בריאות

רופאים מ"סורוקה" שותפים בהפחתת התמותה של תינוקות בגאנה

בריאות21 באוגוסט 2019    3 דקות
0

צוות רפואי מהפגייה בבית החולים לוקח חלק בפרויקט המיוחד כחלק משיתוף פעולה של ישראל עם מדינות מתפתחות

רופאים מ"סורוקה" שותפים בהפחתת התמותה של תינוקות בגאנה
גם דור ההמשך במשלחת השנה. אבוחצירה מדריכה את הצוותים בהנשמה בלתי חודרנית בפג | צילום: באדיבות בית החולים "סורוקה"

בית החולים "סורוקה" ממשיך בפעילותו זה כעשור להדרכת צוותים רפואיים וסיעודיים בגאנה. ל"שבע" נמסר, שתמותת התינוקות בארצות אפריקה גבוהה פי 10 מזו שבארצות מפותחות כמו ישראל. ב-2006 הוחלט במשרד לשיתוף פעולה בינלאומי של משרד החוץ (מש"ב) למקד את הסיוע לגאנה בהפחתה של תמותת התינוקות הגבוהה. מש"ב ביקשו מפרופ' מיקי קרפלוס, שהיה מנהל הפגייה ב"סורוקה" והקים את השירות הניאו-נטלי של בית החולים, לקחת על עצמו את הפרויקט.

בזכות הניסיון שצבר פרופ' קרפלוס בהודו ובאפריקה, הוא פיתח גישה המבוססת על שימוש בטכנולוגיות פשוטות ויעילות לטיפול בפגים וביילודים חולים, ומאפשרת הורדה משמעותית של התמותה והתחלואה הניאו-נטלית בארצות דלות באמצעים. הגישה עומדת בקנה אחד עם ההמלצות של ארגון הבריאות העולמי. מזה כעשור, יוצאת משלחת של צוותים רפואיים וסיעודיים מהמחלקה בבית החולים אחת לשנה לעיר קומאסי שבגאנה, כדי להדריך ולקדם את הגישה המיוחדת שפותחה ב"סורוקה". במהלך השנה נערכים מפגשי וידאו וייעוצים באמצעות הרשת.

בעשור האחרון הוקמו בקומאסי בסיוע מש"ב 2 יחידות ניאו-נטליות שמבוססות על הגישה שפותחה בבית החולים. ביחידות אלה אין אינקובטורים, והאם מטפלת בפג בשיטת ה"קנגורו"; אחרי הלידה היא נשארת עם התינוק, ודואגת לכל צרכיו כשהוא מוצמד לחזה שלה כמעט 24/7, וניזון מחלב אם בלבד. הצוותים המקומיים הוכשרו בנושאים כמו החייאה, שמירה על חום גוף, טיפול בזיהומים ומניעתם ומתן מענה למחלת הצהבת.

השנה יצאו במסגרת המשלחת השנתית גם ד"ר אגי גולן (מנהלת מחלקת ילודים ופגים ב"סורוקה") וד"ר אילון שני (רופא בכיר במחלקה), שהם בין הרופאים הראשונים שהצטרפו לפרויקט. זו הפעם השביעית שהם חוזרים לאותן יחידות במטרה לייצר מודל יציב ומצליח. הצוות הגדולה במיוחד כלל את דור ההמשך: אבישג אבוחצירה (אחות מדריכה בפגייה), ד"ר יעקב אבן צור (מתמחה במרכז סבן לרפואת ילדים), ד"ר נועם שרטר (סטז'רית בחטיבת הילדים) ודנה כהן (סטודנטית לרפואה העושה עבודת מחקר בעניין).

יציאת המשלחת הוקדשה הפעם לשדרוג היחידות באמצעות הכנסת תמיכה נשימתית בעזרת מכשור מיוחד מציל חיים שיוצר לחץ חיובי בריאות, ומסייע לתינוקות הסובלים ממצוקה נשימתית בינונית עד קשה שעד עכשיו לא היה להם מענה. הצוות המקומי קיבל בהתלהבות את המכשור החדש שמותאם במיוחד לארצות מתפתחות, והשימוש בו נחל הצלחה כבר בימים הראשונים.

מאז שהוקמו היחידות הניאו-נטליות בבתי חולים בגאנה, טופלו בהן יותר מ-1,500 פגים בשנה. הן מהוות דוגמה, והמודל משוכפל כיום ביחידות אחרות ברחבי המדינה האפריקאית. חלק משמעותי מהצלחת הפרויקט טמון בהמשך הפעילות וחיזוק שיתוף הפעולה עם הצוותים המקומיים והטמעת תהליכים שונים ומגוונים בהתאם לנדרש.

ד"ר גולן: "זה סיפוק עצום לחוות את ההתפתחות של הפרויקט במשך עשור, ולהביא מהניסיון שצברתי לאורך שנים בפגיה ב'סורוקה'. הגישה שלנו מותאמת, מתפתחת ומתקדמת בהתאם לאפשרויות המקומיות, כשמציאת פיתרונות יצירתיים היא שם המשחק. בכל יציאה למשלחת, אני מרגישה עשייה גדולה המבוצעת בצעדים קטנים. הלמידה בפרויקט היא הדדית לגמרי, ומעצימה באופן אישי ומקצועי. האתגר המקצועי גדול, והחוויה של מפגש תרבותי אחר מביאה התרגשות בכל פעם מחדש".

ד"ר שני: "השתתפותי בפרויקט ויציאתי למשלחת מרגשות אותי בכל פעם מחדש, וגורמות לי הנאה עצומה, בעיקר בגלל שיתוף הפעולה עם הצוותים המקומיים. בכל פעם מצליחים להתגבר על הפער שבין הידע הקיים לבין היכולות, ולהראות שלמרות המחסור ניתן לעשות הרבה. העובדה שאנו מצליחים לגייס את הנהלות בתי החולים בקומאסי שהשקיעו בשיפוץ הפגיות ואת משרד החוץ והשגרירות שלנו להקצות משאבים ולסייע לפרויקט משמעותית ביותר להצלחתו".

כתבות נוספות בבריאות

0

מחדשים את מחלקת יולדות ד' ב"סורוקה"

ערב ההתרמה השנתי של בית החולים יוקדש ב-19.12 לשיפור חזות המחלקה

בריאות17 בנובמבר 2019    דקה אחת
0

מחקר גילה: מדוע מתרחש פרפור פרוזדורים בלילה?

30 אחוזים מאירועי פרפור הפרוזדורים הם ליליים. במחקר גנטי הראו מדענים מאוניברסיטת בן גוריון ששינוי בפעילות תעלה בלב הפעילה יותר בלילות מגבירה את הסיכוי להופעת הפרעת קצב הלב בשעות הלילה. המחקר מהווה בסיס לפיתוח טיפולים חדשניים עבור חולי לב

בריאות17 בנובמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה