תביעה מעניינת הוגשה, בסוף פברואר, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע: בא כוחם של 144 ממייסדי "מועדון כפרי עומר" ויורשיהם, עו"ד אמיר קמינצקי מבירת הנגב, דורש ממנהלות מועדון הספורט והנופש הידוע, עמותה וחברה (ששתיהן מחזיקות בשם המועדון…), בין השאר, לאפשר לתובעים להעביר את מניותיהם לאחרים תמורת תשלום, כפי שהתנהל עד לפני שנים אחדות, במשך עשרות שנים.

עו"ד קמינצקי מתלונן על "נישול מגמתי" של זכויות מרשיו הקנייניות במניות, שהוקצו להם בחברה, בתמורה להשקעה הונית משמעותית, כאשר מ-2011 החלה הנהלת העמותה לפעול לפגיעה בזכויות התובעים ובעלי מניות אחרים, במיוחד תוך הגבלה בפועל של עבירות וסחירות המניות והאפשרות לפדותן בכסף, זאת מתוך מניעים ברורים של צמצום האפשרות להיות "חבר מועדון" חדש, מבלי לשלם כספים ישירות לעמותה. לרוב, נענו בשלילה בקשות להעברת מניות, ולעתים הוצע סכום נמוך למבקשים לעשות זאת לעומת מחיר החברות בעמותה (1,500 שקלים מול יותר מ-13 אלף שקלים…). חלק מהתובעים שסורבו ואינם יכולים להשתמש בשירותי המוסד (לנוכח גילם הגבוה, מצבם הבריאותי המעורער או עזיבתם את עומר) נותרו שבויים בפועל בידי העמותה, ונדרשים לשלם (תחת מחאה…) דמי חברות שוטפים, בשל הודעת ועד העמותה, שאי תשלום הכספים יביא לביטול חברותם בעמותה, למרות שכאמור אין ביכולתם ליהנות מהפעילויות במועדון…

לפי התביעה, את המוסד הפעילה מ-1968 אגודה עותומאנית. אולם, בעקבות העברת חוק העמותות ב-1980, בוטל מעמד האגודות העותומאניות, וחברי האגודה בעומר לא יכלו עוד להעביר או למכור את מניותיהם. כדי להתגבר על המכשול ולאפשר לבעלי המניות לסחור במניותיהם, כך שיוכלו להחזיר את שווי השקעתם במימון הקמת המועדון (שווי מניית יסוד עמד בזמנו על כמחצית משווי דירה סטנדרטית בבאר שבע!), הוקמה ב-1983 חברה מוגבלת במניות (שכיום רשומה כחברה פרטית). שנה לאחר מכן, נוסדה העמותה, שמטרתה ניהול המוסד, אך היא איננה מוגדרת כבעליו. למרות זאת, שנים רבות, נטלה העמותה לידיה את כספי המניות, שהוזרמו לקופת החברה (שמעולם לא פתחה חשבון בנק, ולא החזיקה בכספים…), והשתמשה בהם כראות עיניה ב"מנהג בעלים". במשך כ-30 שנה, מכרו, העבירו או הורישו חברים רבים את מניותיהם לצדדים שלישיים, והכל נרשם בפנקס החברים של החברה, כשהעמותה רושמת את העברת הזכויות בין בעלי המניות.

בתביעה נטען, שזה כשש שנים, מנסה העמותה להתעשר על חשבון התובעים ובעלי המניות האחרים, באמצעות מניעת עבירות המניות וריקונן מתוכן וביטול הדרגתי של ההטבות, שניתנו לבעלי המניות, במה שמכונה "עשיית עושר ולא במשפט". התובעים מבקשים, בין היתר, שבית המשפט יורה לעמותה לאפשר סחר או העברת מניות בחברה, לא לשחוק את מעמד בעלי המניות בקבלת הטבות ברכישת מנויים למועדון, לפטור את המעבירים מתשלום חובם לעמותה רטרואקטיבית מיום הגשת בקשת ההעברה או הפסקת השימוש בפועל בשירותי העמותה (לפי המוקדם), לאפשר הקפאת תשלום תקופתי בלא לבטל חברות, ולפצות את התובעים על מניעת הסחירות במניותיהם.

יו"ר ועד העמותה, משה פישר, מסר בתגובה: "אנו לומדים את כתב התביעה. יחד עם זאת, הרעיון המרכזי בהגדרתן של האגודה העותומנית והעמותה הינו, שפעילותן נועדה לצרכים וולונטריים להשגת מטרות ציבוריות, להבדיל מהשגת רווח או טובת הנאה חומרית אחרת של מי מהעמיתים. הזכויות מוקנות לציבור, ומיועדות לרווחת הציבור או חלק ממנו, ולכן הינן פטורות חלקית מתשלום אגרות ומסים, ונהנות מתמיכת הרשויות. 'מועדון כפרי עומר' הוקם בסיוע ותמיכת הרשויות, ובכלל זה הקצאת הקרקע, וחלקים רבים של המועדון" נבנו "ושודרגו במימון" מועצת "עומר. ההשקעה הראשונית איבדה את כל ערכה, זה מכבר, ואלמלא הסיוע של המועצה, המועדון היה נסגר. העמיתים החזירו 'השקעתם' במחיר המוזל, שקיבלו תוך כשלוש שנים מהצטרפותם".

עו"ד אמיר קמינצקי | צילום: ארכיון "שבע"