CONTRACEPTION בחן תוצאות היריונות בקרב אותן נשים שהרו חרף נוכחות ההתקן, ובדק האם יש הבדל בין נשים שההתקן התוך רחמי הוצא מגופן לאחר שהוכח היריון או שהושאר בחלל הרחם לאורך ההיריון. במחקר גם נבחנה התחלואה הנוירו-התפתחותית ארוכת הטווח של הילודים של אותן נשים שהרו תחת שימוש בהתקן, עד גיל 18.

צוות החוקרים כלל את ד"ר גלי פריאנטה ממחלקת נשים ב' ב"סורוקה", פרופ' אייל שיינר (מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' בבית החולים) וד"ר תמר וינשטוק מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטה.

פרופ' אייל שיינר. "החלטה מושכלת" | צילום: רחל דוד, "סורוקה"

המחקר מצא שבהיריונות תחת התקן ישנה עלייה בסיבוכים, ביניהם הפרדות שיליה, זיהום תוך רחמי ובמיוחד עלייה בשעורי הלידות המוקדמות. סיבוכים נראו ב-2 הזרועות, גם בקרב נשים להן הוצא ההתקן התוך רחמי לאחר אישור ההיריון וגם בקבוצת הנשים שההתקן נותר בחלל הרחם שלהן לאורך כל ההיריון. בניגוד לתוצאות הלידה קצרות הטווח ולמרות עלייה ניכרת בשיעור הלידות המוקדמות, לא נצפתה עלייה בשיעור התחלואה הנוירו-התפתחותית של הילדים, גם במעקב ארוך טווח עד גיל 18.

פרופ' שיינר: "המחקר מראה עלייה בשיעור סיבוכי ההיריון בקרב נשים שהרו תחת התקן תוך רחמי. יחד עם זאת, יש לזכור שרוב ההיריונות יהיו דווקא ללא כל סיבוכים, ולמעשה גיל ההיריון הממוצע של אותן נשים היה 38 שבועות (דהיינו, תקין לחלוטין), ולכן יש לקבל החלטה מושכלת לגבי ניהול היריון עם התקן, יחד עם רופא הנשים. תוצאות המחקר לא הראו יתרון לגבי ניהול ההיריון מבחינת השארת או הוצאת ההתקן התוך רחמי, ובהתאם ההחלטה האם עדיף להשאיר את ההתקן בחלל הרחם או להוציאו. כאשר אובחן היריון, ייבחן המקרה באופן פרטני בידי רופא הנשים".