משרד הבריאות הזכיר פעם אחר פעם כי חג הפורים היה מחולל ההדבקה הגדול בישראל. אלפי צעירים חגגו במסיבות שונות וכתוצאה מכך נדבקו או הדביקו אחרים. ימים אחדים אחרי זה, מדינת ישראל עברה להדממה ומקומות הבילוי סגרו את שעריהן. הדיג'אים קיפלו את הקונסולות, הברמנים ארזו את הכוסות, מנהלי השיווק הפסיקו לחשוב על דרכים יצירתיות למשוך בליינים וחיי הלילה נכנסו לשינה עמוקה. מי בכלל זוכר שבבאר שבע היתה אמורה להתקיים מסיבת רחוב גדולה.

דין הררי, מנהל השיווק במועדון הברקה נזכר במסיבות האחרונות של מועדון הברקה, לפחות לרגע זה, "המסיבה האחרונה שלנו הייתה ב10.3. היו בעצם שתי מסיבות. מסיבת היפ הופ בצהריים ומסיבת סטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון בערב. היתה אמורה להיות כמובן גם מסיבת רחוב וביטלנו אותה. במסיבת רחוב היה מותר עד 5000 איש אבל החלטנו שהבריאות של כולם יותר חשובה ממסיבה כזו או אחרת".

באחת ממסיבות הפורים של מועדון הברקה בילתה גם צעירה שגילתה מאוחר יותר כי חלתה בקורונה וכתוצאה מכך מאות הבליינים והעובדים באותו הערב נכנסו לבידוד, "יום לפני המסיבות האחרונות היתה לנו מסיבת סטודנטים של כל אגודות הסטודנטים  מישהי במסיבה היתה חולה בקורונה והוצאנו הודעה לכל הבליינים והעובדים שייכנסו לבידוד. זה כבר היה אחרי שסגרנו את המועדון בגלל ההנחיות. אגב, באותה מסיבה היינו אמורים לארח את סטטיק ובן אל, אבל בגלל שהם חזרו מארצות הברית היו צריכים להיכנס לבידוד ואז מרגי הופיע. תודה לאל שאף אחד לא נדבק במסיבה הזו".

מסיבת פורים בברקה. צילום: בן גבאי

אנחנו נהיה האחרונים לפתוח

בסוף השבוע שלאחר פורים כבר לא היו לא  במועדון בגלל האיסור על התקהלות, "באותו סופ"ש כבר היו מסיבות והאמת היא שלא חשבתי שזה יימשך עד עכשיו. אבל אתה מבין לאט לאט שזה יימשך תקופה ארוכה. אני חושב שבכל מה שקשור לתרבות ופנאי, אנחנו נהיה האחרונים שנצא מזה. אצלנו לא עושים מזה ביג דיל, אבל ראיתי כתבה שהראו את הסאן הבריטי שפרסם כתבה על עמוד שלם שהברים יישארו שם סגורים, בקטן ציינו את מספר המתים, זה בא להראות לך כמה חיי לילה חשובים במקומות אחרים. אין ספ' שחיי אדם חשובים יותר".

כדי למלא את החלל ואת החסר, החליטו במועדון הברקה לצאת בפרויקט מוזיקלי שבו הרזידנטים של המועדון ודיג'אים אורחים מעלים סטים שלהם ומשתפים לקהל הבליינים, "זה פרויקט מגניב אחד שעשינו. עשינו מסיבת זום של ליין הסטודנטים ברביעי. דיג'יי גילי קנטי ניגן מהבית, והצטרפו כל הזמן סטודנטים, חלקם אפילו לא מבאר שבע, למסיבה. זה היה ממש אחלה. עשינו מסיבה נוספת בעצמאות, ועוד מסיבה במסגרת ליין האפטרים שלנו בשישי.

ומה לגבי הנזק הכלכלי?

זה נזק גדול. אין ספק בכלל. זה התחיל מביטול מסיבת הרחוב. וסופ"שים שלמים שמתבטלים. אני ברמה האישית מקווה שישמעו את הזעקה של העצמאים. בכל מה שקשור לתרבות ופנאי אני מאוד חושש שלא הרבה ישרדו את זה. אתה לא יודע מתי זה ייגמר ולאן זה לוקח אותך. להערכתי, אנחנו נהיה האחרונים לצאת לשגרה ומי יודע מתי".

דין הררי. צילום: בן גבאי

גם בבר האחדשר'ה עוד ניסו לשדר עסקים כרגיל בסופי השבוע של לאחר מסיבת פורים. שם עוד הצליחו להפעיל את הבר בהתאם להנחיות אבל גם שם הבינו שאלה יהיו כנראה המסיבות האחרונות לאותה התקופה, "עשינו מסיבות בחמישי שישי ושבת שאחרי פורים. בכל ערב היו פחות ופחות אנשים במוצ"ש כבר כמעט ולא הגיעו, בגלל כל הדיווחים פחדו. אני בפן האישי לא האמנתי שזה יגיע להחמרה כזו שתביא אותנו למצב שנהיה סגורים לכמה חודשים, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כזה עצום. עברנו כבר מבצעים צבאיים אבל זה לא אותו דבר. שם זה היה בין שבוע לחמישה שבועות כמו בצוק איתן אבל ידעת שזה ייגמר בסופו של דבר, שיהיה איזשהו מנגנון פיצוי. זה לא דומה לכלום הפעם. זה הרבה יותר קיצוני".

 נזקים אסטרונומיים

אבנעים הוא בעלים של שלושה עסקים בתחום חיי הלילה, בר האחדשר'ה, החמש והברשוק 13, הוא מספר על נזקים גדולים מאוד, "הנזקים הכלכליים הם אסטרונומים. כשדיברו איתי בבנק לראות איך אני נערך, התחלתי לחשב וזה הגיע לסכומים שלא דמיינתי  שיגיעו לסכומים כאלה גבוהים. מה שקרה זה שזה הגיע בדיוק בפורים. כבר אז אנשים הגיעו פחות למסיבות פורים, בטח למסיבות שאחרי. כל בעל עסק יודע שפורים זו התקופה שבונים עליה וחיים עליה, נערכים בתזרים להשקעות עתידיות לפי התקופה הזו, אתה יכול לשלם תשלומים יותר גבוהים כי אתה יודע שהמחזור יהיה גבוה יותר מחודשים אחרים. אתה בונה על הכסף הזה ופתאום הוא לא מגיע. סופ"ש אחרי מגיעה עוד פגיעה ואז סגירה. ככה שהפגיעה היא עצומה".

אבנעים נמצא בכל לילה באחד העסקים האחרים, וכך יצא שפתאום כל שגרת יומו התהפכה, "אני נמצא בכל ערב באחד העסקים. גם לפני העסקים, תמיד עבדתי בלילות וזו בעצם פעם ראשונה בחיים שאני בחופש כל כך ארוך ומחוסר עבודה. אני מנסה להעסיק את עצמי, מנסה לעשות שדרוגים ושיפורים לעסקים. בשבילי זו סיטואציה מאוד קשה".

אבנעים. צילום: עדן זמר

גם אבנעים יודע שחיי הלילה יהיו האחרונים לחזור לשגרה, "זה ברור שאנחנו נהיה אחרונים. אני כרגע נערך ליוני, יולי. אחרינו יחזרו אולי רק הטיסות לחול. גם אנחנו וגם אולמות השמחה נחזור אחרונים לשגרה ויודעים שזה יהיה עוד ארוך".

מסיבת פורים ב11. צילום: עדן זמר

למה אתה הכי מתגעגע?

"אני הכי מתגעגע לאנשים, לאווירה. כשאתה נמצא כל יום בחיי הלילה אנשים מדברים איתך כל רגע, מבקשים ממך דברים, נוגעים בך. בשגרה זה לפעמים קצת משגע אותך אבל בתכלס לזה אני הכי מתגעגע עכשיו".

דיג'יי שלומי כהן, שבימים כתיקונם נמצא על כל עמדה אפשרית, מצא את עצמו פתאום יושב בבית. אז הוא עשה מסיבה מהמרפסת, והיה על המשאית שעשתה שמח ביום העצמאות בבאר שבע, אבל העמדה, האווירה, האנרגיות והאפילו המפיות היו חסרים, "זה פשוט היה חסר, המסיבה, האנשים. הכל היה חסר. אז החלטנו לעשות שתי מסיבות כאילו הן באמת מתקיימות רק בלי האנשים. זה התחיל בליין שני הישראלי בחמש. הליין הכי חזק שתמיד כיף לנגן בו. עשיתי סט של 45 דקות עם כל הלהיטים הכי גדולים שמתנגנים במסיבות. זו היתה מסיבה מזוקקת של 45 דקות כולל טקס המפיות באוויר המסורתי. ככה בשביל האווירה. אותו הדבר עשינו בליין מוצ"ש ב11, גם סט של 45 דקות עם כל הלהיטים של הליין החזק שם".

דיג'יי שלומי כהן מנסה לשחזר את האווירה. צילום: עדן זמר

גם במועדון הפורום סופרים חודשיים ללא מסיבות ולא רואים את האור בקצה המנהרה. דן לייבל, מנכ"ל המועדון ואחד מאנשי הלילה הוותיקים בעיר עם 20 שנה בפורום, לא זוכר תקופה כזו, "אני עובד 22 שנה ברוטו ו-20 שנה נטו, ואני לא זוכר תקופה כזו, תקופה שבבת אחת, בבום, כולם יוצאים לחל"ת, סוגרים את השערים ולא יודעים מה יקרה", הוא אומר.

בפורום עוד חגגו את מסיבות פורים ממש בזמן שהנחיות משרד הבריאות אסרו על התקהלויות, "כבר בסופ"ש שלפני פורים חווינו ירידה. היה לחץ ואנשים לא ידעו מה זה קורונה והעדיפו לא לצאת" הוא אומר, "היו לנו כמה מסיבות כולל מסיבת סטודנטים גדולה בפורים. הרבה לא הגיעו כי חששו, זה בלי קשר להנחיות שיצאו . ברביעי כבר יצאה ההנחיה שאסרה התקהלויות בכלל וכולם יצאו לחלת. אני לא חושב שמישהו בעולם צפה את זה. אני לא הבנתי מה כולם רוצים, אני גם עכשיו לא כל כך מבין. כל מי שבא לבלות לא הבין את המשמעות של זה. אני כן יכול להגיד שעד שלא אסרו על המסיבות, ועד שלא אמרו שאי אפשר לחגוג, כל מי שהגיע למסיבה הגיע לקרחנה".

איך התחושות לראות את דלתות המועדון נסגרות?

"לקח לי עשרה ימים להבין מה קורה פה. צריכים להבין שפורים זה פיק, החג הכי שמח בשנה והוא נפגע. אחרי זה את פסח, חג החירות, חגגנו סגורים בבית ופתאום בעצמאות, נפל עליי בבום, שגם את עצמאות אנחנו חוגגים בבית. אני יכול להגיד שהיתה בעיקר המון אי וודאות. אנשים כמוני ועוד הרבה יצאו לחל"ת, הביטחון התערער, החרדות גברו. לאף אחד אין תשובות. השבועיים הראשונים היו הכי קשים לעובדים אי פעם".

ידענו מבצעים צבאיים ומלחמות, הרגשתם שזה שונה?

"חד משמעית. מכבים עלייך את האור. עברתי 3 מלחמות בפורום ב-10 שנים, אין מה להשוות את ההרגשה בכל האירועים האלו למה שיש בקורונה. אני לא יכול להגיד שזה פי 2 או 3 כי אין מה להשוות. במלחמה אתה מפחד, אתה יושב במרחב המוגן אבל יודע שמתישהו תחזור. היום יש תרחיש פסימי אבל גם ריאלי שלא נחזור לפעילות עוד שנה. זה מכת מוות".

כאמור, לייבל הוא טוטאלי והוא אחד מסמלי מועדון הפורום. הוא היה שם בכל התקופות, בכל המסיבות והפיקים ובמקום לעבוד כל יום, כל היום, הוא מוצא את עצמו יושב בבית, "אני ספציפית זה מקרה קיצון, אני פה 20 שנה. כל יום, לפעמים פעמיים ביום. בהתחלה הייתי בשוק ולא תפקדתי, יש לך כאילו המון זמן אבל לא הספקתי לעשות כלום. זו היתה אנרכיה, אנדרלמוסיה. לפני שלושה שבועות החלטתי שאני חוזר לעבוד בלי כסף וזה עשה לי טוב, מאז אני מעסיק את עצמי".

בחודש האחרון הפיקו במועדון הפורום כמה מסיבות גרנדיוזיות. זה התחיל עם מסיבה עם כל הרזידנטים של המועדון שהועברה בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלהם. לאחר מכן מסיבה גדולה נוספת, הפעם בשיתוף אתר מאקו עם שמות כמו דיג'יי סמיילי, תומר מייזנר, איתי גאלו, בלסטויז ודיג'יי אלירן אוסדון והשיא הגיע בערב יום העצמאות עם שמות מכל העולם ביניהם אינפקטד משרום, "תכלס נשבר לנו הלב שאין מסיבות, זה חלק כזה בסיסי בחיים שלנו, זה כמו לקחת לבנאדם את האוכל והשתייה. אנחנו רגילים לקשר עם הבליינים .גם היה געגוע מהקהל, היה רצון לעשות משהו. ראינו שכולם עושים לייבים מהסלון או מהמרפסת  ורצינו לעשות משהו אחר ומיוחד. בנינו עמדה מיוחדת,  זוויות צילום, מצלמת רחף. עבדנו על הלייב הראשון שבועיים כדי להבין את איכות השידור. החלטנו לעשות משהו גדול יותר. בעצמאות הבאנו את אינפקטד משרום, אני לא חושב שיש מקום בעולם שאינפקטד הופיעו בו יותר מהפורום, הם חלק מהדי אן איי של המועדון".

מיסבה און ליין מועדון הפורום. צילום: טישה מיילס צ"חל

בסופו של יום, לייבל מקווה שהתעשייה תתאושש, "יש פה תעשייה שלמה שיכולה להתרסק. אני לא הבעלים של המועדון אבל אני יודע מה הנזק הכלכלי, זה לראות מפעל חיים נסגר. אני מקווה שנוכל לחזור כמה שיותר מהר לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב".