תרבות ופנאי

היו זמנים בבאר שבע

תרבות ופנאי30 ביוני 2019    7 דקות
0

עם תמונות מראשית הקמת העיר, ביקור נשיא המדינה בבית העירייה ואפילו הודעה על הילד הראשון שנולד בעיר, תערוכה חדשה במוזאון הנגב מביאה לנו הצצה לבאר שבע בראשית שנותיה. באר שבע שלא הכרתם

היו זמנים בבאר שבע
ביקור הנשיא בן צבי בעיריית באר שבע. כיום מוזאון הנגב לאמנות. (1953) | צילומים: באדיבות הארכיון הציוני המרכזי

פעם אריק איינשטיין שר "אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי". נראה שאין משפט שיכול לתאר טוב יותר את התערוכה "היו זמנים בבאר שבע" שנפתחה לפני כשבועיים במוזאון הנגב לאמנות.

מדובר בתערוכה בה תצלומים, כרזות, סרטים ומסמכים משנות ה-50 וה-60, על ראשית הקמת העיר העברית באר שבע. התערוכה נוצרה מתוך יוזמה של הארכיון הציוני המרכזי לכבוד שנת ה-100 להיווסדו, ובשיתוף ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש שפילברג שמציין 50 שנים להקמתו – שבחרו לחשוף את הציבור לעושר הארכיוני שברשותם בסדרת תערוכות במוזאונים ברחבי הארץ, כשהראשונה בהן – היא במוזאון הנגב לאמנות.

התערוכה מציגה פריטים בעלי ערך תיעודי-היסטורי ובכך מזכירה לתושבי באר שבע והסביבה אנשים, מקומות, מוסדות ואירועים שנשכחו עם הזמן. עיקר התערוכה הם תצלומים משנות החמישים והשישים, שנות ההקמה הראשונות של העיר, בהם תועדו דמויות מהעיר העתיקה, בית העירייה הישן – כיום מוזאון הנגב לאמנות, ראשית הבנייה של מגורים ומבני ציבור; בני הנוער לומדים, טקסים וחגיגות.

מנהלת המוזיאון ואוצרת התערוכה ד"ר דליה מנור מספרת כי הארכיון הציוני הוא זה שפנה למוזיאון על מנת ליצור את התערוכה. "הם באו לבקר, ובהתחלה לא ידעתי מה הם רוצים, הם סיפרו שהם עושים תערוכות בכל מיני מוזיאונים בארץ", סיפרה מנור והודתה שתחילה היא לא ממש התלהבה מהרעיון.

דר דליה מנור על רקע התערוכה | צילום: רפי דלויה

"בהתחלה לא התלהבתי כל כך, כי אלה חומרים מהארכיון ותערוכה של הארכיון לא נראית תמיד כל כך מעניינת. התחלתי להסתכל על צילומים של באר שבע משנות ה-50 ויש שם הרבה דברים מעניינים, במיוחד כשהתחלתי לחפש את החומרים וראיתי המון חומרים שיעניינו את הקהל, אז הלכתי על זה. המשכתי במחקר, אספתי דברים מבין מאות התמונות ועשרות הכרזות, זה תהליך שלקח המון זמן. כל הצילומים הם חדשים מסריקות, כי את המקור השארנו בארכיון. תלינו אותם במקבצים, לפי נושאים או קשרים. בנוסף שמנו שולחן עם מסמכים ותיקי עיתונות. בין המסמכים היו כמויות עצומות" אומרת מנור.

איך בוחרים כל המגוון העצום?

"היה לי חשוב שבין הצילומים יהיו צילומים עם איכות אומנותית טובה. ניסינו למצוא את הצילומים שיש בהם אלמנט אסתטי של קומפוזיציה ודברים אחרים. גם חיפשנו תמונות עם אנשים, דמויות, כדי שאנשים יחפשו את עצמם. מעבר לזה היה את השיקול של התוכן ושילוב בין כל החמורים".

מי שגויס כ"תרבותניק" כהגדרתו בתערוכה, הוא ד"ר זאב זיוון, סופר, חוקר ומרצה מן החוץ לגאוגרפיה באוניברסיטת בן-גוריון. זיוון יוזם פעילויות מסביב לתערוכה. בין היתר סיורים בשכונת הראשונות בבאר שבע, ערב מספרי סיפורים מבין הילדים שנולדו בבאר שבע ושיחה אחד על אחד עם ראש העיר רוביק דנילוביץ.

"בתערוכה יש בה מגוון שלם של דברים. צילומים, מפות, יש סרטים שצולמו אז שמראים את העיר, שצומחת מתוך המרחב המדברי. התערוכה זוכה להרבה עניין, השבוע יצאנו לסיור והיו עשרות אנשים, זו שמחה גדולה", הוא אומר ומוסיף: "יש תמונות של צלמים בעלי שם, יש תמונה של מערבלי בטון גדולים, אז קראו להם התותחים, שהם בונים את שכונה א' בתקווה שאנשים יגדלו בגינות ירק ועצי פרי. יש הרבה שממה כשעולים הבתים".

מי מגיע לסיורים?

"חלק זה אנשים שצמחו בעיר וגדלו בה. עברנו בבית ספר בארי ושלושה מהחבר'ה שהיו שם אמרו שלמדו בבית הספר. יש בתערוכה הזו גם ממד נוסטלגי, אנחנו רוצים לראות גם קהל צעיר. הצעתי להביא את המפקדים והחיילים לראות את התערוכה, איך נראתה באר שבע של אז, שזה לא מובן מאליו".

אז מה תוכלו לראות בתערוכה? בעיקר הרבה זיכרונות וחוויות של באר שבע של שנת ה-50.

התמונה שמשמשת כהזמנה לתערוכה היא תמונה בה נראה אדם הולך בתוך ענני האבק. "יש תמונה, שד"ר מנור בחרה כהזמנה לתערוכה שהיא תמונה חזקה. תמונה של העולה החדש שהולך בתוך ענני האבק", מספר זיוון "האיש הזה מבטא את הימים ההם, את באר שבע של תחילת שנותיה, אין מדרכות או כבישים, בונים בתים מהר אז כשאדם הולך מכאן לכאן הוא מעיף ענני אבק".

הודעה על טקב הפתיחה החגיגי של עיריית באר שבע באולם מועדון החייל, דיו על נייר, 1950 | באדיבות הארכיון הציוני המרכזי

מוצג נוסף בתערוכה הוא תכנית להקמת העיר באר שבע. תוך כדי נבירה בארכיון התברר כי התכניות לעיר היו עוד לפני 48. "אפשר ללמוד הרבה מהתערוכה והמוצג הזה לדוגמה גרם לי ללמוד על ההיסטוריה של העיר שלא הכרתי", מספרת מנור.

"למדתי שהיו תכניות להקמת באר שבע הרבה לפני 48, יש ממש שרטוט של שכונה בתחילת 47, הרבה לפני ההצבעה באו"ם ומלחמת העצמאות. היה חזון, הייתה תכנית, והקימו חברה שנקראה אפיקים בנגב שהמטרה שלה הייתה לממש את זה. היו רכישות של אדמות, גם של פרטיים וגם של קק"ל. זה משהו שבשבילי היה חדש, אני הכרתי את תולדות באר שבע בדיוק כמו שמספרים, על הטורקים, הבריטים וההקמה ב-48. אבל התברר שהתכניות של באר שבע העברית היו יותר מוקדמות", היא מספרת

גם זיוון מספר כי התכנית להקמת באר שבע הוא אחד המוצגים היותר ייחודיים בתערוכה. "המפות מ47 מוכיחות שהמחשבה על באר שבע הייתה עוד לפני המלחמה. התנועה הציונית מקימה את חברת אפיקים בנגב שנועדה להיות חברה שתקים ליד באר שבע הערבית של אז, את באר שבע העברית. סוג של נצרת עילית. אבל עד שמכינים את התכניות מגיעה תכנית החלוקה והיא לא כוללת את באר שבע. אחרי זה עד שחושבים על זה, מגיעה המלחמה שעושה את שלה, באר שבע נכבשת וכל השאר היסטוריה".

זיוון מוסיף כי גם התמונה של נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי, מגיע לבית העירייה לביקור היא תמונה מיוחדת, בעיקר בגלל ההקשר שלה להיום. "יש תמונה מביקור נשיא המדינה יצחק בן צבי בבאר שבע בשנת 53. הוא מגיע לעיר וכמובן מארחים אותו בבניין העירייה, מה היה בית העירייה של אותם השנים? הבית בו יושב המוזיאון היום. הרי עד שהבית הנוכחי של העירייה הוקם, הבית שהיה בית העירייה היה בית המושל העות'מני של העיר, היכן שמוזיאון הנגב יושב היום. רואים את הנשיא בן צבי בכניסה, בפגישה שלו עם השייחים הבדואים של הנגב, ובאר שבע מתגאה להציג את החדשנות שבה, לא רק את המורשת העות'מנית, אלא גם את השכונות הראשונות, שכונה א' ושכונה ג'", הוא אומר.

"גם הכרזה שמראה את ישיבת המועצה הראשונה של מועצת עיריית באר שבע היא מיוחדת", אומרת מנור. "יש הרבה סיפורים שיוצאים מהתמונות. למדנו שהשנים הראשונות היו די קשות מבחינת התנאים אבל אנשים חגגו משהו, חנכו בית ספר, מרכז נוער, הקימו שם משהו, שתלו פה משהו. הייתה מעורבות חזקה של כל הפילנטרופיים, קצת כמו היום. קרנות מחול, יהודים מאוסטרליה וקנדה שתורמים לפיתוח העיר. מצאנו גם מסמך על הילד הראשון שנולד בבאר שבע, ילד בשם יואב, הודעה שבית החולים הדסה הוציא כשנולד".

הרצל ארץ קדושה מול תמונת אביו אליעזר שנמצאה בארכיון | באדיבות מוזאון הנגב לאמנות

כאמור, מנור סיפרה כי אחד השיקולים בבחירת החומרים לתערוכה היה להביא את האנשים והדמויות של באר שבע בתחילת שנותיה, ובאחד מימי התערוכה אחד המבקרים זיהה את אביו בתמונה. "היה אדם אחד שמצא את אבא שלו בתמונה. תמונה של חנות מאוד צפופה ובחנות הזו הוא מצא את אבא שלו. ביקשתי ממנו לבוא למוזיאון וצילמתי אותו ליד התמונה. הוא סיפר מי זה אבא שלו, איך כולם הכירו אותו. סוג של גילוי כזה, שהיה מאוד נחמד. זה מסוג הדברים שמאוד מעניינים אותי. אנשים באים גם לחפש את עצמם, ולראות מה היה. אני מאמינה שהסיפורים על בניית העיר עוד יגיעו".

כתבות נוספות בתרבות ופנאי

0

אירועי פורים 2024 בבאר שבע

בצל המלחמה בבאר שבע יתקיימו אירועי פורים בבפארקים, במוקדי התרבות והפנאי, במרכזים הקהילתיים ובשכונות

תרבות ופנאי19 במרץ 2024    2 דקות
0

אירועי אפריל ב FRIENDS

FRIENDS - רשת מועדוני תרבות ישראלית מבית ההסתדרות חוזרת לפעילות הדרגתית באולמותיה, בכדי להמשיך ולהעניק לקהל הרחב מזור תרבותי לרוח עם מיטב מופעים ומציגה מגוון אירועים באפריל

תרבות ופנאי19 במרץ 2024    2 דקות

כתיבת תגובה