רכילות ולילה

“אני קובע את הדרך, הוא קובע את הקצב”

רכילות ולילה22 בדצמבר 2021    5 דקות
0

דיג'יי מור אברהמי היה צריך את "ברייק הקורונה" כמו אוויר לנשימה. בזמן שהמסיבות נסגרו, הוא עשה מוזיקה, והרבה, התחבר לבורא עולם, והוליד פרויקטים חדשים, בתקווה שהעולם יחזור לשגרה מלאה

“אני קובע את הדרך, הוא קובע את הקצב”
צילום: עידן חורטה

אם אתם מגדירים את עצמכם כבליינים, או אפילו אם ביליתם פעם אחת במועדון “הפורום” בבאר שבע, אתם ודאי מכירים את שמו של דיג’יי מור אברהמי (34) שנמצא כבר 18 שנה בתחום המוזיקה, ויותר מ-16 שנה יוצר מוזיקת האוס: “התחלתי במועדון הפורום”, מספר אברהמי. “הייתי הרבה שנים שם עד שלפני ארבע שנים עזבתי לדרך משלי. מובן שתוך כדי הייתי מנגן בחתונות ואירועים, ויש לי גם חברת אירועים משלי עם צוות של שבעה עובדים שכולם נותנים בראש. בגדול, אני חושב שאפשר לחלק את מור אברהמי לכמה חלקים: יש את מור של האירועים, מור של המסיבות בארץ וחו”ל ושני פרויקטים שונים שלי, אחד כמור אברהמי והשני תחת הלייבל ALOM , אבל בסוף, הכל סובב סביב המוזיקה”.

צילום: אלכס פומנקו

אברהמי כאמור, נחשף למוזיקה כבר בגיל 15: “בגיל 19, הופעתי פעם ראשונה בברזיל, בסאו פאולו במועדון ששבועיים לפני כן הופיע שם עופר ניסים. תוך כדי הצבא, כשהיה יותר מורכב לטוס, קיבלתי את כל האישורים, וטסתי להופעות. הבנתי שזה הדבר שאני רוצה לעשות, ומאז השמיים הם הגבול. מאז, אני במסע שלם של יצירה, הפקות מוזיקה ומסיבות בכל העולם. לא מזמן, חזרתי מצרפת וגרמניה”.

כאמור, תחת אברהמי ישנם כמה פרויקטים מוזיקליים, שונים זה מזה: “הפרויקט הראשון שלי זה עם שם הבמה ‘מור אברהמי’. זה פרויקט שאני רץ איתו והניב הרבה שיתופי פעולה עם אמנים מובילים, כמו עידן חביב, מורן אהרוני, דקלה ולהקת ‘שלווה’. רמיקסים רשמיים שעשיתי לעומר אדם, ועדן בן זקן לצד ינון יהל שהוא גם מפיק מוערך וגם מנטור בשבילי”.

הפרויקט השני, איתו עשה השקה ב”זאפה” בבאר שבע לפני כחודש, הוא ALOM: “זה פרויקט שנולד תוך כדי הקורונה, שמבחינתי אני מחבק את התקופה הזו. היום, אנחנו מעריכים את השקט הזה, עם כל העומס. לא היה לי לחץ. לא הייתה עבודה. ומבחינתי יכולתי להתרכז בעצמי. השקתי אולפן חדש שלושה חודשים לפני שפרצה הקורונה. ואז אני נכנס למקום שלי לצד התמונות של המסיבות עם האלפים. ואתה אומר: ‘זה לא אמיתי שפעם חגגנו עם כל כך הרבה אנשים'”.

אז מה עושים בתקופה שבה מסיבות נראות כמו חלום רחוק?

“עשיתי הרבה מוזיקה. התקרבתי לבורא עולם. ועשיתי שינוי פנימי, עצמי ורוחני. היום, אני חושב שכל אחד צריך אמונה לאחוז בה. משם גם הגיע השם ‘מולה’, שזה מול השם, וזה גם כינוי שהדביקו לי חברי ילדות. ומי יודע, אולי זה גורל”. והוא ממשיך: “‘אלום’ זה פרויקט של יותר האוס מלודי וטכנו פרוגרסיבי. והוא נולד בגלל שאין הופעות בחו”ל. פעם הייתי מגיע לארבע הופעות בחודש בעולם. הייתי אמור להיות עם הפרויקט בבנגקוק, וושינגטון, פריז וברצלונה, שבוע אחרי שבוע. וזה הפסיק. אז אתה מבין שחו”ל זה נחמד, אבל פה נמצאת הפרנסה. בתור אמן, אמרתי שאעשה עוד פרויקט. וככה נולד הלייבל ALOM, שאם קוראים אותו הפוך, זה ‘מולה’. זה אול אוף מיוזיק. לפני חודשיים, עשיתי מסיבה ראשונה, הפקת יום הולדת ב’זאפה’, עם אשר סוויסה וג’וזי. זה היה אירוע גדול, והייתה השקה מדהימה. אני עושה את המסיבות שלי עם תובנות שמעליי יש רק אחד. זה מכתיב את הקצב מבחינתי. אני מכתיב את הדרך. המסיבה הבאה ב-30.12 גם תהיה ב’זאפה’ בבאר שבע. וזה יהיה אירוע יותר גדול עם אמנים מחו”ל, מגרמניה ואיטליה, אירוע גדול. שם ישמעו את ‘מולה’. וזה רק יחזק את הפרויקט הזה שעדיין לא יצא לחו”ל”.

צילום: עידן חורטה

אברהמי, שכאמור עושה מוזיקת האוס כבר לא מעט שנים, מביא את הוויב גם ל-ALOM: “הקהל מתחבר מאוד לטכנו היום. בי פי אם נמוך. סאונד יותר אגרסיבי, סאונדים יותר מתכתיים. זה הסאונד שהולך לשם. האוס זה 128 בי פי אם. פה אני עושה 122-123, יותר נמוך. מה שמיוחד בטכנו זה שיש המון סבלנות במוזיקה; אתה יכול לרקוד שעות, כי זה סאונד מלטף והרבה יותר רגוע”.

וחזרת לא מזמן מאירופה, רגע לפני ההגבלות שם. איך הייתה התחושה לנגן בחו”ל, אחרי כל כך הרבה זמן?

“זו הייתה תחושה מטורפת. שם באמת הבנתי שאני במגמת עלייה, כי ראיתי את הקהל בטירוף; המקום היה סולד-אאוט. לא היה במסיבה בפריז מקום לזוז. ראיתי את האהבה של הקהל. ראיתי שיש בחו”ל דיבור עליי. ובאו גם מישראל. עכשיו פריז נסגרת. גרמניה נסגרת. וזה בא בדיוק בזמן. עכשיו שוב נצטרך לחכות. הייתי צריך את זה כדי לדעת מה הסטטוס שלי, איך הקהל מגיב לכל המוזיקה שאתה עושה. וזה נתן תחושה טובה. חו”ל זה סרט אחר; אתה מרגיש וויבים טובים בחו”ל, מקום חדש, פרצופים חדשים, מנטליות שונה לגמרי. היה מדהים לגמרי. בעתיד, אמורות להיות מסיבות גם בבלגיה, סן פרנסיסקו וברצלונה, אבל מי יודע, בסוף, אין כמו בארץ”.

צילום: עדן זמר

כתבות נוספות ברכילות ולילה

0

הבר של קורל

עד לפני שנתיים קורל פרקר מוסקוביץ הייתה במסלול אחד בחיים. אלא שאז הגיעה הקורונה והיא הלכה בעקבות האהבה לספורט

רכילות ולילה27 בינואר 2022    דקה אחת
0

שיחות על הבר

רכילות ולילה25 בינואר 2022    דקה אחת

כתיבת תגובה