עסקים וכלכלה

אביב תעשייתי

עסקים וכלכלה13 בדצמבר 2017    10 דקות
0

הקמת פורומים מקצועיים בהשתתפות עשרות תעשיינים, טיפול במאות פניות בנושאי רגולציה ומציאת פתרונות יעלים למחסור בפועלי ייצור. אביב חצבני מסכם בראיון ל"שבע" שנה ראשונה אינטנסיבית כמנהל מרחב דרום בהתאחדות התעשיינים

אביב תעשייתי
אביב חצבני | צילום: "שבע"

התעשייה בכלל ובדרום בפרט היא עוגן כלכלי מרכזי חשוב ומנוע הצמיחה של מדינת ישראל. התעשייה היא אחד הכלים המשמעותיים לצמצום הפערים החברתיים בין המרכז לפריפריה, כאשר מפעלי התעשייה של היום יודעים לתגמל בשכר ראוי את עובדיהם המקצועיים, כך שממוצע השכר בתעשייה גבוה ב-50% מהשכר הממוצע במשק. הגוף שמרכז את הפעילות בתחום התעשייה בדרום, הוא מרחב הדרום של התאחדות התעשיינים בניהולו של אביב חצבני, שסגר לא מכבר שנה בתפקידו. בראיון ל"שבע" הוא מדבר על השינויים שביצע מאז כניסתו לתפקיד, והאתגרים איתם מתמודדים התעשיינים בדרום.

 

פורמים מקצועיים

"אחת המטרות שלי עם כניסתי לתפקיד הייתה להיפגש עם כמה שיותר בעלי מפעלים. בין אם זה באופן אישי, או באמצעות פלטפורמות שמרכזות מספר בעלי מפעלים", פותח חצבני שעם כניסתו לתפקיד, הקים פורומים ייעודים לבעלי תפקידים בתעשייה שמקדמים אותם מבחינה מקצועית, דבר שאמנם היה גם בעבר, אך לא עבד כראוי. לפני פתיחת כל פורום ייעודי חצבני בדק את הצרכים של משתתפי הפורום ובהתאם לזה בנה להם תוכנית שנתית מקצועית.

חצבני: "מלבד טיפול פרטני בבעיות של מפעלים, כמנהל מרחב אתה חייב לבצע גם מהלכים בראיה אזורית-אסטרטגית. המטרה הייתה לגרום לכמה שיותר תעשיינים לקחת חלק בפעילויות ובכך נשמע מהם באופן ישיר, מהם השירותים שהם צריכים מאיתנו כהתאחדות. הלכנו על פלטפורמות מקצועיות ויש לנו היום חמש פלטפורמות מתפקדות. חלקן פלטפורמות שהיו קיימות בעבר ושדרגנו אותן, וחלקן פלטפורמות חדשות לגמרי. פורום משאבי אנוש שמתקיים בשיתוף פעולה עם 'מרכז לאודר לקידום תעסוקה בנגב'. פורום מנהלי איכות, הוא פורום חדש בשיתוף פעולה עם קמ"ג והאיגוד הישראלי לאיכות שעוזרים לנו עם תכנים מקצועיים".

"פורום מנהלי תפעול. פורום מנהלי כספים שנמצא בתחילת דרכו. הפורום האחרון נקרא המועדון העסקי למנהלים (פורום מנכ"לים מ.ש). זה מייצר לנו שיח מול המנכ"לים של המפעלים ברמה אזורית". כיום בכל פורום משתתפים עשרות נציגי מפעלים ובהתאחדות מרוצים מרמת המחויבות של המשתתפים לקחת חלק במפגשים. חצבני: "המפגשים כוללים הרצאה כלכלית שאנחנו מביאים כערך מוסף, ותכנים שאמורים לעזור לאנשי המקצוע בתוך המפעילים. בנוסף, המפגשים הללו משמשים גם כנטוורקינג בין נציגי המפעלים. אנחנו גם מצרפים הרצאה שמוציאה אותם החוצה. לדוגמא, עשינו סדנת יין והיו תגובות מאוד חיוביות".

 

מהן הבעיות העיקריות איתם נאלצים להתמודד התעשיינים בדרום?   

"התעשיינים בדרום מתמודדים עם שלוש בעיות עיקריות: הראשונה- התעסוקה, השנייה- התמודדות עם הרגולטורים השונים, ושלישית- השירותים המוניציפליים שהם צריכים לקבל. בנוסף, ישנן סוגיות שהתעשיינים בדרום מתמודדים איתם בראיה כלל ארצית בלי קשר להיותם בעלי מפעלים בדרום, לדוגמא: פערים בשערי מטבע והתמודדות מול יבוא".

מרחב הדרום בהתאחדות התעשיינים הוא המרחב הוא הגדול ביותר מבחינה גיאוגרפית במדינת ישראל. הוא חולש על למעלה משני שליש משטח המדינה- מאשדוד ועד אילת, וכולל מעל 400 מפעלים בסדרי גודל שונים, שחלקם מעסיקים מעל מאות עובדים. היה נדמה שבמטה של המחוז שנמצא בפארק התעשייה בעומר תמצאו עשרות עובדים, אך תתפלאו לגלות שהעבודה המורכבת והאינטנסיבית מתבססת ברובה על שני אנשים בלבד, כפי שמגלה חצבני: "מרחב דרום כולל שני אנשים, אותי ואת דנה, שהולכת לצידי לאורך הדרך ושותפה מלאה איתי לפעילות של המשרד. אנחנו עובדים מבוקר עד ערב ברצון רב". כשחצבני מציין את דנה, הוא מתכוון לדנה שדה, מנהלת המשרד ומרכזת הפורומים המקצועיים בסניף הדרומי של ההתאחדות. שדה וחצבני פועלים יחד כצוות באופן מלא ובשיתוף פעולה וסנכרון יוצא דופן.

באשר להיקף הפעילות במרחב הדרום חצבני מוסיף: "אנחנו מקבלים מאות פניות בשנה ואנחנו מוודאים שהפניות מטופלת וכולם מקבלים שירות".

בשנה האחרונה מרחב דרום סייע לעשרות מפעלים בנושא רגולציה, כיבוי אש, ארנונה וחסמים נוספים. חצבני ממחיש את העניין: "ישנם מפעלים חדשים שאמורים לעבור מסלול מסוים בשלבי ההקמה דרך ועדת התכנון, עד שמתקבלים כל האישורים הרלוונטיים. במקביל ישנם מפעלים שקיימים כבר 20-15 שנה ופתאום מתברר שיש שינוי רגולטורי שהתרחש לאחרונה, וכאן עלולה להיווצר בעיה. במקרים שכאלה בעלי מפעלים לא תמיד יודעים למי צריך לפנות ומה צריך לעשות, ואז אנחנו נכנסים לתמונה כדי לסייע לאותו מפעל. בעיה שחוזרת על עצמה במקרים רבים נוגעת לאישורים של כיבוי אש. קיימנו בשנה האחרונה עשרות פגישות עם נציגים של כיבוי אש כדי לעזור למפעלים באזור להתמודד עם רשימת הדרישות. אנחנו מביאים את נציגי המפעל לתחנת. בודקים מהם הדרישות וקובעים לוחות זמנים ריאליים ליישום הדרישות, בתיאום עם נציגי כיבוי האש. בסוף הדרך במרבית המקרים, המפעלים עומדים בדרישות ומשיגים את האישור".

 

 

כיתוב: פורום מנהלי איכות. | צילום: יח"צ

 

מחסור בעובדי ייצור

באזור באר שבע מועסקים בתעשייה כ-14 אלף עובדים בלמעלה מ-70  מפעלים בסדרי גודל שונים, בין השאר בתחומי האלקטרוניקה והתוכנה, הכימיה, הטקסטיל, המזון המתכת, החשמל והתשתיות.

אחת הבעיות העיקריות איתה מתמודדת התעשייה בארץ היא מחסור בעובדי יצור. חצבני מעריך שבאזור הדרום קיים מחסור של למעלה מאלפיים עובדים: "ישנם מצבים שמקבלים זרם של הזמנות ואין להם איך לייצר את הכמות הנדרשת בגלל המחסור בכוח אדם. יש מפעלים שאפשר למצוא בהם מכונות ריקות כי אין מי שיפעיל אותם". במרחב הדרום מנסים בשנה האחרונה להתגבר על הבעיה באמצעות חיבור בין תעשיינים לארגוני תעסוקה. לאחר ועידת משאבי אנוש גדולה בשיתוף עם 'מרכז לאודר' שנערכה לאחרונה בנגב, בה נעשו מאות חיבורים בן ארגוני תעסוקה בדרום למנהלי משאבי אנוש במפעלים, הקים חצבני צוות היגוי של ארגוני תעסוקה יחד עם מנהלי משאבי אנוש, מאין שולחן עגול בו ידונו בצרכים של התעשייה וינסו לעשות חיבורים מתאימים דרך ארגוני התעסוקה.

בנוסף, הוחלט על שיתופי פעולה עם המכללה הטכנולוגית בבאר שבע ועם המכללה להנדסה על שם 'סמי שמעון'. חצבני: "בוועידת משאבי האנוש היו 15 מרכזי תעסוקה ושם הפכנו את התמונה. במקום שהמעסיק יעשה יריד תעסוקה שבו הוא מציע את המשרות שלו לעוברים ושבים, ארגוני התעסוקה פותחים את עמדות משלהם ומציעים את המשאבים שלהם לטובת מנהלי משאבי האנוש. בנינו על סטנדרט של 150 משתתפים ובסוף הגיעו 280. מיד לאחר הועידה הקמנו פה צוות תעסוקה לתעשייה שבו חברים נציגים מעשרה ארגוני תעסוקה שלקחו חלק בוועידה, כשהמטרה היא לייצר את החיבורים שיובילו לצמצום פערי התעסוקה בתעשייה בדרום, כשבדרך במידת הצורך, מעבירים את העובד הפוטנציאלי הכשרה מתאימה באמצעות מוסדות אקדמיים ומוסדות להכשרה מקצועית שאיתם יצרנו חיבור".

 

איך משכנעים אדם צעיר ומוכשר ששואף להשתלב בחברת היי-טק, לעבוד דווקא במפעל כזה או אחר בתעשייה המסורתית?

"אנחנו עובדים על 'מיתוג העובד בתעשייה'. במרבית המפעלים, למרות שהם מייצרים מוצר מסורתי, בין אם אתה קונה את אותו מוצר בסופר, בחנויות רהיטים או בחנות לכלי בית, הם פועלים בסביבת עבודה מתקדמת. אם פעם מדובר היה בעבודת כפיים, מרבית העבודה מבוצעת באמצעות מכונות ומחשבים. סביבת היצור מאוד התקדמה. מבחינת הכנסה, אנשים צריכים לדעת שמפעלים מוכנים לשלם לעובדים כסף, וכסף טוב. השכר הממוצע בתעשייה גובה מהשכר הממוצע במשק, כאשר השכר הממוצע משק עומד על 9,500 שקלים והשכר הממוצע בתעשייה עומד על 14 אלף שקלים".

"מלבד שכר גבוה בהשוואה למגזרים אחרים, יש לאותו עובד שמגיע כחיל משוחרר, מסלול שבו הוא יכול להתפתח מבחינת הקריירה. אתה מתחיל כעובד יצור פשוט ומשם אתה מתקדם מתפקיד לתפקיד ומשדרג את השכר שלך. יש לך בתעשייה אופק תעסוקתי במקום עבודה יציב". הנתונים חשובים בייחוד לתושבים המתגוררים בבאר שבע ומחפשים מקום עבודה יציב עם שכר הולם, זאת לנוכח העובדה שבבירת הנגב ישנה בשנים האחרונות אינפלציה של מרכזים מסחריים עם מאות חנויות, שבהם מועסקים לרוב עובדים (חלקם זמניים) תמורת שכר מינימום שעתי ללא יציבות, או אופק תעסוקתי, מה שמצריך רבים מתושבי העיר לנסוע מדי יום לאזור המרכז כדי להתפרנס בכבוד.

 

קורס ממונה בטיחות בתמונה קבוצתית | צילום: יח"צ

 

תעשייה תחת אש

בטרם מונה למנהל מחוז דרום, עבד חצבני באגף כלכלה ורגולציה של ההתאחדות התעשיינים. הוא ניהל את פרויקט טיוב הרגולציה והערכת רגולציה חדשה מצד המגזר העסקי, הוביל מהלכים שונים מול משרדים ממשלתיים, מוסדות שלטוניים וגופי רגולציה, שימש מטעם ההתאחדות כיועץ עסקי למפעלי תעשייה להפחתת עלויות במיסוי, מימון ומיסוי מוניציפלי, וסייע לתעשייני בדרום במהלך ולאחר מבצע "צוק איתן". כזכור, בקיץ 2014 נאלצו תעשיינים רבים בדרום להתמודד עם הפסדים כספיים קשים, במהלך מבצע 'צוק איתן' שנמשך כחודשיים. חלקם התקשו להתאושש כלכלית עד היום.

לדברי חצבני, המרחב בניהולו ערוך למצב שהדרום עלול להיקלע לסבב נוסף של לחימה ברצועת עזה: "כהתאחדות וכמרחב אנחנו פועלים בשלוש רגליים: אחד-מה קורה ביום פקודה אם פורץ סבב לחימה נוסף. המשרד הזה הופך להיות חמ"ל חירום, בדומה למה שהיה במבצעים קודמים. אנחנו בקשר שוטף עם המפעלים שחלק נאלצים להתמודד עם מחסור בעובדים שמגויסים למילואים. אנחנו בקשר עם פיקוד העורף כדי לדעת בכל רגע נתון מה ההנחיות בהתאם למצב. כך שיש מענה מידי בזמן חירום. הרגל השנייה עוסקת בפיצויים. יש לנו ניסיון נרכש מסביבי לחימה קודמים ואנחנו יודעים מהם מסלולי הפיצוי ובאילו תנאים מפעל זכאי לפיצוי. הרגל השלישית עוסקת במה קורה ערב אחרי המבצע. מדובר בתהליך מתמשך שיכול לקחת מספר חודשים".

"אנחנו נותנים לכל מפעל שחבר בהתאחדות, לווי במהלך התהליך ללא שום עלות. הרוב המוחלט של המפעלים שזכו לליווי של ההתאחדות בעקבות 'צוק איתן', הגיעו להסדרים בנוגע לתביעות הפיצויים שלהם מספר חודשים לאחר סיום המבצע. נוצרה בעיה עם חלק מהמפעלים שלוו על ידי יועצים חיצוניים, לא היו מרוצים מהתוצאה והגיעו אלינו כמעגל שני. היו מקרים שטרם התקבלה החלטה על ידי קרן הפיצויים ואז ניתן היה להשפיע על ההחלטה הסופית, בהתאם לנותנים של אותו מפעל. והיו מקרים שגם אחרי שקרן הפיצויים כבר קיבלה החלטה בתיק, בעקבות פנייה שלנו פתחו את התיק לבחינה נוספת. לא תמיד הייתה הסכמה על גובה הפיצוי, אבל היה שיתוף פעולה בעקבות הפנייה שלנו".

 

לסיום, מהן המטרות העתידיות שאתה מציב למרחב בניהולך?

"יש לנו תוכנית עבודה מוסדרת שאנחנו נצמדים אליה מבחינת המדדים והיעדים. הרצון הוא לייצב את הפעילות בפלטפורמות הקיימות ובמקביל לייצר פעילויות חדשות. בנוסף, צריך לחזק את הקשרים האסטרטגים עם הגורמים המובילים שקיימים במרחב, כדי להרחיב את מגוון השירותים שההתאחדות מעניקה לתעשיינים. מטרת העל היא התמודדות עם בעיית התעסוקה. המוטו הוא לבצע ולבדוק האם הצלחנו, כדי שנוכל להגיד בסוף תהליך-'עשינו, בצענו והצלחנו', ולא לצאת סתם בהצהרות לפני שהשגנו את המטרות, כי המטרה הסופית היא שהמפעלים שנמצאים כאן במרחב יהיו מרוצים".

כתבות נוספות בעסקים וכלכלה

0

החל שיווק פרויקט הדיור המוגן היוקרתי הראשון...

הפרויקט יאוכלס במרץ 2020 ויכלול 250 יחידות דיור מגוונות בשלב א' ו-100 יחידות נוספות בשלב ב' של הפרויקט. ההשקעה הכוללת בשלב א' של הפרויקט, מוערכת בכ-250 מילון שקלים. דיירי הבית ייהנו ממגוון רחב של שטחי ספורט, בילוי, נופש ובריאות, בשטח כולל של 45,000 מ״ר

עסקים וכלכלה9 בדצמבר 2019    3 דקות
0

פאלאס דיור מוגן להבים – הפתיחה בקרוב!

בקרוב ייפתח בלהבים פרויקט דיור מוגן מתקדם ויוקרתי באווירה כפרית, הבנוי בסטנדרטים הגבוהים של קבוצת עזריאלי. בואו לראות קומה לדוגמה וליהנות ממחירי טרום פתיחה

עסקים וכלכלה5 בדצמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה